מדינת לאום – האמנם?

כרגיל היה טריגר כלשהו, או מפץ, שחולל את הרשימה. אותיות "בגד-כפת". הללו שמקבלות דגש כאשר הן מוצאות עצמן בתחילת מילה. ובכנסת התחוללה, או שמא התרחשה, מהומה רבה. רוב מהומה על לא מאומה. התבטאות אומללה של ח"כית. התפלספות דקדוקית באשר למהותה של "פ" שאינה דגושה אך ניצבת בראש המילה. ולא סתם מילה. שמה של המדינה האחרת שמתרוצצת בקרבנו. בין הים לבין הירדן. כאילו אין עם כזה. וכבר עמדה על כך מי שכונתה, ע"י בעל המקטרת, The Old Lady. ואחר-כך הופיעה התנצלות בפייסבוק. ללמדך מחד-גיסא היכן בסיסה של התקשורת כיום ומאידך-גיסא מהו כוחו של ביוש. משל היינו בסיטקום מבית היוצר של חנוך לוין ששאל: מה יותר חמור – שמעליבים אותך או שכלל אין מתייחסים אליך? התשובה אינה פשוטה ומקומה אינו ברשימה זאת אלא במקום אחר.

הסיטואציה הניעה אותי לכתוב רשימה על "מדינות לאום". שאלה: האומנם מדינת-לאום היא אכן לאומית או שמא מצויים בקרבה מס' לאומים המתחרים על ההובלה? שהרי ישראל היא מדינת הלאום היהודי. אך יש בה גם אזרחים ותושבים שאינם נמנים על הלאום היהודי. שמתם לב שלאחרונה נערך בלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה) שינוי לשוני – אין יותר מיעוטים, ערבים, מוסלמים וכו' – יש יהודי ומי שאינו יהודי.

מקובל לראות ב"שלום-וסטפליה", הסכם שנחתם ב-1648 וסיים את מלחמת שלושים השנה, כנקודה סינגולרית שממנה צמחה מערכת מדינית חדשה. שונה מקודמתה. מודל מדינה ריבונית שהיא בעלת השליטה בטריטוריה מוגדרת (ומוסכמת). אך אנו לא נלך לאחור, במורד מדרגות ההיסטוריה האנושית, מעבר לנדרש. נסתפק ב-200 השנה האחרונות. מסופה של המאה ה-18. מן המהפכה הצרפתית. הנה כך "נולדה" צרפת והפעם כמדינת-לאום. הרפובליקה הראשונה. בטריטוריה בעלת גבולות מוגדרים שעל הלגיטימיות שלהם ערער נפוליאון. אותו קיסר שצמח מן הרפובליקה שערפה את ראשו של המונרך. וגם של אשתו. מבצע: אחד + אחד…

באמריקה הלטינית, חוללו הקריאוליים, צאצאי הדור הראשון של "לבנים" שנולדו ביבשת החדשה, את הגל הראשון של היווצרות מדינות-לאום. הללו, שנולדו בעולם חדש לא הזדהו עוד עם המולדת הישנה שנשכחה ונותרה מאחור עם שמץ של זיכרון שעבר מדור אל דור ותרו אחר זהות משל עצמם, ניתקו, בתחילת המאה ה-19, את החבלים (הרופפים או העבותים?) שקשרו אותם אל אירופה.

מדינת-לאום היא אפוא תוצר של שינוי סדרי עולם. היווצרותה היא נקודה סינגולרית. שכן חלפו למעלה מ-500 שנה מאז כינונה של האימפריה הספרדית, ההיספנית אם תרצו, והנה, בתוך עשור אחד או שניים, התפורר המרחב הספרדי שמעבר לאוקיאנוס, ל-18 מדינות נפרדות. הנה כך התמקם הדור הראשון של מדינות הלאום על המפה והציב אתגר קרטוגרפי לעורכי המפות (אין צבע זהה לשתי מדינות שכנות). עוד נזכיר כי תהליך העצמאות של מדינות אמריקה הלטינית היה שונה מתהליך היווצרותה של ארצות-הברית שהחל במרד המושבות כנגד ידה הקשה, כהגדרתן, של הממלכה המאוחדת. והמושבות הללו לא הכריזו על עצמן כמדינות לאום ופנו ישירות לכינון פדרציה.

