משה הרפז
אנו (מחבר שורות אלו וזוגתו שתחיה) באיטליה. יותר מדויק בסרדיניה. על חופו המערבי של האי. ומצאנו כפר קטן שקירות בתיו מעוטרים. טינורה (Tinnura). אפשר לקרוא לזאת גרפיטי… ואפשר לראות בציורים מעבר לכך. הם מתארים את הוויי החיים, דהיינו את היום-יום, בכפר. וגם תקוות כפי שתראו בהמשך.
מתוכננות 3 רשימות שבכל אחת כ- 25 צילומים. זאת הראשונה:
בשנת הצנע הראשונה – 1949 – כאשר מדינת ישראל, הצעירה, בשנתה הראשונה, קוששה מזון וחומרי גלם, מכל מקום שרק אפשר היה, הצליחה המדינה, פה ושם, גם להוזיל מחירים. שפירושו של דבר היה הורדת המדד, הפחתת תוספת היוקר לפועלים, ואיכשהו לאפשר ליצרנים לייצר בעלות נמוכה יותר.
מקור: קול העם, 23.5.1949.
ביני לבינכם – הגעתי לגיל שבו אני נוסע חינם… אל תספרו זאת למי שיהיה או תהיה, שר.ה התחבורה הבא.ה. שלא יסבו הגלגל לאחור…
מטפסים מהכנרת לכיוון צפון ופוגשים גן לאומי כורזים. קצת לפני מושב אלמגור (ממערב ליישוב). בית הכנסת מתוארך למאה ה-4 אחרי ספירת הנוצרים (תקופת התגבשות התלמוד הירושלמי. הבבלי קצת יותר מאוחר ושמו מעיד שחובר בבבל). נא להשלים מידע וידע באמצעות המרשתת. כשביקרנו, מחבר שורות אלו וזוגתו שתחיה, היה האתר מצוי בשיפוצים… אמנם לב הביקור הוא בית הכנסת, אך בל נשכח – הוא אמור היה לשרת את היישוב שבו הוא נבנה. ולפיכך יש מה לראות בנוסף לאתר המרכזי. חורבותיו של יישוב יהודי…
קורא בעיתון של ימים שעברו ומוצא:
מקור: הארץ, 21 ביולי 1948.
קורא בעיתון של פעם. מחפש מידע על שביתת הפועלים בבית החרושת "מגן צ'טווד" בפ"ת שהתרחשה ביולי 1949 ופוגש ידיעה אודות יחסי המין של הבריטים. ולא סתם – אלא בעמוד הראשון…:
מקור: הארץ, 5.7.1949, עמ' 1.
משה הרפז 