ואני אינני האיש ההוא:
שכן יש במקומותינו בחורי חמד כאלה גם כאלה. ועד שאדע מה סברתך שלך עליהם, תדע כי בשעה שמבקשים איש – עליך אתה תמיד יפסחו, ואותו תמיד ולעולם ימצאו. אתה תכרכר ותתלבט בין רגלי הבריות, והוא הוא יהיה האיש הנכון במקום הנכון. בנקל הוא נמצא, ובנקל הוא יוצא ובנקל הוא נושא עיניו אליך, אם בכלל יתקל בך. ולעולם כשמגיעים הדברים לכלל מעשה חדש, סוף סוף נועז, סוף סוף לחיים חדשים, סוף סוף חד-פעמי, זה שאת שירתו אתה שרת, ואל התגלותו אתה את עצמך התקנת, – נמצאים הללו, כל מיני הללו, כל מפשיל חוטם וחד מרפק, בחורים של "פאטעס", ובחרורים מחיל אל חיל, ועליך, ידידי, כמובן מותרים. ולא זו בלבד אלא שהוא דוקא באמת בסדר גמור, נקי הוא ומצוחצח, ומסביר פנים לבריות, אתה מוצאו בבית כשהוא מושך בעול ובתפקיד, וטוב שם מאד. טוב בין הפרות, וטוב בין השדות, טוב בשעת קציר בוערת, וטוב בליל שמירה סגריר, טוב בסידור-עבודה, וטוב בליל-ירח, טוב בין בחורים וטוב מאד אצל בחורות. ואפילו כשאתה מוצאו בתל-אביב, ברחוב אלנבי, אצל הועד-הפועל, ותיקו בידו, גם שם טוב הוא, ובמקומו, וידיעות חדשות ביותר לו, אינפורמציה, וסגולת רעים לו שם, שיודעים הכל תמיד, הרבה לפני כולכם, הללו שקוראים לגדולים שבגדולים בשמם הפרטי, ובני-בית הם בחדרי-חדריהם, ויש להם גם חזקה על מקום בבית-קפה טוב אחד, ויש להם יד ושֵם גם בתיאטרון, בהצגת בכורה טובה. בלילה בלילה, לאחר ההצגה, הם אומרים היטב לפלוני מלה אחת, בריאה ואחוָתית, ואפילו, אם תרצה, ברוסית מצלצלת, ואתה ידידי פער פיך, ותמה היאך שלהם הוא העולם, והיאך טוב הוא עולמם, והיאך לא-כלום הוא כל מה שאינו טוב, שאינו הולך וטוב, והיאך אף שבזים הם לעתונים ולכרוזים אל תמימים – אצים במסירות לקמות עתון-ערב בעודו טרי, בעוד קול הנער מוכרו גם לא חשב להיצרד, וכיסים להם בחולצתם, ויש בזה נוי ופשטות-גברית, ומעילם הקצר אינו רכוס, ובלוריתם כך וכך היא, ולא בחורה להם שם אלא, בכל-זאת, "נערה" דוקא, וכיצד זו, כרגיל, גם חמודה כשלעצמה וגם בקיאה במכמני האמנות והזמנים המתחדשים, ואין קץ לכל מ שעיניה רואות. עד כאן. רותי רותי, גן נעול שכמותך ופרים בריאים אלה? הנתערב אם לא ברגע היציאה יצא בן-חיל זה ויאמר לנו "דברים אחדים" ו"דרך צלחה בחורים", ואפשר אפילו שבין אלפי או כמה הפסוקים שבתנ"ך סימן לו מאז שנים "הולמים את הרגע" ואלה ימצאו לו גם עתה, כרוכים במלה נאה אחרת של מנהיג דגול, ממש "דבר" של תנועה, וגם אותה יאמר יפה, ויסקור את שורות שומעיו ויחייך אליהם חיוך: "אני מחכה לכם כאן בחורים! וישאר כפי שהיה קודם: אייזן בחור!
מקור: ס. יזהר (תשכ"ז), "בטרם יציאה", בתוך: ארבעה סיפורים, הקיבוץ המאוחד, עמ' 25-23.
