רשימה זאת נכתבה לציון "יום השנה" ל"הצהרת בלפור". ליתר דיוק – 102 ש'. אמנם אין זה תאריך "עגול" אך כבר אמרנו במקומות אחרים – אף לא אחד מושלם…אתחיל, ברשותכם וברשותכן, מתי-מעט הקוראות והקוראים, כתריסר נאמנים, מן התוצאה: ב-2.11.1917 יצא המכתב באופן רשמי. מודפס וחתום בכתב יד, מבית מדרשו של משרד החוץ של הממלכה המאוחדת. המכתב, בחתימת לורד ארתור ג'יימס בלפור, שבאותם הימים כיהן כשר החוץ (ובעברו כבר היה ראש הממשלה בשנים 1906-1904), מופנה אל הבנקאי לורד ליונל וולטר רוטשילד. מכתב זה הפך ל"הצהרת בלפור":
לורד רוטשילד יקירי,
בעונג רב הריני מוסר לך, בשם ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת-האהדה שלהלן לשאיפות יהודיות ציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על-ידו:
"ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, ותעשה כמיטב מאמציה כדי להקל על השגתה של מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות בלתי יהודיות הקיימות בארץ-ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם של יהודים בכל ארץ אחרת."
אהיה אסיר תודה לך אם תביא הצהרה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית. [אבן, 256]
להמשיך לקרוא ←
מאת mharpaz
|
פורסם בגיאוגרפיה תרבותית
|
תגים אהרון אהרונסון, אפקט הפרפר, בית לאומי, ג'אמל פאשה, גנרל אלנבי, החלטה 181 של האו''ם, היישוב היהודי ביפו, הצהרת בלפור, חיים ויצמן, טורקיה, כאוס, לורד ארתור בלפור, לורד וולטר רוטשילד, לורנס איש ערב, מלחמת העולם הראשונה, מרק סייקס, נחום גוטמן, סקוט אנדרסון, פייק ניוז, קרבות עזה, שרה אהרונסון, תל אביב הקטנה
|
רמת השרון. שדרות ויצמן. הליכת בוקר. מרח' סוקולוב מערבה. ולאורכה של השד' משתרע גן פסלים. ע"ש יואב דגון (2004-1951) שהיה מנהל ואוצר מוזיאון לאמנות הרצליה ומוזיאון נחום גוטמן לאמנות.
פסעתי לאורך השדרה. 15 פסלים (11 אמנים, 4 אמניות), 15 פסלים. מוצגים לפי הסדר הגיאוגרפי – ממזרח אל המערב.
להמשיך לקרוא ←
ניו זילנד. האי הדרומי. בדרך דרומה. מעיירה/עיר ושמה נלסון אל שמורת פונקייקי. על השמורה נספר אי-שם ברשימה עתידית. על נלסון כבר סיפרנו. התייעצות: בוחנים את המפה – מחבר שורות אלה וזוגתו שתחיה – מה ניתן לראות בדרכנו מכאן לשם. פה לא יעזור WAZE או GPS. אין לה, לתוכנה, שום דעה ו/או המלצה. רק אלגוריתם של יעילות. חיסכון בזמן. או המרחק הקצר ביותר. רק לאחר שתחליט – תוכל להסתייע במכשירים…
והצביעה זוגתי שתחיה על נקודה במפה. בנקודה זאת, לפי המפה, בעיירה ושמה Murchison היה היה מפעל הידרואלקטרי ואיננו עוד. לא כל מה שרואים כלול במסגרת שבעת פלאי עולם. של העולם הישן ושל העולם החדש. הרוב העצום – לא. אך בתוכם, באלה שרואים, ישנם, והם רבים, דברים מעניינים. הן של הטבע והן של האדם. ותמיד קיים המתח – בין האדם לבין הטבע. בין החדש לבין הישן. בין פיתוח לבין שימור.
להמשיך לקרוא ←
"סיפור" / שחר קובר / על קיר זמני העוטף את ספריית אריאלה (ת"א)
לפני מספר ימים, למעשה שבועות, שכן בין כתיבה לפרסום יש שהות, פרסמתי כאן, רשימה בשם "סיפור על סיפור". סיפור על סיפור חסידי ועל מקורו החז"לי. והנה קורא אני בעיתון הארץ (מוסף "תרבות וספרות" מיום 29.9.2019), ערב ראש השנה תש"ף, מאמר מקיף ומלמד של יוסף עוזר ושמו "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". המאמר כלל מספר נושאים אך הראשון שבהם, בפרק א – המקום, האש והתפילה – מהדהד את הסיפור החסידי ומוסיף ומשליך עליו נופך עצמי.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 