עמדנו על הגבעה ובמרווח שבין מטר למשנהו השקפנו על העיר.
וזאת אשר ראינו:
פרופ' אורן יפתחאל, מן המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון, טבע את המונח "אתנוקרטיה". שלטון דמוקרטי + שלטון אתני. שלטון דמוקרטי של קבוצת הרוב. הוא התכוון אלינו, היהודים, השולטים בערבים הישראלים. ועושים זאת באורח דמוקרטי לחלוטין. הכנסת מקבלת הכרעה ומחוקקת חוקים. כאלה או אחרים. אחרי ככלות הכול אנו מדינה יהודית ודמוקרטית.
מאן ריי. בעצם זהו עמנואל רודניצקי. יהודי. נפטר ב-17.11.1976. כיוון שהוא אחד משלנו אזי מגיע לו יורצייט.
ג'ורג'יה אוקיפף. Georgia O'keeffe. לראשונה פגשתי את השם ג'ורג'יה אוקיפף בספר תצלומים של הצלם האמריקני אנסל אדמס (Ansel Adams). אז טרם ידעתי כיצד לבטאו. כעת יודע אני. משהו בחיוכה שבה את ליבי. משהו ממזרי. חשתי שהנ"ל בחורה לעניין. התמונה נסרקה מספר תצלומים של אדמס המצוי בספרייתי. הוא נרכש במוזיאון ברביקן בלונדון. אגב – אני מאוד ממליץ לכם לראות/לבקר/לסייר/לטייל ב"קניון דה-שי". המקום שבו צולם הצילום. בספרדית אין מבטאים דאבל אל.. אולי אוציא פוסט על מקום זה.
מסתבר שלכל תוצאה יש סיבה. לעתים יותר מאחת. הרוקי מורקמי מספר שחבטת בייסבול מקרית שינתה את חייו. היה תקוע בפקק על הכביש המהיר וכך נולד הסיפור "1Q84". וכך קרה לי עת שהלכנו לחזות במחזה. "תמול-שלשום". עיבוד של פנינה גרי לסיפרו של שמואל-יוסף צ'צ'קס. ביפו. בתיאטרון העברי-ערבי ואת המכונית החננו בעורפו של ד"ר שקשוקה. ואחרי שראינו את שעולל יצחק קומר הצבע לבלק – גרפיטי פר-סה – ושבנו למכונית וראיתי את הגרפיטיס, נדברתי לעצמי לשוב באור יום ולצלם. כך נולדה הרשימה "מה בין ד"ר שקשוקה ליועזר בר-יין". זאת חייב אני לארבעת קוראי הנאמנים.
שישי בבוקר. שבוע העבודה מאחור. מחר יום מנוחה שלאחריו שבים אל השגרה. וחוזר חלילה. החזאי הבטיח גשם. והרבה. מצפון הארץ ועד צפון הנגב. אזהרה מפני שיטפונות במדבר יהודה ובנגב. הצצתי במכ"מ הגשם. נראה שלא כצעקתה. הקטע המאיים – בין ירושלים לבאר-שבע. התבוננתי בזוגתי שתחיה שאמרה משפט מפתח בסגנון: "מקסימום נערוך טיול בגשם". וירדנו דרומה. אל החלמוניות הצהובות. הגדולות. ברכס ירוחם. עוד מבט על המיקום ב"עמוד ענן". ויצאנו לדרך.
מלחמת ששת הימים, שהחלה ב-5 ביוני 1967, הייתה קו פרשת מים ששינתה את מפת המזרח התיכון ושרטטה מחדש את גבולות המדינה. לאחר 1967, בעקבות המלחמה – כיבוש רמת הגולן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וחצי האי סיני [1] – נפתח מחדש אזור הספר החיצוני:
יפו העתיקה. ממזרח ל"שעון". אצל האחד אני נכנס לאכול. אצל השני – לא. סתם צריבה קולינרית מימי הצבא שאין לה כל הצדקה. שבת בבוקר. הדלתות מוגפות. חלקן מוגף באורח קבע. השמש עלה. אין מכוניות. ניתן להבחין בפרטים ואין מה או מי שיסתיר.
וביניהם – בעיקר גרפיטי. הצילומים – לפי הסדר שנקלעו לעיני ומשם למצלמה. אין כאן משנה סדורה אלא FIFP. דהיינו: Fitst In First Out. מי מוצלחים יותר – מי פחות. לא הייתה הפלייה. מי שהקדיש לגרפיטי קיבל הקדשה…