משה הרפזהממלכה המאוחדת. אנגליה. קורנוול. סט. איבס (St. Ives). אנו, זוגתי שתחיה ומחבר שורות אלו, בדרך לפגישה עם דיוויד. דיוויד קורנוול כמובן. לבטח אתם מכירים את שם העט הספרותי שלו – ג'ון לה-קארה. אבל לפני זה עוצרים ב-St. Ives. כאן גיבורת התרבות המקומית היא הפסלת Barbara Hepworth. ולכן, בטרם נרד אל הפאב – האריה האדום – שכן ב-20:30 סוגרים את המטבח ונותרת רק השתייה, נכנסנו אל המוזיאון המקומי המציג תצוגה קבועה של חלק מיצירותיה. בעברו, היה המוזיאון הסטודיו של ברברה.
רושמים. ממשיכים לרשום. אמנם טוסקנה מאחורי אך לא הזיכרונות. והם, הזיכרונות, מבקשים לנכוח. אז רשמתי אותם… לבקשתם.
תחת שמי טוסקנה. סוף מאי. השדות כבר הצהיבו. חלק מן הקמה כבר נקצר. חלק נאסף לגלילי ענק. הברושים, למרות היותם עמוסי אבק, זקופים וירוקים בחום הלוהט. גגות החוות החקלאיות מנקדים באדום את הגבעות האפורות. פה ושם תמרת אבק מסגירה את תוואי הדרכים המרופדות במצע שלאיטו נסדק ומתפורר, חוזר אל כור מחצבתו. אם מישהו תר אחר הדימוי הקלאסי של טוסקנה, שידרים מדרום לסיינה. וישוטט שלא בדרכי המלך…
מתחילים במיני-סדרה המוקדשת לגרפיטי שלוקטו באתונה. וכמו במקומות רבים, מדובר במבנים נטושים, באזורי תעסוקה, מלאכה זעירה ועוד. לא. לא תמצאו את הגרפיטי ברובע השגרירויות… ורשמו בפניכם כי אחת הדרכים להתחקות על קנקנה של עיר – באמצעות מסע ציד של גרפיטי. כך תגיעו לא רק להחלפת המשמר הלאומי בחזית הפרלמנט אלא גם למקומות אחרים. שלאו דווקא על מפת התיירים. או-אז הבירה / הקפה / הסלט / הכריך עוטים צביון אחר לגמרי. שלא כמו במלכודות התיירים..
יצאנו לדרך:
סיבוב ראשון – י"ב ניסן תש"ח (2.4.48). למעשה – התקפת הסחה. הטעייה. המאמץ העיקרי – לשבש את התקפת תושבי בית דראס על ניצנים. ואכן – הקיבוץ הצליח להדוף את מתקפת המקומיים. בשולי הדברים אצביע על אי-דיוק או בעיה מסוימת או טעות סופר. בשלט אחר, באותו האתר, נרשם כי התאריך היה 21.4.48.
משהו על היפנים שלא רציתם לדעת. היפנים אינם בדיוק מה שחשבתם. יש צדדים אפלים. אנו מורגלים, בעת החדשה, לראות ביפנים בעלי אסתטיקה, נימוסין ומחויבות לעבודה מעל ומעבר. רחובות הערים והעיירות ללא פחי אשפה. כנ"ל בפארקים. אתה אמור לקחת את האשפה שייצרת אתך. הדיוק בזמן – של הרכבות. ועצירתן בדיוק בנקודה. והסדר המופתי בכל תור מזדמן או בהמתנה לפני מעבר החצייה בטרם התחלף האור ברמזור. והמרחב האישי שעוטף כל יפני ויפנית ללא חדירה אליו – פרט לרכבת התחתית ולתורים נוספים כמו דלפק פקיד ההגירה בארץ אחרת… דימוי עכשווי.
כביש. שלט. סקרנות. פונים. עוד שלט. ממשיכים. מגיעים אל האנדרטה / גלעד / אתר הנצחה לזכר הרוגי המצור. הנה לכם פרשה מן העבר שלא הייתה ידועה לי. ושגבתה חיי אדם. ירי בריטי. דם יהודי. 9 הרוגים.
משה הרפז 