אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף – דברים לציון כ"ט בנוב' 1947

אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף – דברים לציון כ"ט בנוב' 1947. היום זה היום. 29.11. התאריך, עצם צמד המילים – כ"ט בנובמבר – הוא המצביע על אוקסימורון. יום עברי. חודש לועזי. ואכן כל חיינו מתנהלים בצל המתח וניזונים מן המתח שבין לבין. בין… לבין… ורשימת הנושאים לבחירה – ארוכה היא. על כורחך אתה נולד. על כורחך אתה מת. גם את…

נוף ישראלי: שפלת יהודה 8

צריפי ים המלח

וכתב המשורר: "זה ימים רחוקים אז אל תבקשו ממני / דין וחשבון מדויק בשדות אז אולי" [1].

שב אני אל אביב שנת תשכ"ח. הארץ חוגגת. מצויה באופוריה. המצעד הצבאי, ה-1 לאחר הניצחון במלחמת 6 הימים, עומד להתקיים בבירה. בירושלים המאוחדת. ואני – צוער בבה"ד 1. קורס ראשון במצפה רמון. חלק מן המבנים עדין בהקמה. צוערי אג"ם. רק אנו ותו לא. ועוד מעט קט ונתפזר להשלמות החיליות. איש-איש והחיל שממנו בא ואליו ישוב.

יבגני אוניגין

יבגני אוניגין. שיר הלל לגיבור המיוסר. שכן אין אהבות שמחות…

ניגשתי אל היצירה בדחילו ורחימו. מודה ומתוודה, מעולם, טרם התמודדותי עם יבגני אוניגין, עד כה, לא קראתי שיר כלשהו של פושקין… אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (10.2.1837-6.6.1799). על אחת כמה וכמה של פואמה – ארוכה ומתמשכת על פני עשרות עמודים ואוחזת במאות של שורות מחורזות. התרגום – מעשה ידיו לתפארה של אברהם שלונסקי. הוא התחיל במפעל התרגום כבר ב-1937 במלאת מאה שנה למות המשורר. שלונסקי ליטש את התרגום, עוד ועוד, במשך השנים, וב-1966 ראה אור תרגומו האחרון. המהדורה המעודכנת אותה אני מחזיק בידי (הוצאת ספריית פועלים) הינה מ-2007. אגב, פושקין קרא ליצירה "רומן בחרוזים"…

פושקין נחשב לגדול משוררי רוסיה. "ה"משורר ב"הא הידיעה". היום הפכה "הא הידיעה" ל"תווית המיידעת". רומז אני על כך שהעברית דינמית ובפואמה תמצאו חידושי לשון של שלונסקי בצד עברית ארכאית. לא נורא. ראו/נה עצמכם/ן מאותגרים/ות.

אברהם מסרב להיות מלך פולין – סיפור של עגנון לחודש מרחשון תשפ"א

אברהם מסרב להיות מלך פולין – סיפור של עגנון לחודש מרחשון תשפ"א:

"בימים ההם אין מלך בפולין, כי המלך פופיל מת בעלות העכברים בארמונו ובחדר משכבו ועל מטתו ויאכלוהו וימת ואין יורש עצר. ויקבצו כל זקני פולין ויבואו קרושביצה לשים עליהם מלך. ויהי כי עברו ימים רבים ולא מצאו איש כלבבם ויאמרו, אשר יבוא מחר אל העיר בתחילה הוא ימלוך עלינו. ויעמידו שומרים בכל ארבע פינות העיר לאמור, כי יבוא מחר אל העיר בתחילה אשר לו המלוכה. המה עומדים בפינות העיר ואברהם הכפרי עולה במעלה העיר להתפלל עם העברים תפילת הבוקר. ויראו השומרים איש בא העירה ויתקעו בשופרות ויריעו לפניו יחי המלך. ויקחוהו ויריצוהו לבית הוועד ויעמידוהו לפני השרים וזקני המדינה ויגידו לו כי נבחר למלך עליהם. ויקראו לפניו יחי המלך.

