מבוא ל"מרדף פלשת" והקרב על תל אל-חווילפה הוא תל חליף

רשימה זאת היא מעין מבוא ל"מרדף פלשת" ומתייחדת לשלב הראשון שלו – כיבוש תל אל-חווילפה (תל חליף) – Tel El Khuweilfe.

ואת הפתיחה הבאה, בשינוי שתי תיבות בלבד, אותן הדגשתי, "שאול השאלתי" מש"י עגנון (עיר ומלואה, תשנ"ט, שוקן. עמ' 619):

"לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה 'מרדף פלשת', או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהווייתם.

יודע אני כי שלא עלתה בידי לבצר את כל הפרטים וליישב את כל המקומות, ואין צריך לומר שאחרים היו מספרים יפה ממני, אלא שאני אומר לא פירוט פרטים הוא העיקר ולא ישוב דברים שאינם מן העיקר הוא העיקר, ולא היופי הוא העיקר, אלא האמת הוא העיקר. ובכגון זה מותר ל לומר כאן, כל דבר דבור על אמיתו."

כפי שרואים, השם "תל אל-חווילפה" אינו מאוזכר במפה הנוכחית/המעודכנת. הוא, השם של התל, הוחלף "תל חליף". ממזרח – חורבות העיר רימון של שבט שמעון. ממערב – באר צקלג. מדרום קיבוץ להב. כשהוקם קראו לו צקלג. אך כשהתברר שהזיהוי כנראה אינו נכון – הומר, שנתיים אחר הקמתו, השם. שם הבאר הסמוכה נותר על כנו. ומדרום לקיבוץ – חורבת היישוב היהודי רימון של המאות הראשונות לספירת הנוצרים.

מפת מצב עכשווי [מעובד על בסיס רקע טופוגרפי מאתר "עמוד ענן"]

אתרים במרחב הפעולה על רקע מפת סקר של "הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל (PEF – Palestine Exploration Fund) משנת 1878 [מקור מפת הסקר – אתר "עמוד ענן"]

אולם אנו בשנת 1917 ובמפות של אז, וכפי שראיתם/ן, רשום תל אל-חווילפה. נחיה עם זה בשלום. אנו מתחילים בתיאור סדרה של קרבות, הקרויה "מרדף פלשת", בהם רדפו הבריטים (אנגלים + סקוטים) + אוסטרלים + ניו-זילנדים + מתי מעט מסינגפור ומהודו, אחרי התורכים ומפקדיהם הגרמנים הנסוגים צפונה. לא להיבהל – לא הכול ברשימה אחת. ואנו מתחילים במרדף. לא של הצ'ייסר אחרינו…

נתקדם אפוא לאט-לאט. זמננו בידנו. ננוע בעקבות סדרת הקרבות שהתרחשה, במחצית הראשונה של חודש נובמבר 1917, ושתתפרסם לא בתאריכם "עגולים", כמו 100 ש' וכדומה. את נקודת הזמן הזאת לדאבוני כבר פספסתי…

"פייק ניוז" שהובילו ל"הצהרת בלפור"

רשימה זאת נכתבה לציון "יום השנה" ל"הצהרת בלפור". ליתר דיוק – 102 ש'. אמנם אין זה תאריך "עגול" אך כבר אמרנו במקומות אחרים – אף לא אחד מושלם…אתחיל, ברשותכם וברשותכן, מתי-מעט הקוראות והקוראים, כתריסר נאמנים, מן התוצאה: ב-2.11.1917 יצא המכתב באופן רשמי. מודפס וחתום בכתב יד, מבית מדרשו של משרד החוץ של הממלכה המאוחדת. המכתב, בחתימת לורד ארתור ג'יימס בלפור, שבאותם הימים כיהן כשר החוץ (ובעברו כבר היה ראש הממשלה בשנים 1906-1904), מופנה אל הבנקאי לורד ליונל וולטר רוטשילד. מכתב זה הפך ל"הצהרת בלפור":

לורד רוטשילד יקירי,

בעונג רב הריני מוסר לך, בשם ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת-האהדה שלהלן לשאיפות יהודיות ציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על-ידו:

"ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, ותעשה כמיטב מאמציה כדי להקל על השגתה של מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות בלתי יהודיות הקיימות בארץ-ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם של יהודים בכל ארץ אחרת."

אהיה אסיר תודה לך אם תביא הצהרה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית. [אבן, 256]