Monthly Archives: אוקטובר 2014

גרפיטי 21

הלכתי לראות תערוכה ב"מנשר". רח' חכמי. צמוד דופן לשכונת הרכבת. בין לבין. רח' המסגר ודרך מנחם בגין. זהירות מתבקשת כאשר מעמיקים אל תוך השכונה. לא כולם חובבי גרפיטי…  וזאת שראתה המצלמה:

P3010097

להמשיך לקרוא

5 שעות (ברוטו) בחדרה – חלק שלישי ואחרון: ביקור בגן המייסדים ובאתרים נוספים

הגענו אל טבורה של עיר. מצאנו חניה ויצאנו אל הדרך. התכנון היה כדלקמן: תחנה ראשונה – גן המייסדים. תחנה שנייה – המוזיאון העירוני הממוקם בחאן. תחנה שלישית – בית פיינברג. הביצוע – לא משהו…

חדרה. מה יודעים אנו אודותיה מעבר ששנת היווסדה היא 1891 ומחוץ לנתונים השגרתיים שניתן לדלותם, סתם כך, בערך הרלוונטי בויקיפדיה? הרי לכם מספר משפטים שכתב דודו של ס. יזהר:

להמשיך לקרוא

5 שעות (ברוטו) בחדרה – חלק שני: ביקור באנדרטת אבשלום פיינברג

או-קיי. הגיעה השעה להתחיל במסע. לא בעגלה. ולא נטעה, כמו החדרתים דאז, ב-1913, לרתום חמור ופרד כצמד המושך בעול (אליבא הראי"ה). עולים על הרכבים. נוסעים. אין כמו לעבור בשדרת הפיקוסים מביתן אהרון אל בית הראשונים. ומשם אל מערב חדרה. לצד של גבעת אולגה. אל פארק חדרה. בסמוך לנחל חדרה. מדרום לתחנת הכוח – "אורות רבין".

מגיעים אל אנדרטת אבשלום פיינברג. זהו מיקום חדש. קודם לכן, עד לפני שנים מועטות, שכנה האנדרטה לצד כביש 4. בצדו המזרחי. במבוא הדרומי של חדרה. מול הקצה הצפוני של אזור התעשייה עמק חפר. את הגלעד הקימו אחיותיו של אבשלום – צילה ושושנה. לימים החליטו על סלילת כביש 9 (כביש רוחב מ-6 ל-2) והאנדרטה "הפריעה" למחלף המתוכנן שאם איני טועה מצוי בימים אלה בהקמה. ופרנסי העיר העתיקוה אל הפארק הלוחך את חוף הים. אבשלום, כידוע, קבור בהר הרצל. נקבר ב-29.11.1967, חודש לאחר גילוי וחשיפת שלד העצמות שמתחת לעץ התמר שנבט מן התמרים שהיו בכיסו.

להמשיך לקרוא

5 שעות (ברוטו) בחדרה – חלק ראשון: כיצד התחלנו, 100 שנה אחרי, במסע בעקבות ביקור הראי"ה במושבות הגליל

כמעט שנה חלפה מאז אותו ביקור שביקרנו בחדרה. בתשרי תשע"ד. החברים ביקשו טיול ולפיכך התארגנתי על חדרה. למה ומדוע חדרה? משום שחלפו 100 ש', בדיוק נמרץ, מהעת שבה יצא הראי"ה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל – ואיתו רבנים נוספים, בתשרי תרע"ד למסע במושבות הגליל. יען כי נשמעו משם קולות לכאן ולכאן. מצוקות כלכליות בצד הזנחת היהדות. ויצא הרב לעמוד על המצב.

הסיפור המתין, אי-שם במוחו של כותב שורות אלה, ליום פקודה. בין לבין קרו דברים אחרים. ורשימות אחרות, מאוחרות יותר, הקדימו. והסיפור המשיך לחכות בסבלנות ראויה לציון. וגם כעת, כשאני יושב וכותב אותו, וברקע רחשי צבע אדום בצד מסך הטלוויזיה שבו שיח בלתי-פוסק, שנוטלים בו חלק כל מי שכבר עבר הקלח על הרלוונטיות שלו, אלופים וניצבים בדימוס, שב"כניקים לשעבר, פרופסורים שפרשו ואקס-שגרירים בדימוס, איני בטוח מה יהיה מועד הפרסום. סיפור הוא סיפור הוא סיפור. אבל קודם כל נחוץ לכתוב אותו, את הסיפור. סיפור, ספר, סופר. לא, אין זה משפט מבית היוצר שלי. זה של ש"י עגנון הנובליסט. והסיפור? מה אכפת לו מתי יפורסם? העיקר שיתפרסם.

