מבצע ההר

חובה נעימה היא למסור לכם/ן, תריסר קוראי הנאמנים, שהופתעתי. רוצה לומר אנו הופתענו. אנו – כותב השורות הללו וזוגתו שתחיה. יען כי ראינו דבר שלא ידענו אודותיו דבר או חצי דבר. להודות על האמת, לא היינו אמורים, בהתרחש הגילוי, להיות מופתעים יתר על המידה. העובדה שלא ידענו היא הוכחה לכך שאנו יודעים שמה שאנו לא יודעים רב/עולה על מה שאנו יודעים. אמנם יצא תחת ידי משפט מסורבל, וניכר כי חסרה ידו/ה של העורך/כת, אך דומני שמטרתי הושגה. כך או אחרת – ההפתעה אתגרה אותנו.

ומעשה שהיה כך היה: ובבוקרו של אחד מימי יום שישי, הסתכלנו לימין והבטנו לשמאל, ובדקנו שוב. מצאנו כי בידנו זמן לשוטט שיטוט ברחבי ארץ ישראל. לא פרק זמן ממושך אך סביר. עד 5 שעות.

עיני נפלו על נקודה במפה. הר יעלה. הייתם בהר יעלה? שם טרם היינו. לפיכך נסענו לשם. שעה הלוך. שעתיים למעלה ולמטה. שעה חזור. בתוך קצובת הזמן.

מעובד מתוך אתר "עמוד ענן"

קריאה בספרו של נ. גוטמן – עיר קטנה ואנשים בה מעט

איור 1 – שער הספר

ניתוח שיח (Discourse analysis) הינו תופעה שהתמסדה לאחרונה כשיטת מחקר איכותנית. במדעי החברה והרוח "גילו" את ממדי השיח של הלשון, של השימוש בשפה ושל התקשורת ומאותה נקודת זמן הפך השיח למרכיב חשוב במספר רב של תחומי ידע: בלשנות, אנתרופולוגיה, היסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, מדעי התקשורת וכיוצא בזה. במילים אחרות: תכולת השיח הורחבה אפוא לכל תחום ידע אפשרי וניתן לראות את השיח כמטרייה לכל סוג של תקשורת – כתובה או מדוברת.

לניתוח השיח אין טקסט מועדף והוא מכסה תחומים הטרוגניים ומגוונים ביותר כדוגמת פרסום, דיווחי משטרה, חדשות, מאמרי מערכת של עיתונים, תקשורת, סיפורי חיים, תכנון עירוני וכיוצא בזאת. הטקסט מהווה מאגר נתונים ראשוני עבור ניתוח השיח. מציאת קשר בין שני משפטים אינו פונקציה מכנית העולה באורח אוטומטי מתוך הלשון והשפה. במקום זאת, אנו כקוראים או כשומעים יוצרים את האינטרפרטציה הפעילה המאפשרת למצוא את הקשר בין שני חלקים של טקסט. כל חלקי הטקסט תורמים לשיח ואין חלק אקראי או מחוסר מטרה.

סיפורו של ציור קיר: "בנייתה של רפובליקה" (Aufban der Republik)

סיפורו של ציור קיר: "בנייתה של רפובליקה" (Aufban der Republik). תחת כותרת זאת נדון ברשימה זאת בציור קיר ברלינאי, בראליזם סוציאליסטי, באמנות מגויסת, בגאורגיה שפעם הייתה גרוזיה (ועדיין כך ברוסית), ביוסף זריצקי וביחזקאל שטרייכמן. איך הכול מתכנס לרשימה אחת? זאת בהמשך שכן האתר (הבלוג) שלי עוסק בגיאוגרפיה תרבותית.

אך תחילה נצטט מציטוט:

בדיחה טיפוסית מוורשה תיארה את תוצאות התחרות על פסל הזיכרון לפושקין. באנדרטה הזוכה נראתה דמותו הענקית של סטלין יושב, אוחז ספר קטן, שעל עטיפתו מודפסות באותיות זעירות שתי מילים: פושקין – שירים. [1]

חצר אחורית 16

אנו בדרומה של העיר העברית הראשונה מזה אלפיים שנה. וזאת אשר ראיתי:

גן פסלים של תומרקין בברעם

והאוצר של מוזיאון בר-דוד שבקיבוץ ברעם הפנה את תשומת ליבנו לגן הפסלים של יגאל תומרקין הצמוד למוזיאון. למעשה יכולתם לקרוא לכך תצוגת קבע. האוצר מציע – מי אנו שלא ניקח את ההצעה בארבע ידיים ומצלמה?

