גרפיטי 85

על המגפה שפוקדת את לבוב בסתיו שנת 1759

ונזכיר, הן לקוראות והן לקוראים, שעדיין נאמנים/ות ומנויים/ות לאתרי, כי אוסף הרשימות המוצג באתר זה, "המתבונן", דן ועוסק בגיאוגרפיה תרבותית במובנה הרחב ביותר. וברוח הימים והמגפה העכשווית של המאה ה-21, נפליג אל העבר משום שמגיפות היו בעולם מאז ומעולם. החל ממכות מצרים ועד שניגף העם במגפה. ולא פעם או פעמיים. מאליו מובן כי אי אפשר, ואולי לא ראוי, להכיל ו/או לכסות את הנושא ברשימה אחת. ולכן, מדי פעם (ולא מעת לעת – שכן "עת" הינה נקודת זמן קבועה), תראה אור, באתר זה, רשימה שעניינה דיווח על מגפה.

כיוון שכך סיכמנו, אתם.ן וכותב שורות אלו, נתחיל אפוא בתיאור הראשון למגפה מתוך ספר המונח, פתוח למחצה, על שולחני. ואחר-כך, דהיינו ברשימות נפרדות שיבואו, מתי שיבואו, נצטט מלים, משפטים או קטעים, אודות מגפות מספרים אחרים. ספר אחר ספר. ואת הכרונולוגיה המגפתית, איזו מגפה קדמה, נותיר בצד…

"יש מצב" – ביקור בתערוכתו של הצלם אלכס ליבק

תערוכת צילומיו של אלכס ליבק מתקיימת בימים אלו בגלריה "בסיס" הממוקמת בהרצליה פיתוח. עד 31.8. והיא, הגלריה, אינה זמינה בכל יום נתון אלא רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות אף הן. אחר-הצהרים. יש להירשם באתר ולתאם את מועד הביקור. אנו, מחבר שורות אלו וזוגתו שתחיה, נרשמנו לביקור ביום מסוים ולרשותנו עמדה השעה 16:00. בפועל, הגענו כרבע ש' לפני המועד. ונכנסנו רק לאחר הצהרת בריאות ומדידת חום. לכל אחד מאתנו… רצינו לחסוך נייר – לא הסכימו. כל אחד או אחת – וההצהרה שלו או שלה. כך או כך, לא ייבשו אותנו בהמתנה.

נכנסים. לגלריה שני חללים. קטן (מימין) וגדול (משמאל). הגודל הוא כמובן יחסי בעיני המתבונן. החלל הקטן מוקדש לצילומים שנלקחו בערבה בשנים 2019-2017. צילומים גדולים. צבעוניים. נקרא לחלל זה – החדר הצבעוני.

החלל הגדול יותר מוקדש לצילומים בשחור לבן. במרכזו – שולחן ויטרינה ובו מוצגות חלק מעבודותיו של ליבק שראו אור בעיתון הארץ. הגיליונות השונים פורשים בפני הצופה/המתבונן את השינויים שחלו, עם השנים, בפורמט העיצובי של העיתון. נקרא לחלל זה – החדר בשחור/לבן.

מסע מצולם בניו זילנד 11 – קרחון פרנץ יוזף

אחר-הצהרים הגענו אל החניון למרגלות קרחון פרנץ יוזף. מה הקשר של קיסר הקיסרות האוסטרו-הונגרית לניו-זילנד הבריטית? אין לי תשובה ספציפית. לקח לנו כשעה עד שהגענו אל עמדת התצפית. קצת פחות בדרך חזרה יען כי אין עיכוב בשל צילום. ועוד צילום…

מסע בינות פסלים ביער הנשיא דרום הוא יער צרעה

ובבוקר חם של חודש יולי השתא, במסגרת הגל השני של מתקפת הקורונה, החלטנו לחפש פתרון מוצל לשוטטות בחוץ. וללא התקהלות. והפור נפל על דרך הפסלים שחוצה את יער צרעה, פחות או יותר מצפון לדרום, שזה היה הכיוון שבו נסענו, מכביש הגבורה (דרך 4) אל קיבוץ צרעה.

