Monthly Archives: נובמבר 2017

משוכות צבר

צבר. סברס. יליד הארץ האולטימטיבי.

אבל ישנה גם אמת אחרת. על אף היותו צמח שיובא לארץ הוא נתפש, קוגניטיבית, כסממן פלסטיני.

"כמו במקומות רבים בארץ, וכאן ביתר שאת, צומחים בצד הבוגנוויליות והחצבים גם שיחי צבר. מרבית הצברים בארץ הם אנדרטה דוממת. ביניהם מבצבצות ההריסות שישראל עשתה הכל כדי למחוק את זיכרן מעל פני האדמה. אבל הם מבצבצים. מתעקשים לבצבץ, לא מוותרים, גם אם רק חדי העין ופתוחי הלב ישימו לב אליהן.

פה קיר, שם קורה, גדם מדרגות או קשת חרבה. וזאת לדעת: בכל מקום שיש צברים, היו חיים אחרים לפני 1948. בשפלת החוף יש הרבה צברים. אין כמותה בממדי הטיהור האתני שהתבצע בה. מיפו ועד עזה לא נותר יישוב פלסטיני אחד על מכונו. אף לא אחד. עשרות כפרים ועיירות נהרסו וזכרן נמחה. הריסות עיראק-מנשייה ליד קרית גת, קסטינה ליד קרית מלאכי, סוכרייה ומשארפה ליד נועם ושלווה, חתא מתחת לזבדיאל ולקוממיות, עאקר מתחת לקרית עקרון וצומת ביל"ו. גבעות הסברס נותרו מיותמות. לכפרים הללו אין שום אזכור, כמו לא התקיימו מעולם, זולת שיירי ההריסות וצאצאי הפליטים שנמצאים במקום אחר, חלקם שומרים את מפתחות בתיהם וכולם נוצרים את זיכרונותיהם." [מקור: גדעון לוי, חוצה חצי ישראל, הארץ,29.9.2017, ע' 14]

להמשיך לקרוא

גרפיטי יווני 3/7

להמשיך לקרוא

שדות פלשת 20 – כרתיה בידנו

כרתיה בידנו. ע"ג המפה עמה יצאנו אל השטח מסומנים שרידיו המועטים של הכפר כ"עיי קרתיה". לא נתווכח עם התעתיק מערבית לעברית. נסענו, ידידי צ' ומחבר שורות אלו, לראות במה מדובר. אי-שם לפני 69 ש'. גם אז זה היה ביולי. ויולי חודש חם.

למכונית נמצא פתרון, אך בדיעבד התברר שהוא זמני בלבד. בתוככי שטח תחנת הדלק שבכניסה אל מושב רווחה. המושב הוקם, ב-1953, על-ידי עולים ממרוקו ומכורדיסטאן. זאת במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר". היישוב משתייך לזרם היישובי של "הפועל המזרחי". תחילה ניתן לו שם ארעי, זבדיאל ב'. זבדיאל נמצא מעט צפונה מכך. בסופו של יום רווח למתיישבים שיישובם נקרא "רוחה".

לאחר שהתארגנו – חצינו את דרך 25 וחיפשנו פתח/פרצה בגדר שמדרומה. התברר, שבטווח הנראה לעין, לא נראית אפשרות לעבור את גדר הברזל ללא אמצעים אלימים. מגזרי תיל או בונגלור. אז נסענו לחפש פתרון אחר. והפעם חנתה המכונית בחסות תחנת שאיבה של מקורות מדרום ליעד. על אם-הדרך בין נהורה לבין שחר. מכאן צפוי לנו מסע של כ-4 ק"מ (הלוך ושוב). לא נורא. הולכים. הלכנו.

להמשיך לקרוא