להמשיך לקרוא

מפעל צהוב לייצור מוצרי בטון

מפעל צהוב לייצור מוצרי בטון. Low Tech מוקף ב-High Tech. בין לבין. בין ר"ג לב"ב. בין ישן לחדש. בין מגדלי זכוכית ובטון לבין מבנים מלבנים מתמוטטים. בין גבוהים ודקים לבין נמוכים, שטוחים ונפרסים. בין תעשייה עתירת שטח לבין תעסוקה עתירת ידע. שורת תוכנה מול מוצר בטון. אזורי "תעשייה" הוחלפו באזורי "תעסוקה". כאילו מתביישים אנו בצווארון הכחול. כולם רצים לרקאנטי במסלול ישיר לתואר שני. והבטון? בסופו של יום, או תקופה, גם הוא מתפורר…

P8260015

להמשיך לקרוא

גרפיטי 20

P3010083

להמשיך לקרוא

תריסר עובדות שידעתם (או לא) על האנגלים

נסענו אל אנגליה. אל מערב אנגליה. מש"ת לוטון ישירות אל קצהו המערבי של האי (Land's End) ובחזרה. התבוננו פה ושם. והגענו למספר תובנות. חלקן ידוע זה מכבר ואין בהן חידוש. חלקן אגדות אורבאניות. ובכל זאת:

***

להמשיך לקרוא

סבב גלריות: 19.9.2014 – 2.10.2014

מזה זמן מקננת בי התחושה שהולך ופוחת הדור. פוגש יותר ויותר אכזבות בתצוגות ובחללי התערוכות. אבל אני חש חובה לראות. אולי לא מצליח להכיל את הכול. אך שואף לנצל את מסגרת הזמן ככל האפשר. בעיקר לוודא מה לא. אצבע על דופק העשייה. כדי שלא יבוא איש ויאמר אתה כמו ההוא. אז אני לא כמו ההוא. ולעת הזאת אני עדיין שם. לא כמו ההם.

וגיליתי שאיני לבד. גדעון עפרת, מבקר אמנות ולשעבר אספן, שאוספו (מקצתו הוצג לאחרונה ב"אופקים רחבים" וב"אופקים רחבים יותר") עבר ללוין, ושהמורה לשעבר, יאיר גרבוז, נותן לו בספרו "בית בגליל" ציון ט"מ, כתב לאחרונה בבלוג שלו, "המחסן של גדעון עפרת", פוסט שכותרתו "אמנות טיפשית". ומתוכו בחרתי לצטט כדלקמן:

פעמים רבות מדי אני חוזר הביתה [ירושלים – מ"ה] במפח נפש מסיורי השבועי בגלריות התל-אביביות ומודיע לאשתי: "אבוי, שוב נפלתי לתערוכות טיפשיות". אני מודע לכך שיש משהו יהיר בשיפוט שכזה, אך אין זה אומר שהתערוכות אינן טיפשיות. שכן, פעמים רבות מדי אני נקלע לתערוכה, שמאחורי הכותרת היומרנית שלה מתגלה מצג שווא של עשייה אמנותית שתמית ושטחית להפליא, פעילות מיותרת, כזו החפה מכל התמודדות רוחנית רצינית, צרוף של רדידות, בנאליות ועצלות יצירתית".

להמשיך לקרוא

מבצר אירופה 5 – הקשרים עולמיים

חוקרים סבורים כי לעולם כיום ישנם שלושה קטבים: צפון-אמריקה, האיחוד האירופי ודרום-מזרח אסיה (כולל האזור הפסיפי של אוסטרליה וניו-זילנד). אלה הם שלושה מרחבים גיאוגרפיים סופר(על)-לאומיים, ענקים כלכליים, קפיטליסטים, המתחרים זה בזה. שאר המדינות – נותרו מאחור. אלה הם "מרחבים זמניים קבועים". לעיתים מורחבת ומתורגמת הראייה התלת-קוטבית להסבר ולפרשנות של עולמיות/גלובליזציה – כלכלה ופוליטיקה – ויחסים חוצי מדינות ויבשות. האיחוד האירופי הינו שחקן דומיננטי בזירה הבין-לאומית ומטבע הדברים יוקדש פרק זה לבחינת האיחוד האירופי תחת השפעתה של הגלובליזציה ולאור ההאצה בשחיקת מדינת-הלאום.

להמשיך לקרוא