Monthly Archives: ספטמבר 2011

המנזר של ישו

הסתיים הביקור. יצאנו אל הרחוב מבעד פתח בית-הכנסת של אברהם זכות. אנו בטומאר אשר בפורטוגל שבקצה אגן הים-התיכון. בקצה המערבי ששם שוקע השמש. הסתכלתי על אבני הרחוב. אותן אבנים ישנות שהושמו כאן לפני מאות של שנים. אבל משהו ביניהן משך את תשומת לבי. זרזיף של דם. והזרזיף הולך ומתגבר. והדם מתגבה. מאין מגיח הדם? לרגע לא הייתי בטוח. אחר-כך נפל האסימון. ברור לחלוטין מהו מקור הדם מעבר לעובדה שהוא זורם במורד הרחוב וכך מציית לחוקי הכבידה שנקבעו בחצרה של קיימברידג'. הרי יום שישי היום. ה-13 בחודש. יום שישי השחור לכול מחזיקי האמונות הטפלות.

  להמשיך לקרוא

חומה ומגדל 5 – הספר הפנימי

לאחר מלחמת הקוממיות, התפוגג לכאורה הספר הקולוניאלי. כתבתי לכאורה משום שתוך פחות מעשרים שנה נוצר ספר חדש. אבל על הספר ההוא – עוד נרחיב את הדיבור בהמשך. המאמר הזה מוקדש לספר שנוצר, בגבולות 1949 או אם תרצו – 4 יוני 1967. עדין היה קיים ספר פנימי – גליל, נגב, פרוזדור ירושלים, עוטף יהודה ולאורך הגבולות וקווי שביתת הנשק. בשל נטישת ובריחת הערבים (או גירושם) מכפריהם היה שונה הספר הפנימי הישראלי מהספר הערבי בימי חומה ומגדל.

להמשיך לקרוא

לס איז מור

לס איז מור. זאת ארכיטקטורה במיטבה. אדריכלות הטבע. קניון ולא קניון. בסגול ולא בפתח.

החול נדד. שכבת הלס נחשפה. הגשם ירד. במשך שנים על שנים. כל שנה וברכותיה. כחומר בידי היוצר. הטבע חגג. פיסל ועיצב.

עצרתי ממעל. וצילמתי:

להמשיך לקרוא

דברי ימי מנזר – מאפרה (Mafra), פורטוגל

איך נולד סיפור? כשם שנולד מנזר. ובכול זאת? ומעשה שהיה כך היה: היה היה מלך שאשתו טרם התעברה. שלא נדבר על יורש זכר. ונדר המלך שיקים מנזר מפואר מעין כמוהו אם רק אלוהים יסדר יורש. כסף לא חסר. אלוהים לא נרתע מהבקשה הצנועה. עסקת חבילה. אתגר פעוט. משך פה ושם את החוטים הנכונים וקיבלנו יורש ומנזר לתפארת.

ואת שכתבתי בשלושה משפטים מתאר ז'וזה סאראמאגו בקצת יותר משפטים. אבל הרבה יותר טובים משלי. עוד נגיע אליו בהמשך.

להמשיך לקרוא

מסע כתוב ומצולם בעקבות "סוף דבר" (4)

רשימה זאת רואה אור מספר ימים לאחר שנתרחשה בפועל. יש לכך חסרונות. ויש לכך יתרונות. חסרונות – הרשימה כבר אינה אקטואלית. בקצב האירועים – עבר בן שבוע ימים כבר מרוחק ונשכח. היסטוריה שפינתה מקומה להיסטריה חדשה. היחסים עם תורכיה. ההתקפה על השגרירות במצרים. המחאה מתעגלת – דיונים סביב שולחנות עגולים. יתרונות – עוד מבט. עוד ליטוש. עוד צ'אנס לעדכון. השלמות נחוצות (ושאינן כך). העשרת הידע. ורשימה זו מדגימה מדוע השתלם להוציא אותה שלא ממש בזמן אמת. הבדל של מספר ימים מועט.

