ירדן. 6.5 מיליון תושבים (מקום 106 במדרג העולמי). 89.3 אלף קמ"ר (מקום 112). תל"ג לנפש לשנה – 5,579 דולר (מקום 96). 2 מיליון פלסטינים במחנות הפליטים (לפי דו"ח אונר"א). הפלסטינים מתרכזים בערים הראשיות – בבירה עמאן, ובערים הצפוניות – זרקא ואירביד. 99% מתושבי הממלכה הם ערבים. מה יש עוד? צ'רקסים, צ'צנים, ארמנים, טורקמנים, רומנים. ביחד – 1%. 92% מוסלמים סונים. 6% נוצרים על פלגיהם השונים. ב-1950 היוו הנוצרים 30% מהאוכלוסייה!
חיידק שפעת אביב העמים הערבי כבר מסתובב באזורנו מעל לשנה. איכשהו פסח, לכאורה, על המונארכיות. ערב הסעודית, מרוקו, איחוד האמירויות. אנו ניקח את שכנתנו שבמזרח. זאת שבגדה השנייה. ירדן. לא התקיימו בה הפגנות של מיליון איש. הצבא או המשטרה לא ירו במפגינים. אין זאת אומרת שלא היו הפגנות. פה ושם אף נזרקה אבן. וציין כי היא הושלכה על מכוניתו של עבדאללה בעת ביקור שערך ששוטט במרחב הדרומי שנחשב לאזור התומך ונאמן לבית המלוכה. טפילה, כרך, מען – ערים שכמעט ואין בהן פלסטינים. כל זאת לא פילס דרך לכותרות העיתונים. אולי לדפים האחרונים של החלק הראשון. אבל לשם מגיעים רק יודעי ח"ן. אי-לכך אנו נחצה את מעבורות הנהר ונערוך סיור בגדתו השנייה, האחרת.
להמשיך לקרוא ←
באמצע שמורת הנאוואחו, במזרחה של מדינת אריזונה, התחתר לו קניון דה-שי. Canyon De Chelliy Natonal Monument. השם דה-שי לקוח מספרדית. ובה אין מבטאים את ה-"ll".
נפעמים עמדנו מול ספיידר רוק. עמוד סלע המתנשא לגובה של כ-250 מ' מפני הערוץ. מדהים! ושוב – פותחים את המחברת ורושמים. ובלילה במוטל שולפים את הצבעים. ומציירים.
להמשיך לקרוא ←
ולעת ערב ירדתי אל מתחם הבורסה ברמת-גן. השמש עמדה לשקוע. דקות לפני שתשרור החשיכה.
להמשיך לקרוא ←
זהו הפרק האחרון בסדרה שדנה בחומה ומגדל. משנת תרצ"ו ועד למאה הנוכחית. חומה ומגדל כסמל לכיבוש הארץ. להתוויית הגבולות. ולאחר מכן יישוב הספר והארץ הנשארת. לאט אנו מייצבים את גבולות הארץ. אמנם לא הכול פתרנו – אך נגיע גם לזאת.
ולאחר ההתנתקות מרצועת עזה ופינוי היישובים שבה (וכמו פינוי חצי האי סיני שקדם לכך) נוכחנו כי בניית יישובים לא תמיד מקנה לנו את הזכות על הארץ. בהתחלה זה עבד. כעת זה לא עובד.
להמשיך לקרוא ←
עברתי. ראיתי צילמתי. בחודש האחרון מתנצחים מרה הרפובליקנים. מכסחים, זה את זה, עד כמה שניתן במסגרת התקינות הפוליטית. חלק מהמועמדים, או אלה שחשבו שהם מועמדים, נשרו. האישה היחידה פרשה מיד. הזדכתה על האוטובוס. ארץ קשוחה. No Country for Weak Lady.
להמשיך לקרוא ←
אקדים את המאוחר. לא. לצערנו אין בידנו תשובה לשאלה מדוע אין מצפה רמון מתרוממת. ונתחיל מבראשית.
יום שישי. בוקר. כבר לפני מספר ימים היה לנו ברור שהשמים יהיו כחולים. שתהיה הפוגה בגשמים (ואנו תקווה שלא תהא ארוכה מדי כדי שתעלה ארוכה למשק המים – אם כי התחזיות מבשרות על שבוע של עצירת גשמים), שהשמש יזרח ושאנו נצא לדרכים. סוף-סוף, לאחר ארבעה סופ"שים רצופים של חורף כהלכתו – הגיעה ההפוגה. נפתח הצוהר והשמש הגיח והזכיר לנו שהוא-הוא הכוח המעצב את עולמנו. השאלה הייתה, כמובן, לא אם נוסעים אלא לאן נוסעים.
להמשיך לקרוא ←
שתו לי. אכלו לי. מי אינו מכיר את התלונות הנ"ל? במצרים שואלים: מי גנב את המהפכה? הצעירים, ברובם חילונים, שיצאו לכיכרות, התעמתו עם הצבא, וחוללו את המהפכה, גילו שאת הדובדבנים קטפו האסלאמיסטים. איך קרה כדבר?
להמשיך לקרוא ←
"ימין ושמאל רק חול וחול / יצהיב מדבר ללא משעול" כך השתורר המשורר יעקב פיכמן (1927). אנו בסין. בקצה מסדרון גאנסו (Gannsu) שזה פרובינציה (מחוז) סינית. אחת מני-אילו. הקצה המערבי. מכאן, מערבה מכאן, רק מדבר. שממה וציה. מדבר גובי. ושלוחותיו. טאקאלאמאקאן כדוגמה. את ה-"א" הוספתי להקל על גלגול השם על הלשון.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 