מבצר אירופה 35 – חבלי גבול-משותף

שיתוף פעולה חוצה-גבול כדוגמת פתרון יומי של בעיות בחציית גבול נתפש כאבן דרך בתהליך איחודה האמיתי של אירופה. שיתוף פעולה בין אזורים סמוכים, שגבול מדיני מפריד ביניהם, מכסה קשת רחבה של שחקנים, ראשיים ומשניים, כמעט בכל התחומים המכסים את חיי היום-יום. שיתוף פעולה חוצה-גבול משמעותו עבודה ביחד בכל מובני חיי היום-יום ובכל זמן נתון באזורים שכנים שגבול מפריד ביניהם.

מבצר אירופה 34 – תכניות INTERREG ו-Tacis

תכניות ומחשבות מתורגמות לתכנונים אזוריים באמצעות מימון פרוייקטים. לשם כך יצאו לדרך תכניות INTERREG ו-Tacis.

מבצר אירופה 33 – אזוריות חדשה

כפי שהראנו בפרקים הקודמים, שבה האזוריות אל האג'נדה האירופית. כבר שנים אחדות שמככבת האזוריות בשיח האקדמי והפוליטי באירופה ונכתבו אודותיה עשרות ספרים ומאות מאמרים ובהם כונתה התופעה בשמות כגון "ניאו-רגיונליזם" (Balme, 1996), "ניו-רגיונליזם" (Keating, 1998; MacLeod, 2001), "אירופה של אזורים" (Jessop, 2002), "שלטוניות מרובדת" (Tömmel, 1997; Blatter, 2004) ו"הרמה השלישית" (Sharpe, 1993).

נכתבו עבודות ומחקרים על אנגליה – חיפוש אחר אג'נדה מתאימה ומעבר מניתוח לפי מפתחות כלכליים של אזורים גרידא למדריך והנחיות תכנוניות (Baker & Wong, 2006; Bianconi, Gallent & Greatbatch, 2006), דרום-מזרח אנגליה (Allen, Massey & Cochrane, 1998), גרמניה (Brenner, 1999), אזורים "חברתיים" (Moullaert & Nussbaumer, 2005) ובחינת מדיניות פיתוח אזורית והכיסוי המרחבי שלה במדינות מזרח-אירופה (הרשימה כללה את פולין, אסטוניה, צ'כיה, הונגריה, סלובניה, בולגריה ורומניה – שהיו באותה נקודת זמן בגדר מועמדות לצירוף לאיחוד האירופי) (Bachtler & Downes, 2000).

מבצר אירופה 32 – אזוריות/רגיונליזם

אזוריות (רגיונליזם)

"One cannot study everything, and there are always multiple ways of seeing a place: there is not a complete ‘portrait of a region’. Moreover, ‘regions’ only exist in relation to particular criteria. They are not ‘out there’ waiting to be discovered, they are our (and others) constructions." (Allen, Massey & Cochrane, 1998: 2)

השיח האירופי, בדרך כלל, מציב את אירופה בצל חוזה וסטפליה. אירופה כעולם פוסט-וסטפלי. הניו-רגיונליזם טומן בחובו גישה חלופית – אנליטית ופרשנית כאחד – שאמנם מכירה בחשיבות המתמשכת של מדינת-הלאום, אך מדגישה את הפוליטיקה הייחודית לכול אזור המנוהלת על-ידי שחקנים ברמה מקומית, בצד שחקנים מהמישור הארצי ושחקני חיזוק שמחוץ למדינה ולאזור.

מבצר אירופה 31 – מרחבים חדשים: אירוזורים, חבלי גבול-משותף ואזורים חוצי-גבולות

מרחבים חדשים: אירוזורים, חבלי גבול-משותף ואזורים חוצי-גבולות

האיחוד האירופי כאזור

החזון המדיני-כלכלי מציב את אירופה המאוחדת מעל למדינת הלאום הסוברנית. כיוון הפיתוח, כפי שנראה לעיין, הוא חיפוש אחר אסטרטגיה חדשה – אירופיזציה. כבר היום משמשת המילה "אירופה" תחליף ל"אירופה המערבית" כשם ש"ארצות הברית של אמריקה" נכסה לעצמה את המושג "אמריקה".

