גרפיטי 77

אנדרטה לזכר הנספים בשואה בקיבוץ נצר סרני – "משואה לתקומה"

ובדרך מהכא להתם, דהיינו מכאן לשם, נכנסתי אל קיבוץ "נצר סרני". פעם, בהקמתו, קראו לו קיבוץ "בוכנוואלד". וועדת השמות, כן – הייתה פעם אחת שכזאת – התנגדה. והשתלשלות הדברים הובילה לאן שהובילה. קראו על כך כאן.

רגלי הובילו אותי אל כיכר אלמונית. ושם צילמתי את פסלה של הפסלת בתיה לישנסקי, "משואה לתקומה", שהוקם לזכר הנרצחים בשואה. לא תמצאו ברשימה הזו ניתוח הסמלים או פענוחם. לצערי תצטרכו לעשות זאת בעצמכם/ן. לא-נורא. יהיו אנדרטאות שבהן כן יופיע הניתוח…

הרשימה רואה אור ביום השואה הבין-לאומי (27.1.2020) וראו בכך את תרומתי הצנועה למפעל ההנצחה. לזכור ולא לשכוח. חזק חזק ונתחזק.

גלגלו:

אנדרטה לזכר הנספים בשואה – קמפוס מכון ויצמן

ביום חמישי (23.1.2020) יתקיים בירושלים, בירתנו, האירוע הגדול ביותר שידעה המדינה מבחינת השתתפות כ-45 מנהיגים מן העולם. מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה. ועוד. כולם הגיעו על-מנת להשתתף בפורום השואה הבין-לאומי.

הפורום לזכר 75 ש' לשחרור מחנה אושוויץ (ראו כאן לרשמי מביקור במחנות אושוויץ: אושוויץ 1 [המוזיאון], אושוויץ 2 [בירקנאו]). כולי תקווה שנותרו עדיין בחיים עדים חיים משלנו. ואני מקווה שהוועדה המסדרת דאגה לזמן אותם ואותן לפורום…

ירושלים תהיה במצור. ומה תהא תרומתי הצנועה לנושא? רשימה זאת שנכתבה לפני זמן-מה ותראה אור ביום קיום האירוע, היא-היא תרומתי האישית.

נוסעים ברכבת. זאת תרומתי הצנועה להפחית. את הרעש, את הצפיפות, את טביעת הפחמן ומה לא. יורדים בתחנת רחובות. יוצאים ביציאה הדרומית ולאחר כמה עשרות מ' ואתם ניצבים בשער קמפוס מכון ויצמן. נכנסים אפוא בשער הראשי, המערבי, והולכים בשדרה עד הסוף. עד הקצה המזרחי. ושם, בקצה המזרחי, ממוקמת אנדרטה לזכר מיליוני הקורבנות היהודיים שאותם הקריבו הנאצים למולך. לרייך ה-3 ימ"ש.

עולם חדש מופלא

ברשותכם – העתקתי למחברתי מספר קטעים קצרים ובהם מספר לא-רב של שורות, המוגש לנו ישירות מן העתיד, וכפי שסופר לנו כבר לפני כ-90 ש'. ייתכן שחלק מן הקוראים והקוראות, בפרט עולי/רכי השנים, לא (או טרם) נחשפו לספר. נו-טוב, הוא, הסיפור אינו נגיש כל-כך בפייס ו/או באינסטוש ו/או בטוויטר. אז בדיוק לשם כך אני קיים:

גרפיטי 76

ביקור בבית הכנסת אם קונטיר (עין קשתות) ברמה"ג

עין קשתות. פ' יזם, ואנו הלכנו/נסענו בעקבותיו. וכך, הקדשנו בוקר באביב, בואכה הקיץ, לביקור בבית כנסת ברמת-הגולן, ששוקם/שוחזר למחצה, ותמיד קיים המתח באם להשאיר את המקום כמות שהוא, או לשחזרו עד האבן האחרונה, הנמצא בחורבות יישוב ששמו אינו ידוע לנו, אך לצדו מעין ושמו "עין הקשתות". הקשתות עשו רושם עז על הבדווים שקראו לו בשם "אֻם אלקוּנטר" וכיוון שהשם שנכתב בעברית הוא תעתיק של המילה הערבית – לפיכך מצויות מספר גרסאות מעוברתות.

"גולן" היה שמה של עיר-מקלט שהקצה משה רבנו, מבין שלוש ערים, בעבר הירדן המזרחי (ראו: דברים ד', מ"ג). מתישהו, בשלהי בית שני, הפך השם משם של מקום לשם של מרחב. חבל-ארץ. אנחנו, שכבשנו חלק מן הגולן, קוראים לשטח שבידנו בשם רמת הגולן. וטראמפ הכיר בסיפוח השטח למדינתנו. בית כנסת זה הוא אחד מתוך…

מתי הוקם לראשונה בית כנסת במחוזותינו? החוקרים מציעים מנעד של תשובות: יש המקדימים את הקמתו של בית כנסת לתקופת בית ראשון ויש המאחרים זאת לימי בית שני. אף לא אחד מחזיק באסמכתא. אך ידוע לנו כי עזרא הסופר הנהיג חידוש עם שיבת ציון: מעתה קוראים בתורה, בנוסף על הקריאה בשבת, גם בימי שני וחמישי. לכך יש עדויות מן המקורות והסכמה גורפת.

"עדות ארכיאולוגית על בית כנסת שפעל בירושלים בשלהי בית שני התגלתה באקראי תוך חיפוש אחר קברו של דוד המלך בעיר דוד בירושלים. במהלך החפירה מצא הארכיאולוג ריימונד וייל כתובת יוונית חקוקה באבן: תאודוטוס בן וטינוס כהן וארכסינגוגוס (ראש בית הכנסת), בן ארכסינגוגוס נכדו של ארכסינגוגוס בנה את בית הכנסת לשם קריאת התורה ולימוד המצוות, ואת האכסניה והחדרים ומתקני המים לשם הארחת הנצרכים מן הנכר, שאותו ייסדו אבותיו והפריסביטרים (הזקנים) וסימונידס." [1]

עתה אנו יודעים, פחות או יותר, את תפקידו של בית הכנסת. ונותרת השאלה כיצד מקימים בית כנסת?

גרפיטי 75

הכירו את יניח – המלך הראשון של ישראל

ומה הייתם אומרים אם אבוא ואמר כי שאול לא היה המלך הראשון של ישראל? איני יודע מה תהא תשובתכם אבל אני בטוח שתדרשו הוכחה לפני כל דבר. והנה אני שוטח בפניכם את הסיפור. ולקוראים ינעם.

עמלתי וחיפשתי חומרים למאמר בנושא גבולות נחלות שבטי ישראל. בדקתי כאן ובחנתי שם. ויום מן הימים אפרוש משנתי בעניין. אך עוד חזון למועד. יש עוד דפים רבים לקרוא ולתמצת. ובדרך פגשתי את שפגשתי. וראיתי עצמי מחויב להציגו בפניכם/ן. והסיפור שלנו מתגלגל מכאן והלאה כדלקמן:

גרפיטי 74