וישתחו אברהם לפני בני פולין ויאמר, מי אנכי כי אבוא עד הלום ואנכי הולך להתפלל תפילת הבוקר, וימאן אברהם לשים כתר מלכות פולין בראשו ויאמר, שלחוני כי עלה השחר. ויאמרו, לא נשלחך כי מלוך תמלוך עלינו. וירא כי מתאמצים הם להמליך אותו עליהם ויאמר אליהם, שמעוני ותנו לי ימים שנים ואחשוב על דבר המלוכה ואתם אל ביתי אל תבואו בטרם אצא אליכם וקראתיכם. ויקם אברהם ויבוא אל הבית פנימה וישב שם חדר בחדר ימים שנים או שלושה. וירא העם כי בושש מלכם לצאת ויריעו וישמיעו קולם בחזקה.

ופיאסט איש אדמה נצב בראש המחנה וישא קולו ויקרא, שמעו אלי כל אנשי פולין, עד מתי תשם הארץ באין מלך עוצר בעם. ועתה אם אברהם בושש לבוא הנני והוציאהו אליכם. ויקח גרזן וינף על הבית אשר שם אברהם וישבור את הדלת. ויצא אברהם ויעמוד בפתח הבית ויאמר, לא אמלוך אני עליכם ולא ימלוך אחר עליכם. פיאסט ימלוך עליכם, בחרו בו, כי ראה כי לא תוכל ארצכם באין מלך ויהרוס אל הבית אשר צויתי לא יבוא איש. ועתה שימו כתר מלכות בראשו והמליכו אותו עליכם. וישמעו שרי פולין וימליכו את פיאסט ותהי המלוכה לפיאסט. ואברהם יצא מעם פני אלופי פולין וימהר אברהם וירץ אל בית התפילה. ויהי בבואו והמה מתפללים את תפילת הבוקר, עומדים באימה ואומרים ביראה אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא."

מקור: ש"י עגנון (תשנ"ז), "משומרים לבוקר", בתוך: אלו ואלו, שוקן, עמ' 288-287.

ומה היה קורה אם לא היה אברהם מסרב והיה נאות לקבל עליו את המלוכה? יען פולניה = פה-לן-יה. לה' הפתרונים והפתרונות.

ראו עגנון לחודשים קודמים: אדר, ניסן, איר, סיון, תמוז, אב, אלול, תשרי

© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן. אנכי כאן, בפינתי, משמש כיונת דואר הפורשת לפניכם/ן איגרת. ואתם/ן – כנרות חג חנוכה – מתבקשים/ות שלא להשתמש בחומר שלפניכם/ן לשום דבר מסחרי מסוג כלשהו, פרט לקרוא וליהנות מן הסיפור.

גרפיטי 89

מסע מצולם בקורסיקה – קורטה (Corte) היא קורטי (Corti)

קורסיקה. מחוז ממחוזותיה של צרפת. בלשונם – פרובינציה. יום שלישי למסענו באי המסולע, המשויש והטרשי. האי הרביעי בגודלו בים התיכון. שטחו כשליש משטח מדינתנו. עלינו מהחוף אל ועל ההרים. מפלסים דרכנו אל מרכזו הגיאוגרפי של האי ואל שיאי גובהו. הדרך צרה. מפותלת. דרוש זמן. ואל הבירה לרגע היסטורי קצר של רפובליקת קורסיקה העצמאית הגענו רק לעת ערב. עם הדמדומים. וכשסיימנו להתמקם בפנסיון הקטן, בפאתי העיר, כבר שררה העלטה. ירדנו אל מרכז העיר לשבור שבר. כלומר לאכול וליתן מענה לרעב. ומשום שרשימה זאת אינה מדריך טיולים – אין בה מקום לפרסומות למלון, למסעדה וכיו"ב. תסתדרו בעצמכם.ן. שכן כבר הגעתם.ן באופן עצמוני עד הלום…

לזכר 26 ריבוא יהודי צ'כוסלובקיה שנטבחו בשואה

ממסילת ציון יצאנו, מזרחה, אל יער הקדושים. חצינו את הגשר שמעל כביש 38, פגשנו שביל שחור, ומשכנו אתו דרומה. בשלב מסוים, בעיקול שבו השחור פונה אל המזרח, ישנה גם פנייה לכיוון דרום. נפרדנו מהשחור ולאחר כ-10 דקות הגענו אל האנדרטה לזכר 260,000 יהודי צ'כוסלובקיה שהנאצים טבחו בהם.

מכאן ואילך – תדבר המצלמה. קהילה אחר קהילה:

גרפיטי 88