עגנון לחודש ניסן – סיפור על כוס יין

 

ש"י עגנון (נווה צדק). צילום: משה הרפז

עגנון לחודש ניסן – סיפור על כוס של יין. מתוך דברים שנשא עגנון עם קבלת פרס ביאליק (טבת, תשי"א):

מובא בספרים מי שמספר מעשיות של צדיקים הקדוש ברוך הוא עושה חסד למספרן ולשומען.

גרפיטי 82

פגישה שלא הייתה עם ג'ון לה קארה, סיפור בצדה והנק' הישראלית

סטונהג'

השנה 2014. שלהי האביב ותחילת הקיץ. נסענו אז לתור את דרום-מערב אנגליה. בעיקר את מערבה של אנגליה. ישירות משדה התעופה בלוטון (Luton) ועד לקצה היבשת (Land's End). כלומר עד הקצה המערבי של האי. אין עוברים דרך ואין נכנסים אל לונדון. לא בהלוך ולא בחזור. ישר אל מחוזותיה של אנגליה הכפרית. דרך המחוזות: ווילטשיר (Wiltshire), סומרסט (Somerset), דורסט (Dorset), דבון (Devon) ועד האזור האחרון שנכבש מן הקלטים ילידי המקום – קורנוול (Corenwall).

בנינו על שבועיים של הנאה. שכן לנסוע בדרכים צדדיות, צרות עד כדי מעבר של מכונית אחת, מסובה לסובה, ולצפות בנופי השדות, כבציוריו של דיוויד הוקני (David Hockney), כבר סיבה למסיבה. ואני איני מדבר על ציירי הנוף הידועים כטרנר או דומיו. בימים הללו, בהם מושלת בכיפה המרשתת, ולפיה ייקבע דבר, די-נוח לתכנן מסע. ותכננו, בין היתר, גם מסע תרבותי:

שתיית תה בחלב ורקיק חמאה בביתה של ג'יין אוסטין (Jane Austen) בבת' (Bath). אוסטין כתבה, בין השאר, את: "גאווה ודעה קדומה", "תבונה ורגישות" ו"מנספילד פארק". אם לא קראתם/ן לבטח ראיתם/ן את הסדרות… כוס שיכר בחברתו של תומס הרדי (Tomas Hardy) בביתו הכפרי (Hardy's Cottage) ליד דורצ'סטר (Dorchester). הרדי כתב, בין השאר, את: "הרחק מהמון מתהולל" ו"ראש העיר קסטרברידג'". אם לא קראתם/ן – לבטח צפיתם/ן בסרטים. כוסית רום בפונדק ג'מייקה בחברתה של דפנה דה-מוריאה (Daphne du Maurier) זאת שכתבה את "רבקה" והיצ'קוק ביים ולקינוח – כוס יין משובח, מאחד מחבליה של צרפת, בחברתו של דיוויד קורנוול (David Corewall) ששם העט שלו כנראה מוכר יותר לקוראות/ים – ג'ון לה-קארה (מספריו: "המרגל שחזר מן הכפור", "כל אנשי סמיילי", "המתופפת הקטנה", "איש מבוקש מאוד", "הגנן המתמיד" ועוד רבים וטובים).

ובין לבין – ישנן טירות, עתיקות, שבילים להלך בהם הליכות קצרות וגם ארוכות, מוזיאונים ועוד. רכשנו מינוי שמאפשר כניסה אל אתרים היסטוריים. אם תכננתם להיכנס אל יותר מ-3 אתרים – לכו על זה.

בית הלורד מלצ'ט בתל מונד ע"ש לורד מונד

היה זה יום סגריר והגשם/מטר/רביב גבר. נכנסנו לבית הלורד מלצ'ט הוא אלפרד מונד, הנמנה על כוחותינו. בדקנו את דלת הכניסה בחשש – אך הדלת נענתה ונפתחה. מנהלת האתר הופיעה: "אני לא מאמינה!". אמרנו לה שכן. אפשר להאמין שביום שכזה נחפש מקלט במקומות מוגנים מפגעי מזג האוויר. "למה לא צלצלתם? התלבטנו הבוקר אם בכלל לפתוח." ובגלל שאנו קבוצה של שניים,  אמיצים, קיבלנו יחס של VIP. והרי אנו כלל איננו VIP. נו-טוב, חייכנו לעצמנו…

גרפיטי 81

ממשיכים במסע ברחבי העיר ולתעד גרפיטי. לכשיימחקו – יוותרו ברשותי. אם כי אני מניח שכמוני יש עוד כמה וכמה:

לגו ארגנטינה

שייט ב"לגו ארחנטינה". דהיינו "אגם ארגנטינה". הקרחונים הם הם הסיפור בסיפור זה.

