שכונה חדשה באה אל העולם

פרו. לימה. יצאנו, כותב שורות אלו וזוגתו שתחיה, מטבור עיר הבירה לכיוון דרום. אל שמורת הטבע פאראקאס. אל האיים הקרויים איי באלאסטאס. לפרקים מכונה השמורה בשם: "גאלאפאגוס לעניים". נוסעים דרומה בכביש מס' 1. אזור צחיח הנושק אל הים הכחול-כהה. אל האוקיאנוס השקט/הפסיפי. גבעות חול, שצבען כהה. דיונות עטויות קרום חום. כמעט שחורות. לאיטם הולכים ומתמעטים, הן הבניינים והן הנוסעים ברכב "פרטי". נותרו רק אוטובוסים ומשאיות. פה ושם חולף טנדר. אנו מתניידים באוטובוס. דו-קומתי. בקומה השנייה. כיסאות 3 ו-4. מעל דלת הכניסה. אחלה של מושבים. וצילמו אותנו. ולא רק אותנו. את כל הנוסעים. לפי סדר הישיבה. במקרה ותתרחש תאונה… אבל לא הותירו בידנו את הפילם…

כריות מישוש

ירושלים. הגענו אל כיכר העיר. כיכר ספרא. והנה מיצג: כריות מישוש. אז מיששתי את הדק המצלמה:

עין כרם

צילום: משה הרפז (עין כרם, 24.10.2013). כל הזכויות שמורות.

מקצועות 2

תריסר שלטים. איש איש והשלט המורה על מרכולתו: אופנוען. חלקי חילוף. תשמישי קודש. רופא שיניים סובוטניק. חייט. אקססוריז. רצפת עץ. סוחר עצים (אריה בעל גוף?). סוחר בדים. נחושתן.

גרפיטי 5

סודן: אחת או שתיים?

כהרגלנו, אחת לתקופה, אנו מתעניינים בנעשה אצל השכנים. והפעם – סודן. אמנם לא במעגל הראשון אבל בכל זאת…

אגדה אורבנית מספרת, שכשנדרש צ'ו-אן-לאי, יד ימינו של מאו-טסה-דונג, ראש ממשלת סין ושר החוץ שלה, במלאת למהפכה הצרפתית 200 שנה, לחוות דעה על השפעתה על העולם, השיב: "עוד מוקדם מדי לשפוט את ההיסטוריה". ללמדך, שפרק זמן של 200 ש' הן "פסיק" במובנן ההיסטורי.

קחו את ברית המועצות כדוגמה. קמה ב-1917 והתפוררה למועצות ב-1989 (פחות או יותר). מאימפריה אחת צצו וגחו 12 מדינות חדשות. סוברניות. ובקרבן אף כאלו שלפני כן לא היו מעולם ישויות עצמאיות. לא כולל את רוסיה שנולדה מחדש. במקום שושלת רומנוב – קיבלנו צאר דמוקרטי. כולה תקופה של כ 70 ש'. וראו השינויים. רוצה לומר שיש מצב שצ'ו-אן-לאי היה מפוכח דיו בקביעתו. וגם סין העממית אינה כפי שהייתה בתקופתו של מאו-טסה-דונג. אך נותרה שלמה בממד הטריטוריאלי.

רשימה זו עוסקת בסודן. מקורותיה מפורטים בהמשך [1]. חלפו כ-3 ש' מאותו יום בינואר 2011, בו 98.8% מתושבי החבל הדרומי של סודן, תמכו בהיפרדות דרום-סודן מן הצפון. לצאת לדרך משל עצמם. לצערנו, עד למהלך ההיפרדות, נשפכו נהרות של דם. החלוקה הפכה למוסכמת ודרום-סודן הוכרה כמדינה ה-54 ביבשת אפריקה. אף מדינת ישראל הכירה במדינה החדשה. ויש לנו גם נציגות שם. ברמה מדינית/דיפלומטית כזאת או אחרת.

מקצועות 1

מקצועות. עיסוקים שהאדם בוחר לעסוק. בסופו של יום זאת דרך חיים. וכל אחד/אחת מוצא/ת את הנישה שלו/ה. וגם צריך להתפרנס מכך… לשלם משכנתא, אוכל לגוזלים, מזור לנפש.

בפנת עבודה – יוחנן הסנדלר / גר חיט לגברים שהפך לזמר / שקולו הזדמר בסופראנו טנור / מרחוב המקצוע עד רחוב המשור… ("רחובות העיר" – יעקב שבתאי).

מסתבר שגם הללו, המקצועות, או ליתר דיוק שלטי המקצועות והעיסוקים, הופכים להיות לסדרה. איך לא? המציאות הרי אינה מסתפקת בדוגמיות. והיא משתלטת, חד וחלק, על התווך בו אנו חיים, פועלים, יוצרים ומתקיימים.