יש לי תור לד"ר אחה"צ או מפגש עם רוחו של טיבריוס

מגילת סן-מיקלה. מסע אל האגדה. מפגש עם רוחו של טיבריוס. בעקבותיו של אכסל מונתה. והמשפטים הבאים שוטחים, בפניכם הקוראים הנאמנים, את מסענו הנ"ל.

נמל נפולי. ובשעה הנקובה התייצבנו בכניסה לרציף. בידינו כבר היו אחוזים הכרטיסים. הנה קרבה ונקשרת הספינה לרציף. סוג של מעבורת. השערים נפתחו. הקהל נהר פנימה. 300 איש ואישה נדחסים אל תוך קרבי האוניה. אולי יותר. בצעדים מהירים. לתפוס מקום מועדף. בכיוון השייט. אל מראה האי שאליו נשוט. או אז נשמע את תקתוק המצלמות. כמובן של מצלמות ה- SLR. האחרות, הדיגטליות ואלו המקובעות בטלפון הנייד – אותן כמובן שלא נשמע…

פסלים ביער המכללות

ואתם שואלים: היכן בכלל ממוקם יער המכללות? והתשובה לכך היא: סעו לנווה אילן. תחצו את היישוב במרכזו. ממזרח למערב. ותמשיכו אל המערב. ברגל דרך השביל המסומן בכחול/לבן. העובר דרך בגבעות המיוערות. בדרך תעברו את מצפה "לוקי". או במכונית בשביל המסומן שחור/לבן. העוקף את הגבעות מדרום. בצפון מתארגנת הרכבת לחצות את נחל יתלה. שעה של הליכה בכיוון אחד.

הציצים הגדולים

לא. אין כאן פורנוגרפיה. אין המאמר עוסק בבלוטות ההנקה. בשדיים אמיתיים. אלא בדמיון בלבד. ומה קורה שאתה בניכר ורחוק מאשתך.

חצר אחורית 2

אם תרצי שאראה לך את העיר באפור / בואי ונטייל בה על אבני מרצפות / דום נישא את עינינו ליונים שעפות / אם תרצי שאראה לך את העיר באפור // … ("העיר באפור" – נעמי שמר).

אז נסענו לעיר באפור. ת"א. דרום. סביבות מתחם החשמל.

למי צלצלו הפעמונים? לנו הם מצלצלים!

מלחמת האזרחים הספרדית, שהתנהלה בשנים 1936 – 1939, במקביל למאורעות תרצ"ו – תרצ"ט, הצטיירה כרומנטית. כנשגבת. כמאבק בין אידיאות. שמאל כנגד ימין. האדומים כנגד הפשיסטים. הקומוניסטים כנגד הלאומנים. הדוגלים בריכוזיות כנגד הבדלנים. תומכי האוטוריטה מול חסידי חופש הדיבור. רפובליקה מול שמרנות. ואי-שם, ברקע, עוד חיפשו המלוכנים את דרכם שהרי המלך ירד מכיסאו רק ב-1931.

פיל לבן בבית שאן

ובכניסה לבית-שאן, מול תחנת רכבת העמק, עוד לפני שפוגשים בפיצול הדרכים לעיר מצד אחד ולבקעת הירדן (תוך דילוג על העיר) מהצד השני, משך את עיני מתחם ענק של מבנים, אפוי למחצה, שקירותיו אפורים כצבע הבטון. עצום בגודלו אך נטוש. עצרנו והסתכלנו. מלבדנו הסתובבו שם רק רוחות רפאים מן העבר הלא ממש רחוק. אז טרם ידעתי שאני מתבונן בפיל הלבן של בית-שאן. ירדתי אל העיר. הפרנסה לפני הכול. אחר-כך הנפש. ובסוף גם צריכים לאכול דבר-מה… 

חצר אחורית 1

אנו פותחים בסדרה חדשה. מזמן שלא הייתה לנו שכזאת. חצר אחורית. החצר האחורית של ת"א-יפו. ואולי נצרף גם ערים ומקומות אחרים. מראות שקלטה עדשת המצלמה בשוטטי בחוצות העיר. לעת הזאת אין לי מושג כמה פרקים יהיו בה. והרי בכול יום נתון מתווסף עוד פרק. עוד נדבך לעיר. אי-לכך איני מתחייב לאורכה או לקצבה של החדשה…

זיכרון ברוך

אדם ברוך (הלוא הוא ברוך רוזנבלום) נפטר ב-24 במאי 2008. ארבע שנים למותו. חברו, רון מיברג, ערך סרט. מעין סרט תיעודי. האדמו"ר. מה יכול אני להוסיף? אז ככה: כמה משפטים ו-2 תצלומים מתוצרתי. ציטוטים ממה שברוך ועגנון כתבו. וכול זאת כרכתי במאמר הזה. מחווה לאדם ברוך.