מפת אמריקה הלטינית [1]

אמריקה הלטינית - מדינת הלאום

באירופה של המאה ה-19, שלטו בתי-המלכות השושלתיים. הללו היו מחוסרי זיקה של ממש אל לאומיות הנתינים. אחת היא להם…

"להלן, בצורה מקוצרת מעט, תוארו של הקיסר האחרון [פרנץ יוזף (1916-1848)] לבית הבסבורג: קיסר אוסטריה; מלך בוהמיה, דלמטיה, קרואטיה, סלבוניה, גליציה, לודומריה ואיליריה; מלך ירושלים וכו'; הארכידוכס של אוסטריה [כך]; הדוכס הגדול של טוסקנה וקרקוב; דוכס לותרינגיה, זלצבורג, שטיריה, קרינתיה, קרניולה ובוקובינה; הדוכס הגדול של טרנסילבניה, מרקגראף של מורביה; דוכס שלזיה העילית והתחתית, של מודנה, פארמה, פיאצ'נצ'ה, גואסטלה של אושוויץ וסאטור, טשין, פריולי, רגוזה, וזארה; רוזן נסיכי של הבסבורג וטירול, של קיבורג, גרץ, וגראדיסקה; דוכס טרנטו ובריצן; מרקגראף של לאוזיץ העילית והתחתית ושל איסטריה; רוזן הוהנאמס, פלדרירך, ברגנץ, זוננברג וכו'; אדון טריאסטה, קאטארו, ואזור הספר ווידיש; הוויווד הגדול של וויוודינה, סרביה…" [2]

ובל נשכח שבכל טריטוריה שהוזכרה לעיל התגוררה אוכלוסייה אחרת, השונה מרעותה, בכל פרמטר – דת, שפה, גזע, תרבות….

"מלחמת העולם הראשונה הביאה אל קצו את עידן השושלות הגדולות. עד 1922 נעלמו שושלות הבסבורג, הוהנצולרן, רומנוב, ועותמן. במקום קונגרס ברלין (1878) הוקם "חבר הלאומים שגם לא אירופאים היו חברים בו. מאותו זמן ואילך הייתה מדינת-הלאום הנורמה הבין-לאומית הלגיטימית, כך שבמושבי החבר גם המעצמות האימפריאליות הנותרות באו בתלבושות לאומיות ולא במדי הקיסרות. אחרי המבול של מלחמת העולם השנייה הגיעה הגאות של מדינת-הלאום לרוויה מלאה. באמצע שנות השבעים אפילו האימפריה הפורטוגזית כבר הייתה נחלת העבר." [3]

אשוב אל גלי מדינות-הלאום. בעקבות מלחמת העולם הראשונה קרסה המערכת הישנה וזרעי "אביב העמים" (1848) נבטו והבשילו כדי יצירת מדינות-לאום חדשות באירופה. אוסטריה, הונגריה, פולין, צ'כוסלובקיה, בולגריה, רומניה. לתקופה קצרה הייתה אוקראינה למדינה. אך שנתיים לאחר מכן ויתרה על עצמאותה ונהפכה לחלק מברית המועצות. אך עדיין היו מעצמות אימפריאליות. הממלכה המאוחדת. צרפת. ואז התחוללה מלחמת העולם השנייה.

