משה הרפז
כאן, לפי המסורת, התחיל הכול. חוף זה הינו חולי ומאפשר גישה נוחה מן הים. כבר סיכמנו שהמתנחלים הגיעו אל האי ממערב ושהתיאוריה של תור היידרל, למרות מסע קון-טיקי, אינה נכונה. בשל הדמיון בשפה ובכלים מניח רוב החוקרים כי המוצא הקרוב ביותר הוא מנגאוורה. המוצא הרחוק יותר – איי המרקיזה. פיטקרן והנדרסון הם תחנות ביניים. כך או כך הצליחה ב-1999 הצליחה סירת קאנו פולינזית משוחזרת בעלת מפרש להגיע ממנגאוורה, אל ראפה נוי, ב-17 יום. שוב 17 יום. כמו ההולנדי כ-280 ש' לפני כן. להמשיך לקרוא
75 ש' למותו. שאול טשרניחובסקי נפטר ב-14 בספטמבר 1943. באותו הזמן כבר התבשרנו על השואה. הוא, ש"ט, לא זכה לחזות בהקמת מדינתנו. וזאת קרמה עור גידים בדיוק 300 ש' לאחר שפרעו בנו הגויים בסדרת פוגרומים כה מזעזעת שהייתה הקשה ביותר עד שהכתה בנו השואה במלוא עוזה.
מדובר כמובן בגזרות ת"ח ות"ט שתחילתן מאי 1648 (סיון ת"ח). במאי 1948 (אייר תש"ח) הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. הפעם בחרנו להיות אקטיביים ולא פסיביים. הנה כך תוכחות המשוררים, ביאליק וטשרניחובסקי, נפלו על אוזן קשובה ופגשו דור שהרים את הכפפה.
זהו הרקע. ושלמה צוקר מגיש לנו, מעל דפי העיתון, את הסיפור האחרון של ש"ט שעד כה טרם ראה אור והתחבר, כאמור, בסמוך למותו. מתוכו בחרתי להנגיש לכם, תריסר הקוראות והקוראים שעדיין נאמנים, ולפיכך מחויב אני להם, את תחילתו של הסיפור.
ראשית נבהיר לקוראים והקוראות את מושגי היסוד: אהו (Ahu), מואאי (Moai), פוקאו (Pukao). במה, פסל, כובע. על הבמה ניצב פסל אדיר ממדים ולראשו מעין כובע.
האנגה רואה. Hanga Roa. העיירה היחידה באי ראפה נוי. ואתם יודעים בשל וכיצד נוצרה (ראו רשימה 1) – שכן אחרת היינו מקבלים 12 יישובים כמספר השבטים המקומיים (ראו גם רשימה 4 בסדרה זאת). זהו מקום מושבם של כ-7,000 תושבים. מחציתם – ילידי האי. האחרים – מהגרים. הנה גונב לאוזני, יען כי נשאלתי למקצועי, מתכנן אזורי ואורבאני, כבר מחפשים מקום שבו יפתחו בית עלמין חדש. זאת משום שהאתר הנוכחי הגיע לכלל מיצוי.
ביקור בגן-עדן. נפתח בשיר. למה לא?
עובדות / סיגל בן יאיר
"יותר מלאהוב תמיד / רציתי לנסוע לאי הפסחא, / בדף של נשיונל ג'אוגרפיק היה כתוב: / זהו אי קטן בצורת משולש / שאת קדקודיו יוצרים הרי געש גבויים.
מקצה האי עד ללבו 12 קילומטר / והוא מרוחק 2075 קילומטר מנקודת ישוב אנושי. / ולבי, כמותו, היה למקום / המיושב המבודד ביותר בעולם, צלקת / על אוקינוס, שקט." [1]
המפה שלפניכם אכן מראה את בדידותו. אין בעולם יישוב מבודד כיעדנו:
[מקור: GoogleMaps]
ירדנו מן ההר. מהעיר האבודה. די רטובים אפשר לומר. שוב החל, כביום הקודם, רביב כמעיין המתגבר. מתחיל כגשם אנגלי ונגמר בזלעפות ובתחליף למבול. לא חיכינו עד הסוף. התקפלנו בחזרה אל העיירה למרגלות מאצ'ו פיצ'ו. ומשם לרכבת שלקחה אותנו למעמקי העמק הקדוש. ויהי ערב ויהי בוקר – יום חדש. יצאנו אל טרסות המלח מאראס (Maras).
מה קורה כאשר הכובע אינו קובע והמעיל אינו מועיל? אגדה אורבאנית, מספרת מעשה שכך היה:
מהלך אדם ברחובות עיר שאיננה עיר הולדתו. והיא אף אינה בארץ מכורתו. הוא בניכר. ולבושו – מלבוש מסע ומראהו כאחד האדם. רוצה לומר כי אינו שונה ממרבית הסובבים אותו. זה עתה הגיע אל העיר. והאדם – יהודי הוא.
איכשהו נוצר מצב שבו אנו כאן ועשרת השבטים שם (ולנושא עשרת השבטים נקדיש משפט או שניים בסיום רשימה זאת). ובין לבין חוצץ נהר הסמבטיון הגועש ורועש כל ימות השבוע ונח רק בשבת שבו, ביום השבת, נאסר עלינו להתרחק יותר מ-2,000 אמה מגבול יישובנו. ואלפיים אמה הם כבר פי 2 ממה שהקצו לנו בתחילה. אבל התירו לנו רבותינו ז"ל את שהתירו וכפלו את ההקצאה הראשונה ולמה ומדוע שנריב עמם…
האם נפגש נינו של הבעש"ט עם נפוליאון בונפרטה? לכך נגיע בהמשך רשימה זאת. שכן לא נקדים את המאוחר.
עליתי על הגבעה. למעשה כתוב בשלט כי זהו הר. נו-טוב. לקח לי פחות מ-5 דקות לטפס מעלה, ממרגלותיו ועד לראשו. ואני איני ממהר לשומקום. אבל כתב כותב תולדות הארץ שהו הר. מי אני שאתווכח אתו? מה גם שנפוליאון אמר כי את ההיסטוריה כותבים המנצחים.
