ליסבון. צהרים. ישבתי אל השולחן. כסא אלומיניום ומושבו קש קלוע. שולחן עם רגלי מתכת. טבלתו שיש. מפה מהודקת באטבים אל לוח השולחן. הונחו לפני כוס של בירה ענברית צוננת ודג בקלה. העדפתי אפוי ולא מטוגן. יושב על המדרכת. מעלי נפרש סוכך. אני מוצל מהשמש הלוהט. צפיתי אל הכיכר. זר בארץ נוכריה. מנסה לתהות על קנקנה.
לפתע פתאום מצאתי את עצמי נשאל: "ניכר בך שאין אתה בן המקום. שאספר לך סיפור?" שח מאן-דהו מעבר לכתפי הימנית. "בהחלט," השבתי. הרחקתי את הצלחת והיטבתי את ישיבתי. אפילו דגתי מתיקי מחברת ועט. שהרי לא בכול יום פונה אליכם, בהצעה שכזאת, עורב, שחור מבטן ומלידה.
להמשיך לקרוא ←
צילומים: משה הרפז. כל הזכויות שמורות.
הגענו להקונה. את התיקים הנחנו בריוקאן. יקבלו אותנו רק לאחר חמש. כאן יש סדר. וזמן הוא זמן. האמת – ידענו שכך זה יהיה. והתארגנו מבעוד מועד כיצד לנצל את הזמן שעמד לרשותנו. לפיכך יצאנו אל ההרים. קיבלנו קופונים ותפסנו אוטובוס ל- The Hakone Open-Air Museum. מן השמים ירדו טיפות ספורות. והיה קר. ובכול זאת התחלנו לתור את המוזיאון – על שלל פסליו. ולכם הקוראים לא נותר אלא לשוטט עם העכבר…
ובשעה 11:00 (בערך…) נכנסתי לגלריה. P8. ברחוב פוריה מס' 8. קודם לכן, בבוקרו של יום, כשראיתי שנפתח בפני חלון של אפשרויות, עקרתי מהעיתון רשימה של גלריות, בת"א-יפו, הפתוחות בשבת. הכינותי מסלול. וכאמור P8 הייתה הראשונה בסבב.
אליסיה שחף אצרה תערוכה. קטנה, קומפקטית, דחוסה. דנה בקשר שבין טקסט לצילום. רוב הצילומים מבוימים. ושואלת האוצרת שאלה: "ומה קורה כאשר הטקסט והדימוי שזורים זה בזה? וכאשר הטקסט הוא הנושא המרכזי שבצילום?"
להמשיך לקרוא ←
אינתיפאדה, נכבה, נכסה. מלים נכבדות. משמעותיות. טעונות. ערבית ספרותית. איך זה שאנו משתמשים רבות בשפתם? וכי אין לנו ימים ומלים משלנו? תשעה באב לדוגמה. ולא סתם – מוכפל בשלוש פעמים. מה עושים ביום ירושלים? אך טבעי הוא לעלות אליה ולבקר בה. הבחנתי במודעה בעיתון. הרמתי את שפופרת הטלפון, מסרתי את פרטי כרטיס האשראי, ובתמורה קיבלתי למעוני קבלה ובה נמסרו יום ה-"ע" ושעת ה-"ש".
עלינו, ביום הנקוב, זוגתי שתחיה ומחברן של שורות אלו, לירושלים. לסיור קצר בעיר שקינוחו אמור היה להיות הביקור במנהרות הכותל. הגענו לנקודת המפגש. בקצה כיכר ספרא. מישל כבר היה שם אך אנו טרם ידענו שהוא מישל. הקדמנו קמעה והייתה לנו השהות לרדת על כריך שהכינה מירה. מי זאת מירה? אסתפק ואמר כי היא הכריכאית מרחוב בן-יהודה. בתל-אביב ולא בירושלים.
להמשיך לקרוא ←
מאת mharpaz
|
פורסם בגיאוגרפיה תרבותית, מקום
|
תגים איליה קפיטולינה, בר-כוכבא, הדרינוס, הורדוס, המרד הגדול, הקרדו, יום ירושלים, ירושלים, מסע הצלב הראשון, מפת מידבא, מרד התפוצות, צלאח א-דין
|
מצוי אני ברובע אלפאמה. בליסבון. או ליסבואה או לישבואה. לנו, הישראלים, ניתנת הזכות וחופש הבחירה לבחור בין השמות. הפורטוגזי או האנגלי או העברי. האחריות על הבחירה – כולה שלנו.
להמשיך לקרוא ←
נוהל שכן. אבל לא מה שחשבתם. אנו בטורפאן. המקום השני העמוק בעולם. המקום הראשון – ים המלח. אל תשכחו להצביע בעדו. ההרשמה מסתיימת ב-11.11.11
ולמה אני מספר לכם זאת? כי דולקאן, גל בשפתנו, המדריך האויגורי, חניך סין העממית, דקלם זאת לאורך כל המסע. טורפאן היא במקום השני. ואת הראשון – כלל לא הזכיר. אז הזכרנו לו אנו מי במקום הראשון.
להמשיך לקרוא ←
לפעמים תמונה אחת מספיקה. היא מציירת בפניך, הקורא/ת את תמצית החיים. כאן, ברובע אלפאמה שבליסבון.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 