הנה הגענו אל הגל ה-3 של יצירת מדינות-לאום. בתום מלחמת העולם השנייה, התפשטו הקולוניאליסטיות מנכסיהן הטריטוריאליים וקמו עשרות מדינות-לאום. באסיה ובאפריקה. בעיקר במרוצת שנות ה-60. הודו, פקיסטן, סוריה, לבנון וישראל כבר עשו זאת קודם. רובן יש מאין שהתמקמו בטריטוריות, בעלות גבולות מוגדרים, שלא הן שירטטו. סוג של קווים שנקבעו בארמונות אירופה. "סייקס-פיקו" כמשל. עניין של הסכמים בין מעצמות. דקה לפני שירדו מגדולתן. כמו לפני כ-500 ש' כאשר נאלץ האפיפיור לפסוק, ולחלק את העולם החדש, בין שתי מדינות הנאמנות באדיקות קתולית לכס הקדוש. ספרד ופורטוגל. נו-טוב, באותה העת כבר התברר כי כדור הארץ סובב את השמש ולא להיפך, והאפיפיור בחר בקו אורך שממזרחו הפורטוגזים וממערב לו – הספרדים.

הגל ה-4 לשיטתי נולד כאשר ברית-המועצות מתה. ומבין הריסותיה של ברה"מ צמחו מדינות-לאום חדשות. חלק מהן מעולם לא התקיים כישות מדינית עצמאית. בעיקר באסיה, אך לא רק. קירגיסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן ועוד. משמעות הסיומת "סטן" מלמדת אותנו שזאת "הארץ של העם". הקירגיזי, הקזחי, האוזבקי, הטג'יקי וכו'. ויוגוסלביה החזיקה רק חודשים ספורים לאחר מות ברה"מ ואף היא התפרקה. ועדיין ממשיכה להתפרק. ליותר מ-6 הפדרציות שהיוו את סלאוויה הדרומית. קוסובו היא דוגמה ל"יותר". לעת הזאת נראה כי חלפו ימיהם של הגלים הגדולים שיוצרים מדינות-לאום. כיום כמעט ולא נותר מרחב קיום להבניה מסיבית. אם כי, פה ושם, עדיין קיים פוטנציאל או תרחיש שבו יכולה להיוולד מדינת-לאום חדשה: סקוטלנד, טרנסניסטרה, בסקיה, קטלוניה, קוויבק, פלסטין…

ונשאלת השאלה: האמנם לפנינו, במאה ה-21, מדינות-לאום? האם הקו, המחבר בין המילים ומעניק לאיחוד את הייחוד, עדין בתוקף? יצאתי לשוטט במרשתת. לחפש תשובה. או תשובות. שכן הניסיון מראה לנו שלתוצאה אחת יש מספר סיבות או גורמים… חיפשתי אפוא ביטוי של המרכיב האתני בלבד ולא של דת או של שפה. מצאתי שני מקורות. ויקיפדיה ואתר ה-CIA. כן, באתר הסוכנות האמריקאית ישנה ספרייה בשם The World Factbook ובה מוצגים נתונים אתניים פר מדינה.

להלן הממצאים לגבי אירופה בלבד. בהשמטת המדינות הקטנות. ולקינוח – מדינתנו (הנתונים באחוזים):

