מחבר שורות אלה, וחברו הטוב, צ"א, יצאו לתור את צקלג. ישנם מספרים היודעים לספר סיפור. בכתב או בע"פ. והמשובחים בהם – גם וגם. וישנם כאלה שלא. אני נמנה על הקבוצה השנייה. על כל פנים – רציתי לספר לכם, הקוראות והקוראים, על צקלג. אותה צקלג שראיתי במו-עיני. וחברי הטוב יעיד על כך.
מה יש בשם צקלג שכל-כך מיוחד? שכן, העוסקים לדוגמה בפרשנות לנחלת שבט יהודה, יעלו, בראש ובראשונה שם זה. לאו דווקא בפשט אלא דווקא בדרש. למהססים בדבר – אנא היכנסו לאתר 929 (כמניין פרקי התנ"ך) ותיווכחו בכך. כך או אחרת יצאנו אל הדרך. תחילה אל המקורות ולאחר מכן אל השטח. אקדים את המאוחר: בתקופה הפרסית עדיין הייתה עדות לקיומו של יישוב בשם צקלג. ואולם, כשנשמה הארץ, לאחר כיבושי יוון ורומא, כל מעצמה בתורה, לא נשתמר השם. לא בתקופה הביזנטית, הערבית, הצלבנית, הממלוכית, העות'מנית והמנדט הבריטי.
אם כן היכן היא צקלג, אותה עיר מקראית? ומה יודעים אנו עליה? ראשית דבר פונים אל ספר הספרים. צקלג, כשם של יישוב, עיר לא-גדולה (עיר שדה – דהיינו עיר קטנה ולא ראשה), מופיע בתנ"ך 15 פעמים. 3 האזכורים בדברי הימים הם "ציקלג". שאר תריסר הפעמים נטולי "י" – "צקלג". לראשונה פוגשים אנו את השם כאשר קוראים אנו את שמות היישובים (ערים כמופיע בתנ"ך) המשויכים לנחלת בני יהודה למשפחותיהם ככתוב: "וצקלג ומדמנה וסנסנה:" (יהושע, ט"ו, 31).
הבטחה לחוד, מעשה לחוד. אמנם, במסגרת חלוקת ארץ-ישראל, הובטחה צקלג לשבט יהודה, אך צאצאיו של זה לא ממשו ירשו זאת והעיר נשארה בתחום ארץ הנותרת. הארץ שלא נכבשה. צקלג המשיכה כעיר שדה פלישתית. קטנה ביחס ל-5 סרני פלשתים (עקרון, גת, אשדוד, אשקלון, עזה). כך או אחרת, חרבה עם כיבושי אשור ובבל. כל אימפריה בתורה. והוקמה שוב ע"י שבי ציון בהנהגת עזרא ונחמיה. ואכן האזכור האחרון של צקלג הוא בימי נחמיה (נחמיה, י"א, 28) המציין אותה כעיר שיושבה מחדש בשטח מדינת יהודה המתחדשת.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 