נטלתי לעצמי חופש ממטלות המשרד ומעיסוקי בשדות התכנון ואחר-הצהרים ירדתי אל העיר הגדולה. ארוחת צהרים – עסקית. ולדרך. להמשיך בדרכי שיטוטיו של מאיר ליפשיץ. ההוא מ"סוף דבר" של יעקב שבתאי. כזכור לכם, סוף דבר 3 מסתיים במשפט הבא:

אחרי פינת מנדלי נכנס מאיר לבית-קפה קטן כדי לטלפן (ע' 39)

להמשיך לקרוא

חומה ומגדל 4 – קו מגן דוד

שם הפרק הזה – "בונים קו מגן דוד". על שום מה? והרי התשובה: "בואו נבנה קו מגן דוד, אם זה אפשרי, ונסגור בגדרות ומוקשים את כל הגבולות במדינת ישראל". כך התבטא רב-אלוף יצחק רבין, הרמטכ"ל דאז, במפגש המטכ"ל עם ועדת השרים לענייני ביטחון שהתקיימה ב-2 ביוני 1967, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים (אורן, 1.6.2007).

ביום ה באייר תש"ח הוכרז על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. זאת הייתה פעולה חד-צדדית. מדינת ישראל קמה על חורבות המנדט הבריטי בארץ-ישראל. מערכת הגבולות ושטחה של מדינת ישראל הריבונית לא תאמו את תכנית החלוקה שעליה הכריזו האומות המאוחדות בנובמבר 1947. תוצאות מלחמת הקוממיות יצרו מציאות חדשה בארץ-ישראל. [1]

להמשיך לקרוא

מחסום נ"ט, רמה"ג

גבול, גדרחומה – זה השטח שלי. וכרגיל במחוזותינו – עוברים, מבחינים, עוצרים, מצלמים. זאת התוצאה:

להמשיך לקרוא

אשטרלה, פורטוגל

קחו את פורטוגל. לאורך. מצפון לדרום. או להיפך. תחתכו לשניים. אתם באמצע המדינה. ועכשיו תסעו מזרחה. אל עבר הגבול הספרדי. ולפני שאתם מגיעם לספרד אתם תתקלו בחומה בצורה של הרים. סלע גרניט שחור. סלעי ענק. נוף אחר. גם כאן, ב-2005, התחוללה שריפת ענק שכילתה רבבות של דונמים. חלפו מספר שנים ונראה שהצמחייה משתקמת. אבל הצבע השחור של הסלעים לא נצבע מההתלקחות האחרונה. זהו צבע ראשוני. קמאי.

הגעתם לפארק אשטרלה. בשמו המלא – הפארק הטבעי של הרי אשטרלה. פארק נטוראו דה סרה דה אשטרלה. Parque Natutal da Serrada Estrela. אשטרלה, מי שאינו יודע, זה "כוכב" בפורטוגזית.

להמשיך לקרוא

חומה ומגדל 3 – גדר הגבול הראשונה

מבין הצעדים שנקט הצבא הבריטי לדיכוי המרד הערבי שהיו להם השלכות גיאוגרפיות-מרחביות ניתן לציין את סלילת דרך פטרולים בגבול לבנון – ארץ-ישראל המנדטורית כפי שסוכם ב-1923 בין צרפת לבריטניה – מחזיקות המנדט משני עברי הגבול – שלאורכה הוקמו עשרים מגדלי שמירה – מצדיות (פילבוקסים), וכן הקמתה של "חומת טיגרט" – "גדר הצפון" – גדר תיל משוכללת, שהשתרעה לאורך גבולות המנדט הבריטי עם סוריה ולבנון שבחסות הצרפתים. [1]

הבריטים השתמשו תדיר בגדר התיל כאמצעי לדיכוי מהומות. גדר-התיל הומצאה ב-1874 על-ידי החקלאים האמריקניים במטרה למנוע מעדרי הבקר לעלות על האדמות המעובדות ולהשחית את התבואה והגידולים החקלאיים האחרים.

הבריטים נכסו את גדר-התיל והשתמשו בה ככלי צבאי למיגור המתקוממים במלחמת הבורים (1899 – 1902) שהתחוללה בדרום-אפריקה:

להמשיך לקרוא