מיהו יגאל תומרקין? צבר הוא לא. הוא נולד בגרמניה. ובגיל 6 התגלגל, עם אמו, אל ישראל. אך התרבות האירופית, והגרמנית בפרט, נוצקה/הוטבעה בדמו. הנה כך מגדיר אותו דר' גדעון עפרת בהרצאתו: "אין ספק כי הוא האמן המשכיל ביותר העובד בישראל ואין ספק כי הוא גדול הפסלים הפועלים בישראל." ורשימת הפסלים והפסלות שלנו ארוכה: דנציגר, קדישמן, אורלוף, לישנסקי, רפפורט, שמי, להמן, מלינקוב, קרוון ועוד. מאליו מובן כי מתבקשת התנצלות מאלה שאינם רשומים לעיל יען כי הרשימה אינה מייצגת דבר וחצי דבר פרט לכך שאלה היו השמות שעלו במוחי/זיכרוני בעת הכנת הרשימה. קצרה כאן היריעה ואיכותם תלון עמם דהיינו אין נופל פסל ממשנהו. בהחלט יכול שאחרים, ברי סמכא כמו עפרת ואף יותר, יחלקו על קביעתו. קטונתי מלשמש שופט.

ראפה נוי 5 – אהו אקיוי (Ahu Akivi)

הייחוד באתר זה – העובדה שאין הפסלים ניצבים בגבם אל הים. קורה. לעתים יש חריג ולא כולם מושלמים.

כך או כך שוטטנו באתר והקפנוהו:

ב"ש – אנדרטה לזכר נפגעי טרור

באר שבע. הטרור הגיע גם לכאן וחיי אנשים נכרתו באבחת חומר הנפץ. 16 איש ואישה. האנדרטה לזכר ההרוגים ממוקמת מצפון לבית יד לבנים.

בית אהרון כהנא

אהרן כהנא (1905 –1967). בית כהנא, שהיה ביתם של מידה ואהרון כהנא, הפך להיות בית המתמחה בהצגת קרמיקה. במקום התקיימו בעבר תערוכות של אמנים שונים מתחום זה. אפילו אנכי ראיתי במקום תערוכה אחת או שתיים.

מחנות המעצר בלטרון

ובכביש הגישה אל היישוב נווה שלום (מדרך מס' 3) פגשנו, מחבר רשימה זאת וחברו צ"א, 2 אנדרטאות הנצחה. האחת לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנלחמו באזור במטרה לכבוש את משטרת לטרון והמרחב הסובב אותה והשנייה לזכר עצורי מחנות המעצר בלטרון (ראו מיקום קבר השיח' יחסית למחנה במפה בהמשך רשימה זאת). על הראשונה נספר בהזדמנות אחרת. מכאן עלה הרעיון לרשימה ורשימה זאת מוקדשת אפוא למחנות המעצר בלטרון. לטרון א' ו-ב'. כן, היה גם ג' – אך מדוע שנקדים את המאוחר?

בפועל, אין ולא נותר בשטח כל זכר למחנות המעצר בלטרון. למעט שריד מבנה אחד הבודד בשטח המתועד באתר המועצה לשימור אתרים והמשויך למחנה שממזרח לדרך הישנה לטרון-עזה – אין דבר וחצי דבר המעידים כי כאן היו/השתרעו מחנות המעצר (ויש אומרים מחנות ריכוז) של ממשלת המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י במרחב לטרון. ואם בודקים בציציות – אין האנדרטה ממוקמת בדיוק גיאוגרפי במקום שבו השתרע מחנה המעצר הגדול אלא כמה מטרים ממנה, על גבעה עליה קבר שיח', ובסמוך לאנדרטת גד' 32 של חט' אלכסנדרוני. לדידנו כאמור, דיינו שהוקמה…

נתחיל מן הטריגר לרשימה – האנדרטה. לאחר מכן נשתף אתכם בחומר מן הספרות שנאסף ממאמרים. לקינוח נציג את מבנה הכניסה שאותר בסיבוב השני שערכנו במרחב זה.

 

Noter Dame de La Serra

אנו בקורסיקה (Corse בצרפתית, Corsica בקורסיקאית). עם בוקר יצאנו מקאלוי (Calvi) ופעמינו דרומה. על הפרק לאתר גשרים וונציאניים ולהגיע ללינה בקורטה, בירת הישנה של קורסיקה, בימי עמצאותה המעטים שהיו לה, אי-שם במאה ה-18. Corte בצרפתית. Corti בקורסיקאית. שלטי הדרכים והכבישים – בשתי השפות. צרפתית עליונה. השם בקורסיקאית מתחת. ויד נעלמה, בשלטים רבים, דאגה למחוק את הכיתוב בצרפתית. ואתה למד מכך מה שאתה רוצה ללמוד…