מבצר אירופה 30 – גבול בין קהילות

אך גבולות אינם קיימים רק בין מדינות אלא גם בין קהילות שונות בערים אירופאיות המצויות במדינות האיחוד – בלפסט (בין אירים קתולים לבין אירים פרוטסטנטים), ניקוסיה (בין צפון-קפריסין התורכית-מוסלמית לבין קפריסין הנוצרית-יוונית) בריסל (בין דוברי פלמית לדוברי צרפתית), ברלין שחולקה בין המעצמות ב-1948 ואוחדה ב-1989 וכיוצא בזאת.

מבצר אירופה 29 – בין הולנד לבין גרמניה

בקונגרס וינה, ב-1815, יצרו המעצמות הגדולות דאז מדינה חדשה בשם "ממלכת ארצות השפלה" (הולנד). היו אלה הימים הגדולים של המעצמות הגדולות – בריטניה הגדולה, צרפת, רוסיה הצארית, והקיסרות האוסטרו-הונגרית – שקבעו גבולות בין מדינות בגישת "Blue print". כאמור, לאחר מלחמת העולם השנייה, נשברה מסורת זו על קביעת גבולות והצנחתם מלמעלה. ב-1830, לאחר התקוממות המחוזות הדרומיים נוסדה בשטחים אלה מדינה חדשה – בלגיה, שקיבלה תוקף ואשרור לעצמאותה בקונגרס לונדון ב-1839. הגבול הרשמי של הולנד קיים, בתצורתו הנוכחית, מזה 190 שנה. זהו גבול מוסכם, מאושר, ממוסד, שנפרץ רק פעם אחת – במלחמת העולם השנייה (במלחמת העולם הראשונה שמרה הולנד על ניטרליות).

מבצר אירופה 28 – מבט פנימי

ומה קורה בחזית הגבולות הפנימיים? בתוככי אותו גוף מוגן, הלוא הוא "מבצר אירופה", ההולך ומבצר את מעטפתו החיצונית? הכול מדברים וכותבים על עולמות ללא גבולות – זרימה ותנועה חופשיות של סוכנים אנושיים, סחורות ושירותים. הטרנד הנוכחי – "אירופה ללא גבולות". על הנייר מיועדים להריסה או להסרה הגבולות הישנים שחצצו בין מדינות. נוף שהיה בלתי-אפשרי הפך למציאות. ואכן חלק המחסומים המחלקים את אירופה הוסרו והושמו בצד. בתהליך האינטגרציה האירופית התוכן עשוי להשתנות והגבולות הפנימיים – הטריטוריאליים כמו גם האתניים – יעברו שינוי עמוק (בניגוד גמור לגבולות החיצוניים).

מבצר אירופה 27 – הממד הדרומי

ספרד (גיברלטר, סאוטה, מיליה, האיים הקנאריים), איטליה (למפדוזה, סרדיניה), צרפת, קרואטיה, יוון ומלטה. זהו הגבול הדרומי של האיחוד שרובו ימי.

מבצר אירופה 26 – הממד המזרחי

פולין, הונגריה, בלרוס, אוקראינה. זהו הממד המזרחי וגבולותיו יבשתיים. למעלה מ-40 שנה כמעט ולא התאפשר מעבר חופשי של אנשים מן המזרח אל המערב. שוט וגזר. האיחוד האירופי מבקש ממדינות אלו להדק את הפיקוח על גבולותיהן. זהו תנאי לאפשרות של הקלה בעתיד על כניסה לתוככי המערך האירופי החדש – הסרת הדרישה לאשרת מעבר.