כשעת נסיעה מפרידה בין מקום מגורינו לבין יער המגינים. יותר מדויק היה לכתוב מגנים אך אנו נכבד את השילוט. היער הוא "יער נטע אדם" (ראו להגדרתו בתמ"א 22). במזרח היישוב כרמי יוסף. שם הותרנו את המכונית והלכנו אל היער. כשמו כן הוא: מרובה אתרי הנצחה למגנים שנפלו – לבודדים, זוגות, שלישיות, רביעיות כמו גם ליחידות שלמות. אתר הנצחה יכול שיהיה סלע, שלט, חורשה או אנדרטה. גם וגם – זאת בהחלט אפשרות.
הגענו אל אתר ההנצחה של חט' 500. על-מנת לחסוך לקוראות ולקוראים אי-אלו מס' פעולות על-גבי לוח המקשים, שאבתי מתוך "ויקיפדיה" את המידע הרלוונטי והתמציתי. הקורא המתעניין יוכל, כמובן, להרחיב בנושא באופן עצמוני. ובהמשך יש גם קישור…
חט' 500 הוקמה בשנת 1972 בבסיס "צאלים". החט' השתתפה במלחמות "יום הכיפורים" ו"של"ג" (לבנון ה-1) ובמבצע "חומת מגן". ב-2003 פורקה היחידה. במשך שנות פעילותה נפלו 131 מאנשיה. שמות כל חללי החטיבה הונצחו גם בחדר זיכרון בבסיס "צאלים".
להמשיך לקרוא ←
כן, אמנם ביאליק מוכר וידוע לנו כ"המשורר הלאומי" (מי זוכר? תנסו להיכנס לרשתות הגדולות או המובילות של מכירת ספרים, ובלי שננקוב בשמותיהן, ולבקש לקנות את ספר שיריו. קרוב לוודאי שאין על המדף. שלא נדבר על ספר הסיפורים. אך פרט להיותו משורר, עסקן, מתרגם, מוציא לאור, עורך ועוד – היה גם סופר. ופעם, אי-שם במאה הקודמת, דרשו מאתנו, בבית-הספר, לקרוא את "אריה בעל הגוף" ו"מאחורי הגדר". זה זמן רב שאיני יודע מה המצב כיום. אין לי כתובת זום רלוונטית…
הציטוטים (ללא ניקוד) המובאים בהמשך רשימה זאת, לקוחים מתוך: חיים נחמן ביאליק (2008), הסיפורים, עורך: אבנר הולצמן, דביר. אנו נציין, כמובן את שמות הסיפורים מהם לקוח מה שלקחנו…
וכמו שכתבנו כאן וכאן לגבי שדים, כשפים, לחשים, רוחות ואמונות טפלות בכתביו של יצחק בשביס-זינגר, כך נעשה לגבי ח"ן ביאליק. העברית – קצת מיושנת. עברית של פעם. כלומר של לפני מאה שנים. אבל אני סמוך ובטוח שאתם הקוראים, או אתן הקוראות, תתגברו ו/או תתגברנה על כך.
להמשיך לקרוא ←
והצבא הבריטי, או בשמו הרשמי "חיל המשלוח המצרי", בפיקוד הגנרל אלנבי, לימים פילדמרשל, כבש, בסוף 1917, את דרומה של ארץ-ישראל העות'מאנית. יפו, ת"א וירושלים. הצפון נשאר תחת שלטון עות'מאני למשך תשעת החודשים שלאחר מכן. עד אוגוסט 1918. 9 ירחי לידה… וככובש, עליו הוטלה משימה – להסדיר את חיי האזרחים ולהקטין ת'חיכוך בין האזרחים לבין החיילים.
בית בושת, כלומר בית זונות, הוא בהחלט אחד המקומות שבהם, מטבע הדברים, קיים חיכוך. בין אזרחית לבין חייל.
ולכן יצאה פקודה:
מקור: עיתון "הארץ" (The Palestine News), 2.8.1918, עמ' 13. העיתון יצא לאור ביפו.
עין ניל"י. אחלה מקום. לפיכך הוא מקוטלג בקטגוריה של מקום. קיץ. או-טו-טו החום (והלחות) יעיק. אך כל עוד אין הטמפרטורות מעל 30 מעלות, אנו נוטלים עלינו את הסיכון. יום שלישי. פעמיים כי טוב. קיבלנו: צל, רוח, פכפוך המים, שלווה…
כיצד מגיעים? אנו, מחבר השורות וזוגתו שתחיה, באנו לכאן לאחר מסע של כשעה ומחצה. ברגל כמובן. מההר העגול שבפאתי מושב עמיקם צעדנו מזרחה. שביל ירוק, שביל שחור, שביל כתום. ניתן כמובן להגיע לכאן גם ממושב גבעת ניל"י. מי שיש לו רכב 4X4 יכול לקצר ת'תהליך.
