ארכיון חודשי: פברואר 2019

שקץ תשקצנו

אחרי כשעה שלמה של התנועעות בדרכים באמצעות התחבורה הציבורית והליכה במרחב הציבורי, הגעתי אל היעד. ספריית אריאלה. אולם עיון. מוצא את אשר ביקשתי ומתיישב לקרוא. הספר מחזיק כמה מאות של עמודים, דבר המצביע על העובדה שכנראה אשוב לכאן עוד מספר פעמים עד שאשלים את מלאכת הקריאה. מכריכה לכריכה.

להמשיך לקרוא

פיליטוסה (Filitosa)

הולכים אנו בעקבות ראשוני הקורסיקאים. יש היסטוריה ויש פרהיסטוריה. היסטוריה=תיעוד. אין תיעוד=פרהיסטוריה. המקור יוונית. מטעם המושלים באולימפוס הופקדה קליאו על ההיסטוריה. ההיסטוריה מוגדרת כתקופה שבה קיים תיעוד בכתב אודות פעילות האדם. הייתה החברה האנושית ללא תיעוד – מקומה אפוא בפרהיסטוריה. ז"א היסטוריה, במובן אליו אנו מתכוונים, היא – פחות או יותר – בת כ-4,000 ש' עד 5,000 ש'. ומה שהיה קודם לכן שייך לפרהיסטוריה. הסתייגות: כבר ראינו וביקרנו בתרבויות שהתקיימו מאות שנים לאחר שנת ה-0 ועדיין התנהלו ללא כתב… וגם להיפך: חוקי חמורבי וכתב היתדות וותיקים המה. ונתעלם לרגע קט מקביעתו של אחד קורסיקאי במקורו, פלוני בשם נפוליאון לבית בונפרט, שטען כי "את ההיסטוריה כותבים המנצחים".

להמשיך לקרוא

נוף קורסיקאי 1

להמשיך לקרוא

גן הפסלים של תומרקין בחולון

מקום. גן פסלים בחולון. נטוע בין עיריית חולון לבין המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס. רח' וייצמן תוחם ממערב. גן הרצל, שממנו הגעתי אל מקום זה, מסמן את הגבול המזרחי.

להמשיך לקרוא

ביקור בגן לאומי אפולוניה (תל ארשף / ארסוף / ארסור) ומעבר לכך

וביום חורף אחד, יום בו זרח השמש, יצאתי לחמם את עצמותי. תרתי משמע. ובחרתי לבקר בגן לאומי אפולוניה הוא ארסוף. קל"ב. הייתי כמעט "לבדיתי". כפי שכתבה מרים ילן-שטקליס. ברם פה ושם היו א/נשים. מתי מעט. דבר שהטיב אתי כי לא הצטרכתי לחכות עד שהם, ה-א/נשים, ייעלמו ממסגרת התמונה.

כמובן שאין מדובר בישוב האליטיסטי ארסוף הנוכחי הממוקם מס' ק"מ מצפון למצודה הצלבנית, הנחבא מאחורי קיבוץ שפיים ומוקף בחומה מודרנית ובת-זמננו וחמוש במשמר גדור – קהילה מגודרת (Gated Community), אלא בקודמו זה מאות שנים.

להמשיך לקרוא

הזר/האחר/הנוכרי שהופיע, יום מן הימים, בג'פרסון יוקנָפָּטו͘פה

הזר/האחר שהופיע, יום מן הימים, בג'פרסון יוקנָפָּטו͘פה.

ישבנו שנינו, בכיסאות נדנדה, שהוצבו על קרשי המרפסת המוצלת, המוגבהת מן הקרקע, לאור השמש השוקע. אור חיוור אדמוני. ועדיין עלו אדים מן האדמה החומה והלוהטת. אנו לועסים טבק ומריקים רקיקות למרקקה. ובוחנים את העוברים והשבים. או שמא את השבות ועוברות. דברים כבר נשתכחו ממני. מי אנו? ביל ועבדכם הנאמן. והיכן אנו? בביתו שבאוכספורד, מיסיסיפי.

ביל קם ונכנס אל הבית. ושב בחזרה ובידיו צרור ניירות שהודפסו במכונת כתיבה וותיקה וטובה – רמינגטון. הזיח המקטרת מפיו, הושיט לי את תכריך הניירות, וביקש: נא חוות דעת. ותשתדל שתהא ברורה וחדה ולא חמקמקה ועקלקלה.

להמשיך לקרוא