אגם חצי הסהר

סין. חולות דון-חואנג. תחנה חשובה בדרך המשי. אואזיס במדבר. אגם חצי הסהר. על שום צורתו החיצונית. ביקרנו במקום הזה. פגודה מוקפת בביתנים וכתם של ירוק עוטף אותם. וים של חול מסביב.

ובערב ישבתי לרשום את רשמי:

חומה ומגדל 7 – האמנם בשר תותחים?

כאמור, אחד הכלים שהופעלו למניעת חדירה והסתננות למדינה היה ייסודם והקמתם של יישובים חדשים, לאורך הגבולות שנתקבעו ובאזורי הספר הפנימי. בארבע השנים הראשונות לקום המדינה הוקמו מעל ל-350 יישובים חדשים – מרביתם מושבי עובדים. מינואר 1949 הוחל בהקמתם של 10 עד 15 יישובים חדשים מדי חודש. הוקמו, לפי ארנון סופר (1982: 72-71), בין 1948 ל-1954, 90 קיבוצים ומושבים שתופיים ומעל 200 מושבי עובדים. היישובים הוקמו במספר אזורים: בגבול לבנון כ-25, בגבול סוריה שבאצבע הגליל כ-10, בעמק יזרעאל כ-10, בשרון המזרחי כ-50, בפרוזדור ירושלים כ-30 ובגבול עם רצועת-עזה כ-10. כן הוקמו בתחומי הספר הפנימי – משפלת יהודה ועד לצפון הנגב – כ-80 יישובים.

שלג ורוד

קאנאזאוואה, יפן. שמים אפורים. אנו בכוננות ספיגה. בודקים מהו הציוד שישאיר אותנו – פחות או יותר – יבשים. בטוחים בנכונותו של העיקרון ה-4 במשנתו של פו (דב ספרותי) יצאנו לדרכנו. פתותי שלג ורודים חייכו וברכות ירדו כנוצות משמים. עטפו אותנו בחיבה.

משתאים התבוננו בטבע:

פאפיר נא מוכי!

נכנסתי לאולם. החגיגה הייתה כבר בעיצומה. חגגנו את שמחתו של גביר כזה או אחר…

עמק הדוארו, פורטוגל

עמק הדוארו (Doaru). והימים ימי בציר הענבים. ונסענו בדרכים הצדדיות. הצרות. הציוריות. המפותלות ומתפתלות בינות גבעות וכרמים. וכמובן – הנהר. שהולך ומתעצם ככול שאתה פונה הימה. והחוות, הקטנות, המבוזרות, המנקדות את הנוף בכתמים, המתמחות אך ורק בגידול גפנים – קינטה (Quinta) – ממתינות לנו. לינה + כוס יין. אפשר גם סעודה. מקום להניח את ראשינו. מיטה. כר. אישה. הידד.

התרשמתי. התיישבתי ורשמתי. 15 במניין:

חומה ומגדל 6 – התבצרות מעל לכול

במלחמת הקוממיות הוכח כי ליישובים קיימת חשיבות ביטחונית-צבאית-אסטרטגית עליונה.  יישובי הגבול והספר, רובם ככולם קיבוצים, היו מוגנים באמצעות עמדות מבוצרות, מקלטים, חפירות, גדרות תיל היקפיות ואף היו כאלה שרצועות של מיקוש סבבו אותם. "למעשה היה כל יישוב מצודה קטנה" (מוריס, 2003: 187). עם הכניסה למלחמת הקוממיות כבר היה דגם ביצורי מוסכם של יישוב עברי:

בוגי סטריט (Boogie Street)

פיאסטה באלבוקירקי

חושך. שמים בהירים. זרועי כוכבים. קר. אני מכופף. הכפפות טובות. זוגתי שתחיה תחבה ידיה לכיסי המעיל. שתי מצלמות תלויות על צווארי. שתיהן רפלקסיות. אז טרם היו דיגיטליות לכול דיכפין. שתיהן טעונות בפילם 35 מ"מ ובו 36 תמונות. שתיהן תוצרת מינולטה. שלא אצטרך להחליף פילם בקור הזה. אעבור לשנייה. ודי. באותם הימים קצבתי לעצמי סרט ליום. כאן, באירוע הזה, אני מאפשר לעצמי חריגה של 100%.

בינגלינג-סי

אנו בסין. במקום הקרוי בינגלינג-סי. אגם ומערות בודהה. לקראת סופן של דרכי המשי. יש שהדרימו לסצ'ואן. יש שהמשיכו למזרח – לשיאן. קצהו המזרחי של חבל גאנסו. מסדרון הקישור של סין למערב. תרתי משמע. והדרך למערות ארוכה. באוטובוס מלאנז'ו. ואחר-כך נוטלים סירה. שטים על פני האגם. למעשה זהו חלק של הנהר הצהוב. ואז מגיעים למפרץ. והולכים מספר דקות. והנה המערות. ובראשן פסל הבודהה. 27 מ' גובהו. מאיטרייה שמו. הבודהה העתידי.

בחרתי חמישה רישומים וחמש תמונות. סה"כ עשר. המקום 10.