ואני אינני האיש ההוא:

ואני אינני האיש ההוא:

שכן יש במקומותינו בחורי חמד כאלה גם כאלה. ועד שאדע מה סברתך שלך עליהם, תדע כי בשעה שמבקשים איש – עליך אתה תמיד יפסחו, ואותו תמיד ולעולם ימצאו. אתה תכרכר ותתלבט בין רגלי הבריות, והוא הוא יהיה האיש הנכון במקום הנכון. בנקל הוא נמצא, ובנקל הוא יוצא ובנקל הוא נושא עיניו אליך, אם בכלל יתקל בך. ולעולם כשמגיעים הדברים לכלל מעשה חדש, סוף סוף נועז, סוף סוף לחיים חדשים, סוף סוף חד-פעמי, זה שאת שירתו אתה שרת, ואל התגלותו אתה את עצמך התקנת, – נמצאים הללו, כל מיני הללו, כל מפשיל חוטם וחד מרפק, בחורים של "פאטעס", ובחרורים מחיל אל חיל, ועליך, ידידי, כמובן מותרים. ולא זו בלבד אלא שהוא דוקא באמת בסדר גמור, נקי הוא ומצוחצח, ומסביר פנים לבריות, אתה מוצאו בבית כשהוא מושך בעול ובתפקיד, וטוב שם מאד. טוב בין הפרות, וטוב בין השדות, טוב בשעת קציר בוערת, וטוב בליל שמירה סגריר, טוב בסידור-עבודה, וטוב בליל-ירח, טוב בין בחורים וטוב מאד אצל בחורות. ואפילו כשאתה מוצאו בתל-אביב, ברחוב אלנבי, אצל הועד-הפועל, ותיקו בידו, גם שם טוב הוא, ובמקומו, וידיעות חדשות ביותר לו, אינפורמציה, וסגולת רעים לו שם, שיודעים הכל תמיד, הרבה לפני כולכם, הללו שקוראים לגדולים שבגדולים בשמם הפרטי, ובני-בית הם בחדרי-חדריהם, ויש להם גם חזקה על מקום בבית-קפה טוב אחד, ויש להם יד ושֵם גם בתיאטרון, בהצגת בכורה טובה. בלילה בלילה, לאחר ההצגה, הם אומרים היטב לפלוני מלה אחת, בריאה ואחוָתית, ואפילו, אם תרצה, ברוסית מצלצלת, ואתה ידידי פער פיך, ותמה היאך שלהם הוא העולם, והיאך טוב הוא עולמם, והיאך לא-כלום הוא כל מה שאינו טוב, שאינו הולך וטוב, והיאך אף שבזים הם לעתונים ולכרוזים אל תמימים – אצים במסירות לקמות עתון-ערב בעודו טרי, בעוד קול הנער מוכרו גם לא חשב להיצרד, וכיסים להם בחולצתם, ויש בזה נוי ופשטות-גברית, ומעילם הקצר אינו רכוס, ובלוריתם כך וכך היא, ולא בחורה להם שם אלא, בכל-זאת, "נערה" דוקא, וכיצד זו, כרגיל, גם חמודה כשלעצמה וגם בקיאה במכמני האמנות והזמנים המתחדשים, ואין קץ לכל מ שעיניה רואות. עד כאן. רותי רותי, גן נעול שכמותך ופרים בריאים אלה? הנתערב אם לא ברגע היציאה יצא בן-חיל זה ויאמר לנו "דברים אחדים" ו"דרך צלחה בחורים", ואפשר אפילו שבין אלפי או כמה הפסוקים שבתנ"ך סימן לו מאז שנים "הולמים את הרגע" ואלה ימצאו לו גם עתה, כרוכים במלה נאה אחרת של מנהיג דגול, ממש "דבר" של תנועה, וגם אותה יאמר יפה, ויסקור את שורות שומעיו ויחייך אליהם חיוך: "אני מחכה לכם כאן בחורים! וישאר כפי שהיה קודם: אייזן בחור!

מקור: ס. יזהר (תשכ"ז), "בטרם יציאה", בתוך: ארבעה סיפורים, הקיבוץ המאוחד, עמ' 25-23.

שירים ומילים על כתלי הרחובות 2

להמשיך לקרוא

נמר השלג / הכלה הנצחית

בין … לבין … (תשלימו בבקשה את החסר – איש.ה לפי טעמו.ה), סיימתי לקרוא ת'ספר: צ'ינגיס אייטמטוב (2006), נמר השלג (הכלה הנצחית), מרוסית: דינה מרקון, עם עובד. סוג של ספא מתח, סוג של מסה על חלוקת הון שאינה שוויונית. סוג של אי-מימוש של אהבה.

זהו ספרו האחרון של המחבר. ידוע יותר הוא כמובן "והיום אינו כלה". האסימון נפל?

