ובכלותי את רוב המטלות אותן ייעדתי ליום זה, שלם אך לא מושלם, ניצבה בפני ההחלטה – לשוב ישירות למעוני ומשם לצאת להליכה או, בגלל היות המשרד ממוקם במקום חדש, לנסות ולטעון את זיכרוני בנופים שאינם מוכרים/שגורים. אז החלטתי לבחור בחלופה האחרונה. הביטוי העברי "לצאת להליכה", נשמע קצת מאולץ לנוכח הקלילות של האנגלית: "I am going to walk". אבל אנו בעד השפה השמית העתיקה. אגב, יש לה, להליכה, יתרון מסוים על ענפי ספורט אחרים. אין ההולך נדרש לחימום. אפילו לא לקליל. פשוט הולכים.
מעובד על-בסיס מפה עירונית מתוך אתר המפות "עמוד ענן"
להמשיך לקרוא ←
על קירות. במעברים. על תיבות וארונות סעף. על גדרות. איפה שזה לא יהיה והיכן שרק ניתן. גרפיטי'ס: אומנותיים – בהחלט יש חברה כישרוניים. סולידיים. בנאליים. סתמיים. חלק מהם זבל והשחתה פר-סה… בהחלט יש ונדלים. ויש גם טקסטים: שירים. כתובות. אמרות. נאצות ודברי בלע. שכבה ע"ג שכבה. שכבה מוחקת שכבה. בקיצור – הכול מכול. אנו לא נפלה איש/ה. את שראתה המצלמה – תראו גם אתם. אך מאוד ייתכן כי מה שמוצג כאן כבר אין לו אחיזה במציאות…
להמשיך לקרוא ←
או-טו-טו מבצע "נחשון" יוצא אל הדרך. ומספר ימים לפני יום ה"ע" ושעת ה"ש" נקרא מפקד גד' 53 של גבעתי, יצחק פונדק, אל מפקדת החטיבה. ושם, בסודי סודות, נאמר לו כי באחד מן הימים הקרובים יינחת במנחת בית-דראס מטוס תובלה מחו"ל ובו נשק ותחמושת. ותפקיד הגדוד – לאבטח ולהבטיח שהמטוס יינחת, יפרוק וימריא, ללא דופי. וכן – זהו סוד שעליו להסתיר זאת מאנשיו שלו.
להמשיך לקרוא ←
תרפ"ט. 1929 למניינם. מאורעות תרפ"א (1921) נשכחו קמעה. כמו גם הירצחו של יוסף חיים ברנר בפאתי ת"א הקטנה. בין לבין חלפו מספר שנים ללא אירועים מיוחדים. והגענו ל-1929. הנה שוב מאורעות. טבח בחברון. שריפת רוחמה. באר טוביה, המושבה, ב-25.8.29 נהרסה ונשרפה. החיים ממשיכים בארץ-ישראל. תמיד 2 עמים מתכתשים: היהודים והכנענים. היהודים והפלישתים, היהודים והבבלים. היהודים והיוונים. היהודים והרומאים. היהודים והערבים. היהודים והפלסטינאים. צר לי, אך נאלץ אני להסכים עם קהלת: "מה שהיה הוא שיהיה".
ב-1936 החלה אינתיפאדה ערבית. לימים קראו לכך "המרד הערבי הגדול". אנו כינינו זאת "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט". הפעם היה הזיכרון מן המאורעות הקודמים. השתדלנות השתלמה. הלחץ של פרנסי היישוב הניב פרי. לא הייתה לבריטים ברירה והקימו אפוא, בפאתי באר טוביה, תחנת משטרה. הם, הבריטים, טרם הבינו את הסיטואציה שהתגלגלה לפתחם. רק אחר כך נפל האסימון ובא וינגייט. ואנו רואים בהקמת תחנת המשטרה בבאטאני כפרומו להקמת משטרות מסוג טיגארט, גדר הצפון ועוד.
להמשיך לקרוא ←
אנחנו באיחור של 88 שנה. ביולי 1929 ביקר בעיירה ולטר בנימין. ביקור שארך שבוע. וכך כתב:
"למגיע אליה מרחוק העיירה נדמית שקטה להפתיע. כאילו עבר את המפתן ונכנס לתוך ציור נוף. היא משרה תחושה כי לעולם לא יתאפשר להתקרב אליה. אך מי שבכל זאת מצליח נופל אל חיקה ומאבד עצמו בין צרצור הצרצרים לבין קריאות הילדים." [1]]
אין פלא כאשר קיבלנו את חדרנו, חדר עם נוף הפונה אל המגדלים, לפני כל דבר, התיישבתי ורשמתי. נותרה שעת אור. המקלחת תחכה… ועוד נכון לנו שבוע לשהות כאן.
להמשיך לקרוא ←