דקות ספורות טרם השעה הנקובה/היעודה, יצאו, מחבר השורות הללו וזוגתו שתחיה, מפתח המלון והתיישבו בכורסאות שבמבואה. ממתינים להמשך סידור העבודה ליום זה. למה ממתינים? לסיור מושט בלגו ארחנטינה. כך או כך ורכב הגיע. בחור צעיר, צהבהב, ירד ושאל, באנגלית, אם אנו מי שאנחנו. השבנו שכן. אנו מי שאנחנו. ונסענו.

כיצד הפכה אסתר המלכה לפילגש מלך פולין…

קורא בעיתון ומגלה מאמר על אסתר המלכה שכיכבה בפולין כפילגשו של המלך הפולני. והרי היינו שם. בפולין. על-יד הסיפור. יען כי נסענו לקז'ימיז'-דולני (להלן "ק-ד"). ירד גשם, באוטובוס, כשהיינו בדרך, הוא רק טפטף. כשירדנו – הלך והתגבר. הפך לשוטף. ק-ד. ק – על-שם קז'ימיז' השלישי. הגדול. הייגלוני. ד – תחתית בלשון המקומית. הוא רכש את הכפר, שנוסד סביב שנת אלף לספירת הנוצרים (התעודה המוקדמת ביותר מתוארכת לשנת 1008) והפך אותו לעיירה. אי-שם במחצית הראשונה של המאה ה-14. אז עוד קראו לו הר הרוחות. המלך הקים בה את ארמונו ונתן לעיירה את שמה. אנו על אם הדרך שבין קרקוב, הבירה דאז, לבין המוצא לים. לצד נהר הוויסלה שזורם לגדנסק הפולנית. היא דנציג הפרוסית. העיירה נצמדת לנהר ובתיה מטפסים מגדות הוויסלה בואכה ראש הגבעות. סמל העיר – סירה שטה בנהר ומעלה מתנוסס כתר. עכשיו מהות הסמל ברורה.

ועל גבעה אחת, בסמוכה לנהר, מתנוססים עדיין שרידיו של מבצר/ארמון מרשים. אותו בנה המלך. ולמי בנה? זאת שאלה מעניינת ובפינו תשובה שלא פחות מעניינת – עבור אסתרק'ה (אגדה אחרת מספרת שהוקם ארמון נוסף בכפר סמוך ומעבר תת-קרקעי חיבר את שני הארמונות). בכול דור קם שליט שיש לו מאהבת יהודייה. כורש היה טוב ליהודים. גם קז'ימיז' הגדול. כורש לקח את אסתר. גם קז'ימיז'. לא לאישה אבל כפילגש. אף אחד לא מושלם.

בתרונות רוחמה – 50 גוונים של ירוק

נסענו דרומה. מחבר הטורים הללו וזוגתו שתחיה. משתדלים אנו לפקוד את בתרונות רוחמה – מהקיבוץ ועד תל נג'ילה וקניון סד – כל אימת ויכולים אנו. הפעם – הלכנו לצוד ירוקים. המכונית נשארה/נותרה בקיבוץ. יצאנו, דרך פשפש בגדר הסובבת, אל הבתרונות שבמזרח. ואח"כ פנינו צפונה. ואח"כ הלכנו מערבה. ולבסוף – התקדמנו דרומה להשלמת המעגל. ראו מפה בהמשך הרשימה.

עגנון לחודש אדר – אין כמו אמא!

ש"י עגנון (נווה צדק). צילום: משה הרפז

ש"י עגנון נפטר לפני 50 ש'. נשתדל, אחת לחודש, בשנה זאת, להציג בפניכם/ן, הקוראות והקוראים, ציטוט מקולמוסו. התחייבות לא קלה. אבל אנו מורגלים באירועים מתמשכים.

והפעם: אין כמו אמא! מתוך דברים שנשא ש"י עגנון בספרית שוקן באירוע למלאת לו ששים שנה (אב תש"ח):

"מקובל מצדיקים שסיפורי הבעש"ט מסוגלים לנשמה ומסוגלים לדברים הרבה. ברשותכם מורי ורבותי, אתחיל ואספר.