אל תגידו שלא ידעתם: אם מודאגת שובתת רעב על גג ביתה!

זאת שלומית רחמים, מרח' התדהר 13, הרצליה. היא שובתת רעב. על גג ביתה. היא התחילה בכך ביום א' האחרון. עברו שלושה ימים. ארבעה ילדים מחכים לאם הנחושה ללחום את מלחמתם. כנגד הסרטן.

והסיפור הולך ככה: רח' התדהר הינו רח' קטן בהרצליה הירוקה. רח' ללא מוצא. כולם מכירים את כולם. סה"כ 26 משפחות המתגוררות בבתים דו-משפחתיים. האיש הנחמד שבסיפור הוא השכן זה המתגורר במס' 15. צמוד דופן (קיר משותף) לביתה של שלומית.

ובשנה שעברה, מצא אחד מדיירי הרחוב, אגב דפדוף במרשתת, שברחוב התדהר ממוקמת אנטנת ממסר של אורנג'. אגב, כל אחד יכול לעשות את הבדיקה הזאת. כל אנטנה, של כל חברה, אם היא הוקמה כדין, מצויה ברשימה באתר משרד הגנת הסביבה. אם לא הוקמה כדין – ניתן להסירה.

דיירי הרחוב עברו מדלת לדלת ושאלו – אצל מי מותקנת האנטנה? כולם הכחישו. כולל השכן הטוב. ביקשו מיקום וקיבלו תצ"א. ב-23 לנוב' 2010 התחוור לשלומית שעל גג השכן, זה בעל הקיר הצמוד, ממוקמת האנטנה. של אורנג'. השייכת לבעל התספורת.

אבל הגרוע מכול מותקן בחדר שכותלו משותף לשני הבניינים. שם שוכן לוח החשמל של הממסר. והוא שפולט את הקרינה האלקטרו-מגנטית. זאת שמסרטנת. והחדר בוער מחום. ומקורר על-ידי מזגן. 24/7/365. התירוץ של האיש הרע – "מרתף יין" (בקומה העליונה…). אנחנו, אגב, חוטפים את הקרינה המייננת שאף גם היא מסרטנת…

ועוד משהו לידיעתכם: ביתו של השכן, זה שמתגורר במס' 15, שעושה הכול בעד בצע כסף, ובכספי הסרטן ירכוש דירה נוספת, כיסה את חלקת האלוהים שלו ב-8 מצלמות אבטחה. שחס וחלילה יעז מישהו לחבל באנטנה המניבה נדל"ן…

וכך הוחבא הלוח במשך 7 שנים! ללא ידיעה!!! שבע שנים שמי יודע איזה נזק גרמו. ובחדר הסמוך, שגבו לממסר, ישן ילד. שלא ידע, ולא ידעו הוריו כי הוא נצלה בקרינה האלקרו-מגנטית! המשרד להגנת הסביבה הוזמן. המדיד שבר את הסקלה. פי 10 מהמותר. אנשי הגנת הסביבה נדהמו. מייד אטמו את החדר. ילדה של שלומית עבר לסלון. אנו תקווה שלא קרה לו דבר.

אני מתגורר כ-200 מ'מבית זה. כעת אני מבין מדוע הנייד שלי (אורנג') מתפקד מהמרתף, בעוד הנייד של זוגתי שתחייה (סלקום) לא. גם שלומית התלוננה על בעיות בנייד שלה. של חברת סלקום. ואפילו שקלה לפנות לאורנג'. צחוקו של הגורל הציני במיטבו…

שלומית פנתה לכול מי שניתן לפנות אליו. החל מראש העיר וכלה בשכן. השכן הנחמד – חתם, רק לא מזמן, על חוזה להארכה של 5 שנים. יעל גרמן ביקשה שלא יעשו מהומות. שיתנו לה מספר שבועות לפתור את הבעיה. חלפו חודשים. ראש העיר שלנו הרימה ידיים.

לשלומית אין ברירה אחרת. צריך לפעול. וזאת הדרך שבה בחרה. לפתוח בשביתת רעב. התקשורת הגיעה. עשתה מה שעשתה. הנציגים הבטיחו את שהבטיחו. דבר לא התפרסם. נאמר לשלומית כי העיתוי אינו מוצלח. יש מחאה של הצעירים. האהלים ותושביהם סקסיים. מצטלמים היטב. עוברים מסך. הרופאים שובתים. עולים ברגל לבירה. אמיצים. ושלומית? בסך הכול נלחמת לבדה מול אורנג'. והחוק אינו לצידה. אורנג' והשכן הטוב פעלו על-פי החוק. סוללת עורכי-דין מגינה עליהם באופן מושלם.

וכול מי שיכול – מתבקש להגיע היום, בשעה 19:00 להפגין בעד שלומית ונגד הסרטן. ונאמר במקורותינו: "כל המציל נפש אחת מישראל – כאילו הציל עולם". האם הציבור יצליח להציל את שלומית, בעלה, ו-4 הילדים?

פרטנר/אורנג' תסיר את המטרד רק אם יהיה לחץ ציבורי. בינתיים לא הגיעו המפגינים לידי מסה קריטית. הכול בידנו. ואם לא תצטבר המסה – שלומית ומשפחתה, באין חלופה אחרת, ינטשו את הדירה. אם התקשורת תציף זאת בכותרותיה – ייתכן וחברת הסלולר, אורנג' במקרה שלנו, תתקפל.

צילומים: משה הרפז (הרצליה, 27.7.2011).