  • אוסטריה (ויקיפדיה: 88 אוסטרים; CIA: 91.1 א', 4 ממדינות יוגוסלביה לשעבר)
  • אוקראינה (ויקיפדיה: 78 אוקראינים, 17 רוסים [נתוני 2012 – לפני שתושבי חצי האי קרים ואזורים סמוכים החליטו לנטוש את אוקראינה ולהעביר את השטח הנ"ל לרוסיה]; CIA: 77.8 א', 17.3 ר')
  • איטליה (ויקיפדיה: 95 איטלקים; CIA: אין נתונים כמותיים)
  • איסלנד (ויקיפדיה: 94 איסלנדים [מקור נורדי-קלטי], 6 מקור אחר; CIA: 94 א', 6 אחרים)
  • אירלנד (ויקיפדיה: אין נתונים כמותיים; CIA: 84.5 אירים, 9.8 לבנים אחרים)
  • אלבניה (ויקיפדיה: 98 אלבנים, 1 יוונים; CIA: 82.6 א', 15 ללא הגדרה)
  • אסטוניה (ויקיפדיה: 65 אסטונים, 28 רוסים; CIA: 68.7 א', 24.8 ר')
  • בולגריה (ויקיפדיה: 84 בולגרים, 9 תורכים; CIA: 76.9 ב', 8 ת', 4.4 רומה)
  • בוסניה-הרצגובינה (ויקיפדיה: 48 בוסנים, 37 סרבים, 14 קרואטים; CIA: 48.4 ב', 32.7 ס', 14.6 ק')
  • בלארוס (ויקיפדיה: 78 בלארוסים, 13 רוסים, 4 פולנים; CIA: 83.7 ב', 8.3 ר', 3.1 פ')
  • בלגיה (ויקיפדיה: 85 בלגים/מקומיים [59 פלמים, 41 ואלונים], 15 מהגרים; CIA: 68 פ', 31 ו')
  • גרמניה (ויקיפדיה: 91 גרמנים; CIA: 92 ג', 2.9 תורכים)
  • דנמרק (ויקיפדיה: 89 דנים, 11 מהגרים; CIA: אין נתונים כמותיים)
  • הולנד (ויקיפדיה: אין נתונים כמותיים; CIA: 95 הולנדים, 4.5 אירופאים)
  • הונגריה (ויקיפדיה: 95 הונגרים, 2 רומה; CIA: 85.6 ה', 3.2 רומה)
  • הממלכה המאוחדת (ויקיפדיה: 87 בריטים לבנים כולל אירים; CIA: 87.2 לבנים)
  • יוון (ויקיפדיה: 98 יוונים; CIA: 93 י')
  • לוקסמבורג (ויקיפדיה: 66 לוקסמבורגים, 10 פורטוגזים, 5 איטלקים, 3.5 צרפתים; CIA: 54 ל', 15.4, פ', 7 צ', 3.5 א')
  • לטביה (ויקיפדיה: 62 לאטבים, 27 רוסים; CIA: 61 ל', 26 ר')
  • ליטא (ויקיפדיה: 83.7 ליטאים, 7 פולנים, 5.3 רוסים; CIA: 84 ל', 7 פ', 6 ר')
  • מולדובה (ויקיפדיה: 67 מולדבים, 14 אוקראינים, 13 רוסים, 6 תורכים; CIA: 75.8 מ', 8.4 א', 5.9 ר')
  • מונטנגרו (ויקיפדיה: 43 מונטנגרים, 32 סרבים, 8 בוסנים, 5 אלבנים; CIA: 45 מ', 28.7 ס', 8.7 ב', 4.9 א')
  • מקדוניה (ויקיפדיה: 64 מקדונים, 25 אלבנים; CIA: 64.2 מ', 25.2 א', 3.9 תורכים, 2.7 רומה)
  • נורבגיה (ויקיפדיה: 87 נורדים; CIA: 94.4 נ', 3.4 אירופאים)
  • סלובניה (ויקיפדיה: 83 סלובנים, 11 הצהירו שאינם משתייכים לקבוצה אתנית כלשהי; CIA: 80.7 ס', 8.5 הונגרים, 2 רומה)
  • סלובקיה (ויקיפדיה: 86 סלובקים, 11 הונגרים; CIA: 80.7 ס', 8.5 ה', 2 רומה)
  • ספרד (ויקיפדיה: אין נתונים כמותיים; CIA: כנ"ל)
  • סרביה (ויקיפדיה: 83 סרבים; CIA: 83.3 ס', 3.5 הונגרים)
  • פולין (ויקיפדיה: 94 פולנים; CIA: 96.9 פ')
  • פורטוגל (ויקיפדיה: 95 פורטוגזים; CIA: אין נתונים כמותיים)
  • פינלנד (ויקיפדיה: 92 פינים, 6 שוודים; CIA: 93 פ', 6 ש')
  • צ'כיה (ויקיפדיה: 95 צ'כים; CIA: 64.3 צ', 27.5 אינם מוגדרים)
  • צרפת (ויקיפדיה: 92 צרפתים, 3 צפון-אפריקנים; CIA: אין נתונים כמותיים),
  • קוסובו (ויקיפדיה: 88 אלבנים, 7 סרבים; CIA: 93 א')
  • קפריסין (ויקיפדיה: 95 יוונים, 2 תורכים; CIA: 98.8 י')
  • קרואטיה (ויקיפדיה: 88 קרואטים, 5 סרבים; CIA: 90.4 ק', 4.4 ס'),
  • רומניה (ויקיפדיה: 90 רומנים, 4 הונגרים, 3 רומה; CIA: 83.4 ר', 6.1 ה', 3.1 רומה),
  • רוסיה (ויקיפדיה: 80 רוסים, 4 טטאריים; CIA: 77.7 ר', 3.7 ט'),
  • שוודיה (ויקיפדיה: 87 שוודים, 7 ממוצא לא-אירופי; CIA: אין נתונים כמותיים)
  • שוויץ (ויקיפדיה: 22 זרים [2009]; CIA: 65 גרמנים, 18 צרפתים, 10 איטלקים)
  • ישראל (ויקיפדיה: 74.9 יהודים, 20.8 ערבים, 4.9 אחרים; CIA: 75 י', 25 לא-יהודים)

