Monthly Archives: דצמבר 2013

כיצד התעצבו גבולות המחוזות בישראל?

המינהל הציבורי, במרבית המדינות, פועל בשלושה רבדים: הרובד העליון הוא הממשלה, הרובד השני הוא המחוזות  וחלוקות המשנה שלהם ושלוחות השלטון במרכזי יישוב מהווים את הרובד השלישי.  סדרי השלטון והמינהל במדינה מתנהלים, בדרך כלל, במסגרת היררכית של מחוזות, נפות וכיו"ב. חלוקה זו באה על-מנת לאפשר לשלטון המרכזי לנהל את שגרת חיי התושבים ולספק שירותים בדרגים שונים הממוקמים במרחבים נתונים.

החלוקה המינהלתית נעשית, על-פי-רוב, עם סרגל, בקו שלא בהכרח דק, המותווה על-גבי מפה בקנ"מ מסוים, שלעתים אינו רגיש דיו, כדוגמת "הקו הירוק" או קו הסכם "סייס-פיקו" או החלוקות הפנימיות של הטריטוריות הקולוניאליסטיות שכעבור זמן הפכו למדינות יש מאין, ולפיכך משפיעה על מרחב גיאוגרפי מחד גיסא ומאידך גיסא על האוכלוסייה היושבת באותו מרחב.

החלוקה, אם-כן, מאופיינת בנוקשות ובאי-התאמה לנתונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים. עם זאת ניתן להניח כי בתוככי מדינה משתנים גבולות מנהלתיים כתלות בשינויים בפעילויות מרחביות.

ברשימה זאת אנסה להציג לקורא כיצד עוצבו גבולות המחוזות במדינתנו שהם ביטוי לארגון מנהלי של השטח הגיאוגרפי. הכוונה לגבולות מחוזות משרד הפנים. והמחוזות הללו נחלקים לנפות. והנפות אף הן נחלקות לאזורים טבעיים. ונתוני הסטטיסטיקה מאורגנים לפי המערכת לעיל.

להמשיך לקרוא

אמנות בטון – מועד ב' (וגם ג'…)

כיוון שלא פתרתי עד תום את "אמנות בטון" שיזמו עיריית ר"ג ומשרד פרסום "אלנבי" (ראו מאמר קודם) אזי פניתי לאופציה של מועד ב' (בסוף גם היה מועד ג'…).

6 אמני רחוב קיבלו היתר להשתמש במתחם הבורסה כתשתית לעבודותיהם. רעיון לא רע. אלא מה? אין זה פותר את לב הבעיה: מה עושים בחשכה. אחרי שדיירי המשרדים (והמוסכים, והעסקים הקטנים) שבים אל מעונם ואל חיק בן או בת הזוג…

בעיתון (הארץ, מוסף גלריה) הופיעה מודעה נוספת:

Scan_resize

בכל מקרה המודעה ציינה 6 יוצרים. כאמור, מצאתי רק 4. ולכן יצאתי שוב למתחם. חמוש בידידי צ'. שנאמר: טובים השניים מן האחד. עוד עין בוחנת. המטרה לחפש 2 אמנים ועבודותיהם שחסרו בסיבוב הראשון. יורם רובינגר ויוחאי מטוס. ומצאתי שה-2 הם למעשה 3. אתייחס לכך בהמשך.

המודעה הייתה בידי. אני מתבונן בה. מרים מבט – והנה הכתובת על הקיר. הפעם זה הלך בקלות. על דופן מוסך ישן שהפך לנדל"ן מניב כמגרש חניה.

להמשיך לקרוא

פול גז בניוטרל

עוד אנו שוהים בכיכר העיר (בירושלים) והנה מיצג נוסף. פול גז בניוטרל. אז הוספנו גם אותו לתצוגה:

PB260337

להמשיך לקרוא

קיבוץ סעד: חצר אחורית או קדמית?

