קורא בעיתון של פעם ורואה כי רק חודש ימים עבר מאז שדוד בן גוריון הכריז : "אנו מקימים…" וכבר שביתה. הפעם של המנקרים. מיהם המנקרים? ראו בידיעה שהודפסה בעיתון:
מקור: הארץ, 17.5.1948. אגב, זאת אינה השביתה הראשונה שפרצה בחודש הראשון לקיומנו.
עולים אל רמת הגולן. מושב כנף. וכמה מאות מטרים, ממזרח ליישוב ממוקם בית הכנסת דיר עזיז. מהתקופה הביזנטית. השלימו מידע באמצעות המרשתת.
עמד לרשותי הזמן וקפצתי לראות תערוכה. צילמתי מספר עבודות שלדעתי מייצגות את רוח התערוכה. מטבע הדברים לא הכול. גם לא חצי, שליש או רבע. הרבה פחות. מה שבעיני היו ביטוי מייצג. ובל נשכח – אני המתבונן. איני מבקר אמנות. גלגלו…
תערוכת צילומי העיתונות העולמית – World Press Photo – מספקת את הבימה היוקרתית והוותיקה ביותר למיטב צלמי העיתונות והתיעוד בעולם. היא מתקיימת במוז"א באותו אולם בו מוצגת תערוכת צילום – "עדות מקומית" אותה סקרתי ופרסמתי כאן. לאמיתו של דבר "עדות מקומית" היא בסדר גודל של כשליש מסך כל העבודות המוצגות במוז"א תחת קורת גג משותפת. מכאן עולה שיש לבם.ן הרבה מה לראות…
גם בתערוכה זו בולטת האלימות – באוקראינה, אך לא רק, אסונות טבע ועוד רוע שמצטלם היטב. שכן תסכימו איתי שיש משהו בצילום של בניין הרוס ומנופץ הגובר על שלמות אדריכלית. דם ואש ותימרות עשן… וסיפורים גם.
גלגלו… והקשיבו לסיפור שמאחורי הצילום:
את פעמינו שמנו אל מוזיאון ארץ-ישראל (מוז"א). כמדי שנה, בסופה, מתקיימת בו תערוכה – "עדות מקומית".
שמנו פעמינו אל שמורת טבע טוף שממערב לכרם המהר"ל. המכונית הוחנתה ביישוב. והשלמנו סיבוב ברגל סביב היישוב עם השעון. ראו מסלול בצהוב במפה בהמשך.