הווילה האיפריאלית [2] – חוץ

יצאנו מהווילה האימפריאלית החוצה. משמעות – אל הגן הסובב את הווילה. זאת הפעם הראשונה שרגלינו יהלכו בגן יפני. כבר שמענו הרצאה של האדריכל אריה קוץ על משמעות הגן היפני. אבל זאת הייתה רק תיאוריה. אמנם עם מראי מקום. אבל היא ניתנה בחדר סגור. בתל-אביב. מבוא לעולם האמיתי. ועתה – נדרוך במציאות.

הווילה האימפריאלית [1] – פנים

יפן נבעתה מהמערב. במיוחד מהשאיפות הקולוניאליות של ספרד ופורטוגל שפשטו על העולם האחר במטרה לאסוף את זהבו ובדרך אגב גם להכפיפו לוותיקן. הרוסים כבר הגיעו לקצה המזרחי של אסיה, ציי הבריטים וההולנדים הסתובבו באזור. יפן התקפדה. נעלה והבריחה את שעריה. כמו צב או שבלול. עד יעבור זעם. וכך חלפו מאות של שנים.

ואז הגיע פרי. קומודור (תא"ל) מתיו פרי. אמריקני. בראש שייטת של ספינות מלחמה נושאות תותחים ונחתים. "האניות השחורות" כך קראו להן היפנים. הנשיא ומזכיר המדינה הם ששלחו אותו במטרה לפרוץ את החומה. ביולי 1853 הוא נחת בנמל אדו (לימים טוקיו) והאיגרת מהנשיא האמריקני לקיסר היפני נמסרה. אמנם לפקיד "זוטר" – אבל נמסרה. וגם המסר עבר. ונקלט. התוצאה – ב-31 לחודש מרס 1854 חתמו פרי ונציג השוגון על "חוזה שלום וידידות" – "חוזה קנגאוה" – בין שתי האומות. בשורות אלה מתומצתים עמודים רבים מתוך הספר: בן-עמי שילוני (2002), יפן המודרנית – תרבות והיסטוריה, הוצאת שוקן.

הקיסר שכפה על השוגון לחתום היה קומיי. נכדו, טאישו, כבר הפך לאימפריאל. מה פירושו של דבר? הוא התקנא בתארים שעטות על עצמן מדינות המערב – אימפריות – והחליט שגם יפן היא אימפריה. ומה עושה האימפראטור? ב-1899 הוא בונה לעצמו וילה "אימפריאלית". טאמוזאוואה. Tamozawa. ובה נבקר. והביקור – לא היה מתוכנן. אבל הגענו. שלא ניכנס?

מדרגות לשמים

ואם כבר עסקנו בארתור רובינשטיין אזי מציע אנכי לכם, לצבא הקוראות והקוראים, לעלות ב"מדרגות לשמים". קצת אחרי מושב עמינדב. אי-שם בהרי ירושלים. כ-100 מ' לפני "יד קנדי". עצמו עיניים ואולי תשמעו את א.ר. מנגן בפסנתר.

 

מה בין שכונה לקהילה

קהילה ≠ שכונה

מעולם לא נשמעה המילה "קהילה" בתכיפות כה רבה, ומעולם לא היתה כה ריקה מתוכן, כמו בשנים שבהן נעלמו כמעט מן הזירה קהילות במובן הסוציולוגי של המילה – "קהילת המודיעין", "קהילת יחסי הציבור", או "קהילת ההומוסקסואלים". למן סוף שנות השישים החלו לעלות "קבוצות זהות" – מיני התחברויות שכל אדם יכול  ל"השתייך" אליהן, מעבר לכל ספק או סייג – ופרשנים רבים החלו לדבר עליה, בארצות-הברית המודעת כל כך לעצמה. מרבית הקבוצות הללו פנו, מטבע הדברים, ל"אתניות" הנפוצה, ואילו קבוצות אחרות שביקשו בדלנות קולקטיבית נקטו גם הן אותה לשון לאומנית (כמו פעיל הומוסקסואל, שדיבר על ה"אומה העליזה").  מקור: אריק הובסבאום (2000: 378)

כל אחד מאתנו הוא שכונה שלמה, /…/, כדאי שלכל הפחות נהפוך את חיי אותה שכונה להדורים ושונים, שבחגיגות של תחושותינו יהיו עידון וצניעות, ו/…/ מפוכחות ואדיבות בנשפי מחשבותינו.  סביבנו תוכלנה הדמויות האחרות להקים את שכונותיהן המלוכלכות והעניות;  נסמן בבהירות היכן מתחיל ומסתיים האזור שלנו, ושהחל מגבול הבתים ועד לחדרי ביישנויותינו, יהיה הכול אצילי ושלו, מפוסל ב/פכחון/ או בדממה בהופעתו החיצונית.  מקור: פרננדו פסואה (2001: 357)

היחיו העצים הללו?

"היתה עלי יד-יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות. והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על-פני הקעה והנה יבשות מאד. ויאמר אלי בן-אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת." (יחזקאל, לז, 3-1)

רשמי מסע בפולין [35] – בהיכלו של פוזננסקי

ברבע לשתיים התייצבנו בנקודת המפגש. בפינה של המנפקטורה. בצילו של הארמון. בצילה של האות P. שבנו, זוגתי שתחיה וכותב שורות אלה, מסיבוב במקום שפעם היה הגטו של לודז'. אחרים מיצו את צפונות המנופקטורה.

P. האות הזאת מייצגת משהו. לא, לא פנינה. נחמד מצדכם – אך הפעם אין זה כך. לא, גם לא פולין. לא, על אף הדמיון אין האות מייצגת את פוטוצקי. לא את הגרף. וגם לא את אשתו, הגרפינה. אותם פגשנו בלאנסט (Lancut). ושלא, רחמנא ליצלן, תחשבו להעיז ולפנטז על פלסטין. P = פוזננסקי. זה שבא מפוזנן.

ניקולאוס הקדוש

כרתים. צפון-מזרח האי. מקום בשם אגיוס ניקולאוס. ניקלאוס הקדוש. פטרונם של יורדי הים. הדייגים. פעם שכן כאן כפר דייגים קטן. כזה מהסוג שמתאר ניקוס קאזאנצאקיס בספרו "זורבה היווני". היום – עיירה הסוגדת לתיירים. מהללו היא נאחזת בחיים. האגם הקטן נקשר לים.

ומסביבו, על מדרכותיו ובבתיו, אורבות מלכודות התיירים. מסעדות הממתינות לתייר. מי שבאמת רוצה לאכול – טעים, אותנטי וזול – שיתרחק משם. רחוק מהמעגנה. למקומות שהמקומיים סועדים בהם. נכון, התפריט לא יהיה באנגלית. המבחר יהיה קטן. מפאת השפה לא תוכל לצותת לשולחן הסמוך. אבל תקבל שירות של VIP. תשורה קטנה של בעל הבית של המסעדה הצנועה על שבחרת בו. וגם מסביב יעזרו לך לבחור את מרכיבי הסעודה. לכו רחוק ככול שניתן, לפני שגם אלו "תתקלקלנה"…

שדות פלשת [12] – שלושה סיבובים בחוליקאת

שלושה סיבובי קרבות בחוליקאת. שני הראשונים של חטיבת הנגב. השלישי, האחרון, של גבעתי. בסוף נפלו כל המוצבים בידנו. וכיתור הנגב נפרץ. ואחר-כך מצאו נפט… והיום – מלפפונים… אבל אני מקדים את המאוחר.