בוודאי שמתם.ן לב כי משני צדדיו של כביש 44, בחלקו האחרון בואכה המפגש עם כביש 38, שפעם, לפני מלחמת ששת הימים, בו התנהלה הנסיעה אל הבירה ירושלים וממנה, לכיוון צפון ולכיוון דרום, נטוע "יער נטע אדם". ומי שהחליט – וועדת השמות ו/או קק"ל ו/או הקרטוגרפים – טבע את השם יער הנשיא כשם כולל, ובמפות מופיע יער הנשיא צפון (וגם יער אשתאול) ויער הנשיא דרום, וכפי שרואים בשלט – היער נקרא גם בשם יער צרעה. ואין לנו פתרון לריבוי השמות אבל מוצאת חן בעיננו השונות.

רשימה זאת מוקדשת לסקירת עבודות הפיסול הפזורות לאורך הדרך הסלולה החוצה את היער. אין לנו 4X4. אנחנו 2 על ארבעה… גלגלים או רגליים. מצאנו לאורך הדרך 15 עבודות. עבודה אחת – פספסנו. וקיבלנו על עצמנו לעדכן. סה"כ אפוא – 16 עבודות. לפירוט ראו בהמשך הרשימה.

עבודה יכולה להיות פסל אחד או מקבץ פסלים. עבודה יכול שתהא של פסל/ת אחד/ת או יותר. מתוכן שלוש עבודות נטולות שמות. ללא ציון שם האמן.ית ושם העבודה. מטבעם של דברים הללו תהיינה העבודות האחרונות שתוצגנה ברשימה זאת. ועם זאת, בהחלט ייתכן כי החמצנו עבודה או שתיים. עם האמנים.ות הסליחה.

מחווה לשאול טשרניחובסקי – 145 ש' להולדתו

מחווה לשאול טשרניחובסקי – 145 ש' להולדתו. ט' – רופא, משורר ומתרגם – נולד ב-20.8.1875 בכפר ושמו מיכאילובקה. כפר שנוסד ב-1806 כאשר איכרים רוסים ואחרים התיישבו בשטחים שנכבשו על-די הצארית יקטרינה הגדולה מן האימפריה העות'מנית. מחוז טאווריה. כיום בתחום אוקראינה. וזאת גם הסיבה מדוע פוטין סיפח שטחים מאוקראינה, וחצי האי קרים בראשם. הרוסים היו שם טרם שהאוקראינים התפשטו לדרום ולמזרח. והשטחים שהיוו את מחוז טאווריה של יקטרינה חזרו לאחיזתם של הרוסים…

ביקור בהתקהלות

קרית טבעון. מכללת אורנים. תערוכת בוגרים. 20 במניין. עד 23.8. לשיקולכם. התערוכה מוצגת ב-3 מבנים בתוך המכללה. בשער תאמרו כי באים אתם לראות את התערוכה. ויפתחו לכם. סעו לבניין 52. יש שילוט. תיהנו.

מצפור ויקר

זהו האתר ה-3 בו ביקרנו באותו יום. הראשון – גן פסלים של הפסל חתן פרס ישראל יגאל תומרקין במושב בורגתה (שתי רשימות – כאן וכאן). השני – מצפור "ויקר" (ע"ש טובה ולארי ויקר מוויניפג שבקנדה הרחוקה) והמתואר ברשימה זאת, והשלישי, בדרך המוליכה בחזרה לבורגתה, שאינה הקצרה ביותר, שכו נאמנים אנו, לשיטה ולפיה אין הולכים, ככל שניתן, באותה הדרך פעמיים, הוא מצפור "שוקה". הרשימות לאו דווקא ראו אור לפי סדר הביקור… העיקר שראו אור.

תזכורת:

מפת התמצאות [מקור: מעובד מתוך "עמוד ענן"]