הלכנו מן המלון אל הרובע ה-14. שכן המלון היה על גבול הרובע. על כל פנים זאת הייתה התכנית הראשית. אך פתח בחומה קרא לנו. כל תכנית היא בסיס לשינויים. כך אומרים. וכך עשינו. וכך יצא שביקרנו בבית העלמין במונפרנס. למעשה ובפועל חצינו אותו. בכניסה יש רשימה של הידוענים הקבורים כאן (בעצם שם…).
להמשיך לקרוא ←
נו-טוב. לא ממש ספר מקורי עברי. התרגומים הם לעברית. אבל ירדתי אל כיכר העיר והצטיידתי בחמישייה העוסקת בהיסטוריה. בעיקר של אירופה. פה ושם אנו משתרבבים אל סיפור המעשה. שכן, שם, בגולה, אף פעם לא היינו מקובלים. ברוב המקרים אף נוכל לומר – הפוך הוא. כך או כך – הנה השלל.
ואם בהיסטוריה עסקינן – נתחיל מן ההתחלה ונסיים בסוף.
להמשיך לקרוא ←
אנו בהירושימה. בבוקר היינו באי. מיאג'ימה. גאות ושפל. מקדשים. שערים. אחר הצהרים ביקרנו בפארק השלום. פצצת אטום. חורבן. זיכרון. וכל זאת, יומיים לפני טכס הזיכרון של יום השנה ה-65 להטלת הפצצה. והזיכרונות בהחלט קיימים. ואחרי-הצהרים, בדרך אל המלון, ערכנו סיבוב קצר בגן מקומי, בשם שוקייאן, שכן שעריו אמורים להינעל ב-18:00 וכעת קצת אחר 17:00, הנטוע בלב הכרך האורבני. בחוץ – כאוס עירוני שלעצמו מעניין (לפחות אותי). אך בפנים שקט, שלוה ורוגע, שלא יאמנו.
להמשיך לקרוא ←
לבטח מכירים אתם את ההרגשה, הצורך או איך שלא תקראו לכך, לצאת מ-ד' אמותיך אל המרחבים הקוראים לך. יורם טהר-לב הנציח זאת בשיר (לחן – חנן יובל):
"ישנם ימים ללא מרגוע / בם לא אמצא לי נחמה / ומוכרח אני לנגוע / בעשבים, באדמה / לפסוע באותה הדרך / בתוך פריחת הכרכומים / ולהיות כל כך אחרת / ולפרוח ערב הגשמים. // רק תפילה אשא / הוי אלי, אלי / שהשמש תעבור עלי / ותראה לי שוב את משעולי / הוי אלי, אלי / רק תפילה אשא / שהשמש תעבור עלי / ותיקח אותי אל המסע."
יצאתי אפוא אל הדרך. נתיבי איילון (דרך 20), דרך 1, דרך 3, כביש הגבורה (דרך 44). מושב תרום. יער צרעה. אמנם אנו בחודש יולי אך אם הטמפרטורה מתחת ל-30 מעלות אני מרשה לעצמי לפסוע בשבילי ארצנו. רוח קידם את פני במשובה. מעת לעת חסמו העננים הקרינה הישירה. אנו בשפלת הרי ירושלים ולא במישור החוף כסיר מרק מהביל. כיף.
להמשיך לקרוא ←
מעשה במצווה שנתקיימה, פסיקה שלא כובדה, ביהודי שנרצח וברב ר' ישראל. עגנון העיד על עצמו כותב כי "עשה" את כל הסיפורים שבספר (עיר ומלואה) ורק אחד העתיק. ואני מעתיק מן המעתיק שהעתיק, ככתבו וכלשונו, בלא להחסיר אות או חו"ח להוסיפה, כדוגמת "י" או "ו", As Made בלע"ז, ופורסו בפניכם הקוראים המסורים. ללמדנו, כי גם בימים רחוקים, שיטת הפתקים עבדה… אין זאת המצאה בלעדית של מפא"י המנוחה. ולמוחו הקודח של אחד, אלמוני בן פלמוני בשם אפרים קישון, היה בהחלט על מה להישען וממי לינוק.
זהו סיפור על חיים ועל מתים. ובין לבין. וכך הולך הסיפור:
להמשיך לקרוא ←
מדווש בחזרה אל ביתי. ופגשתי במדרון משופע, בין המדרכה לבין גדר הפארק, בשפע של פסלים. יחסית…
לפסל קוראים אדוארדו וייה. אמנם כתוב VILLA, לכאורה "וילה", אבל למדתי שמבטאים, בספרדית, את ה-"LL" אחרת. למעשה אין מבטאים… כך או אחרת – עצרתי לצלם. ואלה תוצאות הצילום:
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 