ביקור בתערוכה: עדה עובדיה במוזיאון ע"ש אורי ורמי נחושתן

היום הראשון, באופן רשמי, של הסתיו. עמק הירדן. 38 מעלות בצל… קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. מוזיאון לאמנות ע"ש אורי ורמי נחושתן. תערוכה של עדה עובדיה – "לאנצ' טיים". אוצרת – סמדר קרן.

רישומי נוף איסלנדיים 2

ביקור בתערוכה: KLONE בגלריה חזי כהן

הנה כך עוברת סצנת הרחוב אל הגלריה. אל הממסד. אל הבורגנות. איגור רבליס, דהיינו KLONE, מציג בגלריה חזי כהן – "אני זוכר את הצורה האנושית שלי".

מודעות בעיתון "האחדות" מיום 7.8.1914

שבוע לאחר פרוץ המלחמה ובארצנו, תחת השלטון העות'מאני, שלא מיהר להצטרף לאחת מן החזיתות, והעדיף "לשבת על הגדר ולראות לאן נושב הרוח", עד שלא נפל קורבן לפרובוקציה גרמנית ונגרר למלחמה בעל כורחו (ובחר בצד שהפסיד), העסקים נותרו כרגיל.

"האחדות": שבועון "לענייני הפועלים והמוני העם בארץ ישראל". היה שופרה של תנועת "פועלי ציון" בא"י העות'מאנית. ראה אור בירושלים מ-8.7.1910 ועד שנסגר בפקודת השלטון התורכי ב-30.12.1918 לאחר שדיווח על הפרובוקציה הגרמנית שגררה את האימפריה העות'מאנית למלחמה לצד גרמניה.

מקור: אתר "עיתונות יהודית היסטורית" (הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א). דלייה: 23.5.2021.

גרפיטי 100

גיליון 56 של כתב העת "קשר"

סוף-סוף, לקראת ראש השנה תשפ"ב, ראה אור גיליון 56 (אביב 2021) של כתב העת "קשר". כתב העת "קשר" הינו כ"ע לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל מיסודו של המכון ע"ש שלום רוזנפלד באוניברסיטת ת"א. כ"ע זה רואה אור פעמיים בשנה. ולמה אני מספר כל זאת – כי בגיליון 56 התפרסמו שני מאמרים שלי.

מאמר ראשון:

האומנם תרמו ידיעות כזב על גירוש יהודי יפו ותל אביב להאצת ההחלטה על הצהרת בלפור? (עמ' 142-116)

מאמר שני:

מלחמת צרפת-פרוסיה והנקודה היהודית בראי העיתונות העברית: מותם של יוסף קניסברג הברלינאי בקרב ווערטה ושל ר' פייבוש ליאון האלזאסי בקרב סדאן (עמ' 271-268)

זהו זה. ועכשיו מתפנה אני לכתוב מאמרים נוספים…

שנה טובה ובעיקר בריאה…

המודעה שלמטה נכתבה בעיתונות העברית בארצנו, עיתון "החירות", לפני יותר ממאה שנים, בתקופת המלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, בה היה היישוב היהודי בא"י העות'מאנית נתון במשבר כלכלי עמוק.

יהדות ארה"ב שלחה מזוודות עם כסף אל השגריר האמריקאי בקושטא (50,000 דולר, מטבעות זהב – כמעט כמו השליח הקאטארי…) לחלוקה ל-70,000 התושבים היהודים שנותרו לאחר גירוש כל הנתינים של המדינות האויבות – רוסיה, צרפת ובריטניה.

הכסף יועד ליישוב הוותיק ולמושבות הצעירות וחולק באופן דיפרנציאלי. הסכום היה אמור להספיק ל-3 חודשים בתחשיב של 2 פרנק ליום לכל נפש חיה (לפי החישוב של דר' ארתור רופין, הממונה על השלוחה הארצישראלית של ההסתדרות הציונית העולמית). ומכאן החשבון כמה תקבל ירושלים, כמה צפת, כמה פ"ת וכו').

ובנוסף נשלחה ספינה, "וולקן", שבימים רגילים שימשה לאספקת פחם לספינות הצי האמריקאי ששוטט בימים רחוקים משוללי נמל-בית, ובה מצרכי יסוד כגון קמח, סוכר, מלח, שימורים, תרופות ועוד.

הספינה הגיעה מארה"ב תוך חודש וחצי אל נמל יפו וחיכתה בנמל עוד חודש וחצי עד שהתורכים אישרו או הסכימו לפרוק בתמורת לבקשיש בגובה 15%, בנוסף, צורפה על סיפון הספינה משלחת של אחיות לסייע במגפת הכולרה שפשתה בארץ באופן כללי ובירושלים בפרט. שלא נדבר על טיפוס ושאר מחלות מעיים…

שנה טובה לכל הקוראות והקוראים.

שירים ומילים על כתלי הרחוב 3

גרפיטי 99

רישומי נוף ישראל: שפלת יהודה 11