תרפ"ט. 1929 למניינם. מאורעות תרפ"א (1921) נשכחו קמעה. כמו גם הירצחו של יוסף חיים ברנר בפאתי ת"א הקטנה. בין לבין חלפו מספר שנים ללא אירועים מיוחדים. והגענו ל-1929. הנה שוב מאורעות. טבח בחברון. שריפת רוחמה. באר טוביה, המושבה, ב-25.8.29 נהרסה ונשרפה. החיים ממשיכים בארץ-ישראל. תמיד 2 עמים מתכתשים: היהודים והכנענים. היהודים והפלישתים, היהודים והבבלים. היהודים והיוונים. היהודים והרומאים. היהודים והערבים. היהודים והפלסטינאים. צר לי, אך נאלץ אני להסכים עם קהלת: "מה שהיה הוא שיהיה".
ב-1936 החלה אינתיפאדה ערבית. לימים קראו לכך "המרד הערבי הגדול". אנו כינינו זאת "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט". הפעם היה הזיכרון מן המאורעות הקודמים. השתדלנות השתלמה. הלחץ של פרנסי היישוב הניב פרי. לא הייתה לבריטים ברירה והקימו אפוא, בפאתי באר טוביה, תחנת משטרה. הם, הבריטים, טרם הבינו את הסיטואציה שהתגלגלה לפתחם. רק אחר כך נפל האסימון ובא וינגייט. ואנו רואים בהקמת תחנת המשטרה בבאטאני כפרומו להקמת משטרות מסוג טיגארט, גדר הצפון ועוד.
להמשיך לקרוא ←
אנחנו באיחור של 88 שנה. ביולי 1929 ביקר בעיירה ולטר בנימין. ביקור שארך שבוע. וכך כתב:
"למגיע אליה מרחוק העיירה נדמית שקטה להפתיע. כאילו עבר את המפתן ונכנס לתוך ציור נוף. היא משרה תחושה כי לעולם לא יתאפשר להתקרב אליה. אך מי שבכל זאת מצליח נופל אל חיקה ומאבד עצמו בין צרצור הצרצרים לבין קריאות הילדים." [1]]
אין פלא כאשר קיבלנו את חדרנו, חדר עם נוף הפונה אל המגדלים, לפני כל דבר, התיישבתי ורשמתי. נותרה שעת אור. המקלחת תחכה… ועוד נכון לנו שבוע לשהות כאן.
להמשיך לקרוא ←
מלחמת העולם השנייה. ההיסטוריון הצבאי הבריטי, אנטוני ביוור (Beevor), כתב ספר עב כרס – מחזיק 974 עמודים. ואל תשכחו שהתרגום מאנגלית לעברית מקצר את אורך הטקסט בכ-30%. דהיינו במקור עבה שבעתיים. ספר מרתק. גם ספריו האחרים, אלה שתורגמו לעברית, כמו "סטלינגרד" ו"הפלישה לנורמנדי", היו מרתקים. 49 פרקים. הטלתי על עצמי משימה – פרק ליום. די והותר. ושהמידע ישקע במיקום הנכון (אנטוני ביוור, 2014, מלחמת העולם השנייה, מאנגלית: עמנואל לוטם, ידיעות ספרים).
להמשיך לקרוא ←
רוקה מג'ורה. בתרגום – הסלע הגדול. ראו תרשים עתיק. שימו לב לכיתוב בתחתית התמונה: "מבט מן הלבנט". והרי באים אנו מן הלבנט…
התחלנו את היום אל מול האגם. אחר-כך נסענו על הכביש המהיר. כיוון שאינו כביש אגרה אינו מתוחזק טיפ-טופ כיאות לאוטוסטרדות של ארץ המגף. רבות בו המהמורות. טלאים ע"ג טלאים. חלקי אספלט שלא דבקו זה בזה. והריבון יודע זאת. שכן המהירות הוגבלה ל-110 קמ"ש (במקום 130 קמ"ש). בקטעים מסוימים אף הונמכה ל-90 קמ"ש. מה לנו ונלין? כך-או-כך הגענו למרגלותיה של העיירה אסיסי. חבל אוּמבריָה. איטליה. מצאנו חניה בבטן ההר. 2 אירו/יורו לשעה. אבל יש לנו צל. וכשהטמפרטורה מטפסת לכיוון 40 מעלות צלסיוס הצל שווה אף הוא משהו… חיש-קל טיפסנו אל-על.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 