אז מה עלה בחכתנו? מצאנו שאין בנמצא מדינת-לאום "מושלמת". דהיינו – 100%. ללא מיעוט אתני כזה או אחר. No Body Is Perfect. יש מצטיינות (כמו באונ') – 95% ומעלה.

קיימת התאמה חלקית בין המקורות שבהם חיפשתי מידע או נתונים. לעתים הנתון זהה. לעתים גדול ההפרש בין שני המקורות. בנוסף, בסיס השנה אינו אחיד ויכול שיהיה הפרש של מספר שנים בין נתוני שני האתרים. בקיצור, השוואת נתונים נתקלת בקשיים.

הזכר לרוסיפיקציה של המדינות הבלטיות בולט עד מאוד. האוכלוסייה המקומית מהווה קצת יותר מ-60% (אסטוניה, לטביה) בעוד שאחוז המיעוט הרוסי גבוה. באסטוניה כמעט 30%! עוד ניכרים שרידי טביעות האצבעות של הקיסרות האוסטרו-הונגרית. בכל האמור לפיזור האוכלוסייה ההונגרית במדינות הגובלות בהונגריה ושפעם היו שטחים במסגרת הקיסרות.

מתוך הנתונים עולה כי יש אנשים הטוענים שאינם מוכנים להשתייך למועדון אתני כזה או אחר. משל אימצו את התיאוריה של גרוצ'ו מארקס – "איני מוכן להצטרף למועדון שמוכן לקבל אותי". סלובניה לדוגמה.

הגדרות של תקינות פוליטית. אירופאים למשל. הצרפתים במובן האוניברסלי – כולם גאלים. רומה ולא צוענים ועוד. תפרושת שבטי הרומה (אנו, כמו גם האנגלים, קוראים להם צוענים. ג'יפסי מסמן את מצרים הלוא היא צוען בשפתנו. האם זהו המקור?).

בארצות הבלקן נותר זכר גם לכיבוש התורכי (העות'מני). המיעוט התורכי בגרמניה – זאת אופרה אחרת.

למספר מדינות אין נתונים כמותיים. הן לפי ויקיפדיה והן לפי ה-CIA. האם אין נתונים כמותיים = מדינת כל אזרחיה?

באלבניה השיגה השתייכות אתנית שיא (זמני) של 98%. זהו אחוז האלבנים באלבניה. יש לזכור שנתון זה הוא לפי ויקיפדיה. אבל אם מישהו בודק את ההשתייכות הדת הוא יגלה כי ההתפלגות הדתית, בניגוד לתדמית המוסלמית הדבוקה לאלבנים, מצביעה על 70%מוסלמים [סונים] ו-30% נוצרים [20% יוונים-אורתודוקסים, 10% קתולים]. ברם, לפי נתוני ה-CIA, המצב שונה לחלוטין!