אני אוסף חומרים ומידע על ההתיישבות בנגב. יישובים שהוקמו מדרום לנגבה של "חומה ומגדל". שלוש המצפים (1943), י"א הנקודות שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) ועוד יישובים שהוקמו בעשורים של שנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת.

בודק: מי שרד, מי החליף שם, מי עבר מקום ומי התפוגג. משחזר את תפרוסת היישובים שהשתנתה עם השנים. לדוגמה – קיבוץ "יאיר" (כן. על שמו של יאיר. ועוד בחסות שלטון מפא"י!!!), שיושביו נטשוהו לאחר כחצי שנה מיום העלייה על הקרקע אי-שם בשנה הראשונה לעצמאותנו. שלושה חברים נהרגו על-ידי מסתננים שבאו מעזה. במקומו קם עין השלושה המנציח את זכרם.

P4300044

במסגרת זו נכנסנו לקיבוץ סעד. שאינו משוייך למצפים או ל-י"א הנקודות. קיבוץ סעד עלה על הקרקע ב-1947. המיקום הנוכחי –  הוא הגלגול השלישי. תחילתו ביישוב עלום בשם "עלומים" שהתיישב, בתחילת 1947, היכן שכיום רמת חובב. הגרעינים המייסדים יצאו ממרכז הארץ. הסביבה הפיזית הייתה עוינת. בעיקר המחסור במים. לאחר מספר חודשים היישוב התפרק. אחד מהגרעינים התיישב מול עזה וקרא לעצמו סעד. קיבוץ דתי. מוציא את לחם חוקו מן האדמה. אינו זקוק לסיוע. את הגשם תן לנו, בבקשה, בעיתו.

להמשיך לקרוא

האם אני פראייר?

האם אני פראייר? רצ"ב בדיקה עצמית.

יום שישי. בוקר. אך לא מוקדם. סופה משתוללת בחוץ. אח מבוערת. כוס של תה. ערימת עיתונים. תכניתו של מולי שפירא ברקע. מאמר, שנכתב על-ידי זוג עברייני רשת, צד את תשומת ליבי. הכותרת הראשית הצהירה: "הם רק מתחלפים". כותרת המשנה, כיאה במחוזותינו יצאה בתפריט: "שבעה הרגלים של משתמשי רשת פראיירים במיוחד". [1]

האומנם? האם אני פראייר? הבטתי במראה. המראה התבוננה בי. הייתה שתיקה. יצאתי לדרך. למבחן עצמי.

להמשיך לקרוא

זכרונות אדריאטיים

זכרונותאדריאטיים (1)

להמשיך לקרוא

גרפיטי פריזאי 2

פריזגרפיטי (13)

להמשיך לקרוא

גרפיטי פריזאי 1

פריזגרפיטי (9)

להמשיך לקרוא

אמנות בטון

אמנות בטון.

Scan_resize

מודעה בעיתון. לא דבר קטן כדי לצאת חובה אלא בעלת נוכחות. משתרעת על שליש עמוד. ואולי קצת יותר… שש יצירות מפתיעות של אמני רחוב מסתתרות במתחם הבורסה בר"ג. ואתה הקורא מתבקש לגלותן. במקרה דנן לא יעזור לכם הנווטן (GPS). גם וייז לא תביא אתכם אל היעד. אתם לבד מול האתגר. ללא גאדג'טים.

יצאתי אל הדרך. יום שישי. 10 ד' נסיעה. חניה. 5 ד' נוספות ואני על הרציף. מספר אחת. ממתין לפרברית של 11:04 שתוליכני לתחנת סבידור. משם יתחיל החיפוש. החלטי להקדיש לכך כשעתיים שבמסגרתן אמורה להיפתר התעלומה. או שלא. רכבת של 13:08 תיקח אותי בחזרה אל הרצליה. גם במקרה זה הרציף הנכון הוא מס' 1. תשעה ₪ – הלוך וחזור.

להמשיך לקרוא