בית מלון בפאתי ק"ק קרקא. בסט-ווסטרן. לנין וסטאלין מתהפכים בקבריהם. מרקס לבטח צוחק. הסתיימה ארוחת הערב. אנו ישובים לשולחן דמוי "ח". בראש השולחן יושבות שתי דמויות. האחד הוא מיודענו יאנוש – המדריך הפולני – ולצידו גברת פולניה. הופעתה מרשימה. למרות כובד שנותיה, והן רבות – אם מישהו יעשה את החישוב בתום הסיפור, שומרת היא על חזות אצילית. לשבת עם גב ישר. כשתפתח את פיה לספר את סיפורה, יתברר לך הצופה, כי בפיה רק שן אחת נותרה. לא נורא. העיקר הבריאות. זו פאולינה. נמנית על חסידי אומות העולם. חלק מהמסעות עוברים דרכה. לשמוע את סיפורה. מספר פעמים בשנה היא מספרת את סיפורה. ומה עשתה שגרם לנו להכניסה לרשימה מכובדת זאת? על-כך היא תאמר מספר משפטים. בפולנית. ויאנוש יתרגם מפולנית לאנגלית. ואבי יתרגם מאנגלית לעברית למרות שאני סבור שאין צורך בכך.
להמשיך לקרוא ←
11 בספטמבר. יום הטרור העולמי. באזור הגראנד זירו יוקם מסגד. יחנך בדיוק במועד. אחלה טקט. יש מסכימים יש מתנגדים. האנדרטה שתקום במקום, שתנציח את ההרוגים – הקורבנות ואלה שנספו בחילוץ – טרם הוקמה. ואילו במדינתנו הקטנה כבר הוקמה האנדרטה לזכר ההרוגים האמריקניים (דומני שהיו גם ישראלים. שלא נדבר על בעלי אזרחות כפולה…). והיכן הוקמה? בעמק הארזים. עמק שליו במבואות ירושלים. לחוץ בין מבשרת להר המנוחות. שעוד מעט ונראה את מעשה סלילת המסילה. מסילת הברזל החדשה. לעיר הבירה. ועל מדרון גבעה המביטה מצפון על עמק הארזים ומולה הר המנוחות, הוקמה האנדרטה הישראלית. כבר העירו על הפגיעה הנופית. ועל הצורך. ולמה כאן…
להמשיך לקרוא ←
זהו ארוון. ארוון ון-רידה (Erven Van Reede). השם כבר מצביע על המוצא. כמו שהסיומת "סקי" (בא מ…) מצביעה על המקור הפולני. כמו שהסיומת "שווילי" (בן של…) מצביעה על מקור גיאורגי. וזו שלידו – איני נזכר בשמה. איני זוכר – משמעותו שפעם אמרה לי את שמה. ועתה, כשהתפניתי לכתוב רשימתי זאת במטרה להעלותה למרשתת – נשתכח שמה של העלמה. ובמחברתי לא מצאתי עדות לשם.
להמשיך לקרוא ←
"שלושה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים: דרך נשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך-אניה בלב-ים ודרך גבר בעלמה." (משלי, ל', 19-18). אפעס לא נראה לי הדבר הרביעי לנוכח אלף נשותיו של החכם מכול.
בתחילה הייתה זו שיחת טלפון שהביאה אותנו להיחשף לאירוע. על הצג הופיעה המלה ג'קסי. הרמתי את השפופרת. והקול שאל: "משה כאן ג'קסי. אתה מכיר את איציק שגב?". "איני מכיר," השבתי. "הוא הזמין אותי ואת מי שאזמין לשחרור נשר לחיק הטבע. ביום שבת. רבע לעשר. בחי-בר בחיפה. שזה 2.5 ק"מ אחרי האוניברסיטה. זאת צריכה להיות חוויה. צ' ו-ז' באים. מה אתכם?" "באים." הייתה תשובתי. וביום השבת יצאנו לדרך.
להמשיך לקרוא ←
150 שנה להולדתו. 85 שנה להולדתה. ונפגשו בפארק. זה שלאחרונה הוקם. ועוד רגע קט יורחב.
להמשיך לקרוא ←
ברשותכם אקח אתכם לאחור במנהרת הזמן. לא שנה או שנתיים. אלא 62 שנה. זה אפשרי. זה לא כל-כך רחוק. כ"ט בנובמבר 1947. תאריך אוקסימורוני. מספור עברי לחודש לועזי. אומה שלמה, לקראת חצות, הייתה מרותקת למקלטי הרדיו. הקופסאות ההן עם השפופרות. מה יצביעו מדינות העולם בעצרת האו"ם? על הפרק עמדה להצבעה הצעת החלטה שסעיפיה העיקריים היו: סיום המנדט הבריטי עד חודש מאי 1948, והקמת שתי מדינות, ערבית ויהודית, בגבולות החלוקה שהוצעה, לא יאוחר מאוקטובר 1948.
מקור: ענף היסטוריה (1959), תולדות מלחמת הקוממיות, מערכות
בשעה 23:30 נערכה ההצבעה: בעד – 33, נגד – 11, נמנעות – 10. מדינה אחת נעדרה מהדיון. לא בדקתי מי. וכך יצאנו לדרך. עוד לפני שבן-גוריון הכריז "אנו מכריזים בזאת" ויצר עובדה בשטח, בישרה הכתובת על הקיר שהמלחמה בפתח. הוקמו חטיבות על בסיס ההגנה, הפלמ"ח, מתנדבים ומגויסים, והן נפרשו בארץ.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 