כאמור, לפני שהקיץ ינחת עלינו במלוא כובדו (21.6 – יום השוויון. מכאן ואילך קיץ באופן רשמי…), יצאנו לדרך.
להמשיך לקרוא ←
רשימה זאת עניינה בתערוכתו של רון ארד, אמן, אדריכל ומעצב, בגלריה גורדון (הזרם). התערוכה נושאת את השם: "מיתרים, שירי אהבה ומכונית אדומה". האמת, יותר מזה אנחנו לא צריכים…
להמשיך לקרוא ←
ולקראת ערב ירדנו, מחבר השורות וזוגתו שתחיה, אל העיר הגדולה. ביקרנו במקבץ התערוכות שהיו בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי ומשם עלינו, צפונה, אל חלל תצוגה שטרם ביקרנו בו. משהו חדש עבורנו. גלריה: הלובי – מקום לאמנות. או-טו-טו מגיעה הפסקת האש המיוחלת. אך יש לכך עוד מספר שעות. ואולי בדקה ה-90 נקבל על הראש מטח ניצחון של הצד השני. בדיעבד הסתבר שמסרנו אולטימטום. שאם זה יקרה – אזי מתחילים את הכול שוב מההתחלה.
לתערוכה שם מסורבל קמעה: Two Chikens in Love מתווים לאינסטוליישן – הלובי מארח את מוזיאון מאיר אגסי.
כך או כך נכנסנו אל חללי התערוכה. עשינו סיבוב ראשון ולאחריו קראנו לאוצרת שמלכתחילה הציעה סיוע בהבנת הנקרא והנראה. התערוכה הזאת אינה דבר פשוט וצריך להרחיב מעט ת'אופקים בשביל להבינה. ראשית – יש לקרוא אודות מאיר אגסי. אסתפק בכך שניתן להגדירו כאמן או שמא (ועדיף) יוצר רב-תחומי: סופר, צייר, עיתונאי, מתרגם ומבקר אמנות. אוסיף כי כל מאמר שלו על אמנותו של אמן זה או אחר, היא למעשה מסה. יכולתי להוסיף קישור ל"ויקיפדיה" אך הערך בה הוא כה דל שזה ממש לא לעניין לשלוח אתכם.ן לשם…
ומטבעם של דברים צצה, עולה ונשאלת שאלה: מדוע, כיצד ואיך, יש לאגסי מוזיאון?
להמשיך לקרוא ←
25 במאי 2021 – 8:13 AM
קטגוריות: גיאוגרפיה תרבותית
|
תגים אורית מור, דוד שטראוס, הלובי מקום לאמנות, יורם מלצר, יניב שפירא, ליאוני שיין, מאיר אגסי, מו קרמר, נעמי אביב, סוזן ליפסקי, פרננדו פסואה, רועי רוזן
|
ולאחר שביקרנו בתערוכת פיסול חוצות – "כמו באירופה" (ראו קישור) – שפרושה בשדרה המרכזית של כפר יהושע, עלינו על הגבעה שממול. היא קריית טבעון. אל מרכז ההנצחה האוצר בתוכו גלריות, ספרייה ועוד. הופתענו: ספר הנופלים נשאר פתוח כפי שהותרנו אותו בעת ביקורנו הקודם ב-15.7.2021. סגן ישראל כהן שנהרג במלחמת יום הכיפורים. הכרנו אותו משירות משותף בחטיבה 7 בתחילת שנות ה-70. מעציבה העובדה שאף לא אחד דפדף בספר הנופלים זה עשרה חודשים…
שלוש תערוכות לפנינו: "מטען חורג" (קבוצתית ובה שמונה משתתפים), שי כנעני ("חציו מואר, חציו חשוך") ודודו מליניאק ("בעבותות של חושך").
להמשיך לקרוא ←
18 במאי 2021 – 12:42 PM
קטגוריות: גיאוגרפיה תרבותית
|
תגים אבירו לילו, אלי קופלביץ, דוד סוסנובסקי, דודו מליניאק, זהר טל ענבר, יהושע (שוקה) גלומן, יוני שור, מיכל בראור, מיכל שכנאי יעקבי, מרב שין בן-אלון, משי קופלביץ, שחר מרנין דיסטלפלד, שי בנעני
|