נמר שלג נהדר ומזדקן מאבד את מקומו בלהקה, ובייאושו מתבודד לו במעבר הרים מושלג בהרים השמימיים. טיאן-שן. חבורה של ציידים מקומיים, עם שני נסיכים ערביים, שמה פעמיה אל אזור זה. הם, הנסיכים, שכל מה שנדרש לקיומם, מגיע במטוס פרטי אל שדה התעופה הנידח למרגלות ההרים. הם רוצים לצוד נמרי שלג. לרפד בפרוותם את רצפת החול באוהליהם, אי-שם במדבריות ערב.

קירגיזי מקומי, ספק אינטלקטואל, ספק עיתונאי עצמאי, ספק הוזה שיחות עם אהובתו, שבמצוות האוליגרכים, השליכה אותו בתמורה לתפקיד בתכנית ריאליטי, נשכר לשמש כמתורגמן. הוא, ארסן סנצ'ין, חוזר לרגע מן העיר הגדולה אל כפר הולדתו לבקשת דודו בעל חברת תיירות שמארגן ת'כול. הוא היחידי שדובר אנגלית, רוסית וקירגיזית. כל השאר חד-ממדיים בשפתם. פרט לשני הנסיכים- אחד למד באוקספורד והשני בקיימברידג'. קריצה של הסופר לחשיבות המנופחת שמייחסים האנגלים לאוניברסיטאות שנחשבות לעומת אלו שלא נספרות…

וידידנו המתורגמן מוצא את עצמו שותף לקנוניה מקומית הרת גורל. ובמקביל, ברקע, מתנגנת לה אגדה קירגיזית, מקומית, בה מיתוסים מקומיים קמים לתחיה. העלילה כמובן מקבלת את הטוויסט הדרוש, בשני מופעים – אך אותו לא אוכל לומר. תצטרכו לקרוא אותו. והרי מה תעשו בעמדכם בתור לקלפי? תקראו, כמובן, ספר.

ומי היא הכלה הנצחית? גם לזאת אין תשובה ברשימתי אלא בספר. וצר לי בצערכם שאיני מדליף פרט כזה או אחר…

 

מסע מצולם ביער מודיעין אל אנדרטת "ערים בלילה"

ויסעו ויחנו. כשעת נסיעה. את המכונית החנינו בעיבורי "הפארק הטכנולוגי מודיעין". משם יצאנו אל אנדרטת "ערים בלילה". כשעה וחצי של הליכה. וכל הדרך בחזרה. האנדרטה מוקדשת לחיילי צה"ל השבויים והנעדרים ולבני משפחותיהם אשר מצפים לשובם.

תוואי מסלול ההליכה ע"ג מפת OpenStreet (מאתר "עמוד ענן") [השביל האדום – סינגל ענבה. השביל הכתום – שביל ישראל]

להמשיך לקרוא

גרפיטי 90

להמשיך לקרוא

מסע מצולם בניו זילנד 17 – הגנים הבוטניים בוולינגטון

ניו זילנד. האי הצפוני. העיר הדרומית באי זה. הבירה וולינגטון. עם בוקר, אך לא עם שחר, יצאנו לתור את העיר. אתמול, בצהרים, הגענו ומחר, אחר-הצהרים, נפליג דרומה – אל האי הדרומי.

לפיכך הכינונו תכנית שאמורה להיות ממצה ויעילה. גם וגם. ראשית דבר ניגשנו אל המוזיאון. נפתח ב-10. שתי דקות הליכה מן המלון. בו שמנו דגש על מערכת גליפולי (ממשק עם גד' נהגי הפרדות) שבה הובס הכוח הבריטי הפולש, שיחידות מאוסטרליה ומניו זילנד השתתפו בו והלכו כצאן לטבח, לפי רעיונו של צ'רצ'יל, ע"י התורכים. וקולונל מוסטפה כאמל הפך לגנרל ולאחר מכן לאבי האומה החדשה – אתא תורק. אגב, אם הכוח הבריטי היה מצליח – פני מלחמת העולם ה-1 היו מקבלים פנים אחרות. שכן התורכים החלו לפנות את מערכת השלטון מאיסטנבול, אל פנימה של הארץ.

לאחר מכן טיפסנו על הר ויקטוריה. יש הר ויקטוריה באוקלנד, יש בהונג-קונג ויש גם כאן. אל נצור המלכה. דומני שאליזבט השנייה שברה את השיא כמונרכית…

משם, מהר ויקטוריה, שבנו אל העיר לשוטט ותוך כדי שיטוט גם לבדוק היכן נאכל בערבו של היום. ואחר-הצהרים, לאחר קפה ומאפה דווקא סימפטיים, בסטרבאקס, ביחד עם המוני הצעירים שצבאו על הדלפקים בשעת הצהרים הדחוקה והעמוסה. הצלחנו למצוא מקום ישיבה, התעקשנו על קפה במאג ולא בכוס פלסטיק/נייר. כנ"ל לגבי הצלחות והסכו"ם – לא חד-פעמי. מכאן טיפסנו על הגבעות המערביות (הר ויקטוריה במזרח) והגענו אל הגנים הבוטניים.