גם האחוז הגבוה של פולנים בפולין ניתן להסבר. חלוקת הגבולות לאחר מלחמת העולם השנייה בין גרמניה, פולין וברה"מ הטיבה עם הפולנים. התקבלה מדינה כמעט הומוגנית ככל שמתבוננים ברכיב של המוצא האתני. שימו לב שבארצות הגובלות, הסלאביות, נותר אחוז לא מבוטל של פולנים.

בקיצור – יש עוד מה "לחפור" בנושא. אבל זה כבר יישמר למאמר אחר.

[1] אנדרסון, ב. (2000), קהילות מדומיינות, מאנגלית: דן דאור, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב (נספח מפות)

[2] שם, ע' 50

[3] שם, ע' 145

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 3 במרץ 2016 at 2:08 PM

    השאלה שצריכה להישאל היא מהו לאום? ההגדרה צריכה לתת את המענה הרחב ביותר מבלי לאפשר גלישה לחוסר הגדרה.
    מה שהיה הטריגר היא המהומה שקמה בכנסת ישראל. נו זה ברור. אנחנו קרובים אצל עצמנו. אני לפחות.
    בניגוד לשאר בני האדם היהודים היו רוב הזמן "במערב וליבם במזרח". היהודים חיו בגלות אבל היה חוט שמשך אותם לארץ אבותיהם. מהגרים, ליבשת אמריקה למשל, ניתקו לאחר זמן ובקלות יחסית את החוט שמשך / קשר אותם לארצות מוצאם.
    כוח המשיכה הוא שקובע לעניות דעתי את הלאום. אותו כוח שמביא בני אדם להתלכד לגוף אחד שגם מבטא את שאיפת הפרט וגם מאפשר לשאיפות הפרטים לחיות זה לצד זה לאורך זמן.

    כמו שלמדתי במהלך שנות לימודי וחיי יש יותר ממקור כוח משיכה אחד.
    בדרך כלל כוחות המשיכה הולכים ונחלשים ככל שמתרחקים ממקור כוח המשיכה. כאילו להכעיס גם כאן יש יוצאים מהכלל.
    במקרה זה היהודים הם שיצאו מהכלל. היהודים שקל היה להחיל עליהם הסכמות כלליות למרות שהיו מופרשים מהכלל.
    מ' ידידי אם תרצה אשמח להוסיף ולפתח

  • mharpaz  On 3 במרץ 2016 at 5:23 PM

    הגדרת "לאום" היא חמקמקה כמו לדוגמה הגדרת "תרבות". ולא בכדי. גם צאצאי הסינים שיושבים במלזיה, ארה"ב או בקניה חשים שהם "סינים". בהחלט ניתן לפתח את הנושא…

  • zviarzi  On 4 במרץ 2016 at 8:04 AM

    הנשיא קנדי היה הנשיא הקתולי הראשון מבחינת דתו. הוא היה גיבור מלחמה אמריקאי ולא גיבור מלחמה של אף אומה NATION זולת THE UNITED STATES OF AMERICA

    האם ניתן היה לטעון שהיה בן הלאום האירי בהתאם לארץ ממנה הגרו אבותיו?

    כאשר הישראלים הוותיקים קלטו עליה הם הצמידו לעולים תגיות לפי ארצות המוצא. תימנים ורומנים. מרוקאים ורוסים.
    האם העולים חשו פחות יהודים מהוותיקים?
    האם העולים לא שאפו להיות ישראלים לא פחות מהצברים?

    איני חושב שיש בעיה עם הגדרת "תרבות". יכולה להיות למישהו בעיה להגדיר מהי "התרבות" ביוצאו מההנחה שתרבותו היא התרבות הנעלה. התרבות הכי תרבותית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: