אנדרטת הקיבוצים

שמים את המכונית בשול דרך העפר והולכים. שביל ירוק. שביל אדום. שביל שחור (בחלקו חופף לשביל כתום). חץ כחול.

נוף צ'יליאני: רישומים מטורס דל פינה 2

ואחרי שרשמתי בעפרון, מס' מתווים, הגיעה העת להתמודד ברישום בצבעי מים. אקווארל בפי יודעי ח"ן. יצאתי אפוא לדרך:

ביקור בתערוכה "הדפס מקומי עכשווי" 2/2 – הגלריה החדשה מוסררה/מורשה

לארי אברמסון

ומסדנת ההדפס המשכנו אל הגלריה החדשה במוסררה היא מורשה. 5 ד' של הליכה מדודה ואתם שם. והחלל אותו מבקשים אתם לראות – במרתף. דרך דלת צדדית. חזקה עלי שתסתדרו…

ביקור בתערוכה "הדפס מקומי עכשווי" 1/2 – סדנת ההדפס

ובבוקר עלינו אל ק"ק ירושלים היא ציון שיש לה, ברוך השם, 70 שמות. אנו איננו זוכרים אותם במלואם. שוטטנו פה ושם. ובמה שראינו התעשר זיכרוננו. כך או אחרת הגענו אל התערוכה – "הדפס מקומי עכשווי". היא, התערוכה הנושאית, שבה מציגים 65 אמנים מעבודותיהם בתחום ההדפס, מפוצלת בין 3 מוקדים: סדנת ההדפס (שבטי ישראל 38), הגלריה החדשה במוסררה היא שכונת מורשה (הע"ח 9) וסדנאות האמנים אצטדיון טדי. ביקרנו ב-2 הראשונות. התערוכה פתוחה עד 1.10.18.

כאמור, הראשונה שבה ביקרנו – סדנת ההדפס. לנ"ל 2 חללי תצוגה: עליון ותחתון. החלל התחתון גדול יותר אך אינו פתוח. צריך לבקש מאיש הגלריה הנמצא בקומה העליונה שיפתח לכם את הצוהר. מומלץ.

לה בוקה 2/6

ביקור בתערוכה: "70 שנה – פרט/מדינה"

ב"ש. שבוע ימים לחופשתי הטוטלית. ונסענו אל ב"ש לראות, בין היתר, את התערוכה "70 שנה: פרט – מדינה". וזאת מוצגת בגלריה טרומפלדור – מרכז אמנות, ברחוב טרומפלדור, בעיר העתיקה. במבנה עתיק שבמרכזו היה הייתה באר. הגלריה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

נכנסנו. גלריה צנועה בממדיה הפיזיים. שלושה חללים/חדרים קטנים. הראשון מבואה. מעין "הול". וזהו הפתח להבנת הנראה. בחדר מימין – המדינה. אמנים "מגויסים". בחדר משמאל – הפרט. אמנים אוחזי דעה/ביקורת. העלמה המופקדת על הגלריה נתנה לנו הסבר ממצה. סופר-דופר. מומלץ. גם בביקורנו הקודם, בתערוכה שבה הוצגו עבודותיו של אליהו גת, צייר שאני אישית מעריך, קיבלנו הסבר, מאותה אחת, מעל ומעבר לציפיות. היא אותנו לא ממש זכרה. אנו אותה כן. אספנו מס' גלויות שיוצגו בהמשך הרשימה. ובדיעבד נוכחתי כי שוב שכחתי לשאול לשמה…

רשימה מצולמת אודות קרחון ושמו פריטו מורנו (Perito Moreno Glacier)

זאת רשימה מצולמת אודות קרחון ושמו פריטו מורנו (Perito Moreno Glacier). ב-8:30, בבוקרו של יום נתון, לא קרה דבר. גם ב-8:33 לא קרה דבר. אבל ב-8:35 צץ וגח הוואן מן הרחוב הראשי של העיירה והתמקם מול פתח המלון. נותרו בו, בוואן, 2 מקומות. ומתוכו נשאלה השאלה: אתם כך וכך? כך וכך השיבו שכן. נדחסנו אפוא אל הספסל האחרון שעליו כבר ישב זוג ארגנטינאי ששרוי בפנסיה. כעת הם יכולים לטייל במדינה במקומות רחוקים-רחוקים מעיר בירתם, בואנוס איירס. בעצם, כשאני משחזר את המצב, אנחנו היינו היחידים שלא דיברו ספרדית בדיאלקט כזה או אחר.

אגב, אינכם חייבים להשתמש בשירותי הוואן. מונית או רכב שכור חד-יומי – יעלו יותר. אוטובוס – פחות. הברירה תמיד מונחת לפתחיכם. אלו יביאו אתכם במהירות אל היעד. האוטובוס לא. ייקח לו מעל שעתיים להביאכם אל הפארק. באפשרויות האחרות תקבלו עודף משעתיים.

אל הדרך יצאנו. לאן – שואלים אתם – ואנו משיבים: אל פריטו מורנו (Prietto Moreno). בתרגום לעברית – הקרחון המתנפץ. ראוי לציין (גילוי נאות) כי למחרת, מול קרחון אופסלה, חזינו בחגיגת התנפצויות אל המים. כאן, בפריטו מורנו,  ממש לא.

לה בוקה 1

אמריקה הלטינית. ארגנטינה. עיר שקוראים לה "האוויר הטוב". בואנוס איירס. שכונת לה בוקה. דייגו ארמאני מרדונה צמח כאן. והגיע לאן שהגיע. שכונה צבעונית שגדודי התיירים רואים חובה לפקוד אותה. ואצים/רצים אחר המדריך/כה הנושא/ת בסבל ובשקט את הדגלון המתנוסס ושבל יטעו היפנים לנהור אחר האמריקנים.

כיוון שאנו קבוצה מאורגת המונה שניים בלבד – כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה – ההתנהלות המרחבית פשוטה ויותר וללא תנאים מוקדמים. למעט אחד – השעון. לא של כריסטיאן בולטנסקי אלא שבצהרים חייבים אנו לחתוך אל שדה התעופה.

פעם זאת הייתה שכונה של עובדי נמל, סוורים, סבלים ושאר ירקות. הנמל התנוון. אך הצבעוניות נותרה ואולי אף טופחה. מזכיר במקצת את האי בוראנו (אחד ממכלול האיים המרכיבים את ונציה רבתי). אך שם נועדה צבעוניות הבית לשמש מגדלור לדייג השב מן הים. שביתו אכן במקומו. וכאן? איני יודע. כך או כך – יוצאים אנו אל המסע המצולם בנתיבי השכונה ב-6 רשימות. הנה מתחילים אנו עם הרשימה הראשונה:

נוף צ'יליאני: רישומים מטורס דל פינה 1

אמל"ט. צ'ילה. פטגוניה. מחוז מגלן. שמורת הטבע "טורס דל פינה" (Torres del Paine). אותם הרים מחודדים, ארגמניים, שכונו, ע"י ליידי פלורנס דיקסי, בשם "מחט קליאופטרה".

בחסות הזגוגית או שמא הזכוכית ישבתי ורשמתי. בחוץ – רוח. שמש לשבריר של שניה. עננים. גשם. שלג. וחוזר חלילה…