להמשיך לקרוא

רובים, חיידקים ופלדה

נא לרשום – סיימתי לקרוא: ג'ארד דיימונד (2007), רובים, חיידקים ופלדה – גורלותיהן של חברות אדם, מאנגלית: עתליה זילבר, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד.

ספר עיון. לקח לי זמן ממושך לחצות אותו. מכריכה לכריכה. ובדרך נתקלתי במהמורות ומכשולים. לדוגמה: חוסר ידע בבוטניקה, בביולוגיה, בזואולוגיה, בבלשנות ובעוד מספר תחומי ידע בהם לא השתפשפתי די ו/או מספיק. או אז משתמשים בטקטיקה של הגנרל (5 כוכבים) דאגלאס מקארתור, מי שהיה מפקד כוחות הברית (ברובם אמריקנים ומיעוטם בריטיים) במלחמת העולם השנייה בחזית האוקיאנוס השקט. האויב היה היפני. ובידיו היו הרבה איים. והגנרל הבין, די מהר, שאין צורך להתכתש ולהקיז דם על כל אי ואי. עוקפים את האי המסוים ומכריעים את זה שבעורפו. בעל כורחו נופל האי הראשון. וכן הלאה. "אני עוד אחזור" אמר כאשר נאלץ לנטוש את מפקדתו בפיליפינים. הבטחות צריך לקיים. והוא אכן חזר. אך זהו כבר סיפור אחר וברשותכם.ן נחזור לענייננו.

כאמור, זהו ספר עיון. ספר על אי-שוויון. ניסיון ליתן הסבר כיצד ומדוע נוצר אי-השוויון. פרקים-פרקים. נושאים-נושאים. ראו התוכן. אין זה ספר עלילה או מותחן. אמנם, במובן מסוים, קיימת עלילה והיא תולדות האדם ביקום ובכול זאת אתה יכול להניחו מידך. לתת למידע שרכשת ביגע לשקוע בתאים האפורים. ולקבל החלטה אם להמשיך ולהשקיע באיסוף חומרים נוספים או לחילופין, להפליג אל האי הבא.

להמשיך לקרוא

פתחים 8

להמשיך לקרוא

מבצר כוכב הירדן

ואחרי הסופה שפקדה את ארצנו הקטנה, שלא הגיעה לממדי הסופות שתקפו את ארה"ב, ואת טקסס בעיקר, עלינו צפונה. לא אל חרמון ואף לא לרמה"ג. חשדנו שיהיו פקקים וקשיי תעבורה. למה לנו להשחית ת'זמן. הלכנו אפוא "על בטוח". נסענו אל עמק הירדן ובסופו של יום הספקנו גם לבדוק את מצב סכר הכנרת בדגניה. כשבקרנו במקום, דהיינו סביבות הסכר, ראינו על המדיד כי נותרו עוד כ-60 ס"מ עד היווצר הכורח לפתיחה. בחרנו גם יום שספרותיו הן 1 ו-2 בלבד. 21.2.21. עבר זמן מאז אך טרם התבשרנו על פתיחתו…

מקיבוץ אור שמשכנו בעמק הירדן, משכנו למעלה, מערבה, אל האתר, דרך מחנה העבודה של הסינים, שבונים – איך לא, מתקן תשתיות של מים – מאגר וקו הולכה. הגענו לרמה שטוחה. אנו בקצה המזרחי של רמת יששכר. וזכרנו כי פעם, בעבר הרחוק, הגענו לכאן, מכיוון מערב, בדרך סלולה שיצאה ממושב מולדת (בני ברית), נשקה לטייבה ונמתחה על הרמה, בכיוון מערב-מזרח. היא, הדרך הנ"ל, איננה עוד. נזנחה, התרפטה, נחרשה. רק רכב 4X4 יכול עדיין לפנטז על הגעה מהכיוון ההפוך למתויר. אך אז, במאה הקודמת, נסענו אל האתר דרכה במכונית פרטית. והאתר עוד לא היה אתר. ומה שייחד אותו אז – הנוף שנשקף. והפעם שרר אובך.

להמשיך לקרוא

ביקור בבית הכנסת "בית רחל" בטביליסי, גיאורגיה

גיאורגיה, טביליסי, העיר העתיקה. בית הכנסת "בית רחל". לפנינו מבנה דו קומתי שנבנה מחדש ב-2009. לעניין עברו, דהיינו מתי הוקם ועל-ידי מי, קיימות 2 גרסאות הרחוקות זו מזו.

להמשיך לקרוא