חאן שער הגיא

שער הגיא. באב אל-ואד. תורכים, אנגלים, ערבים, יהודים וסוסים. לנצח זכור נא את שמותינו. על כך נכתוב במקום אחר. אנו מתעניינים בחאן הישן נושן. בן כ-150 ש'.  אך לפני כן – מספר מילים על חשיבות המקום.

מקור: ספר הפלמ"ח

בראשית מאי 1948 התכנסו, בדמשק, ראשי המטות הערביים במטרה לקבוע יעדים לצבאות ערב. משימתו של הצבא המצרי נקבעה כדלקמן: "הצבא המצרי ינוע צפונה לעבר תל-אביב, במגמה לרתק ולהשמיד כוחות יהודיים ובכך לעזור להצלחת הפעולות." [אריה חשביה (2005), עד הלום, מערכות, ע' 137].

וחיל המשלוח יצא לו לדרכו. כוח של מעל ל-10,000 חייל וכן התווספו לו מתנדבים מסודן, סעודיה, לוב ומרוקו. המייג’ור-ג’נרל אחמד עלי אל-מאואווי מונה למפקד. הרבה חי"ר, והרבה טנקים ומשוריינים. וארטילריה גם. ב-27 במאי ביקש הלגיון הירדני סיוע מצרי. שהמצרים יתקדמו לעבר יבנה ורמלה. שייצרו לחץ מדרום. היהודים יצטרכו להפנות כוחות וכך יוכל הלגיון לכבוש את ירושלים ואת הפרוזדור. לימים חשבו שמטרת המצרים היא תל-אביב. מסתבר שלהד"ם. אולי היו להם הרהורים אך אין ולא היו להם כתובים ומודפסים כפקודות מבצע.

סונים נגד שיעים ולהיפך

מסה קצרה: סונים ושיעים – סקירה גיאוגרפית של תולדות הסכסוך האלים.

עברו של העולם, ולצערנו גם ההווה, זרועים במלחמות דת. פרושים נגד צדוקים, מוסלמים נגד נוצרים, פרוטסטנטים נגד קתולים, מוסלמים נגד הינדים. שיעים נגד סונים. מוסלמים נגד יהודים. ירושלים, אירופה, אסיה, אפריקה. יש הטוענים שאף הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דתי, מעבר להיותו הן סכסוך אתני והן סכסוך טריטוריאלי, מתוך רצון להרחיבו לעולם הערבי בכללותו ואם אפשר לכלל עולם האסלאם.

במחצית השנייה של המאה ה-20 תפס הסכסוך הישראלי-ערבי (שמא יהודי-מוסלמי?) את קדמת הבמה. בתחילת המאה ה-21 עדים אנו לשינוי מסוים. הסכסוך המוחצן לובש אופי פנים-מוסלמי. שיעים כנגד סונים. ולהיפך.

מזרח תיכון חדש

מזרח תיכון חדש. לפני כ-100 ש', פחות או יותר, הריחו הקולוניאליסטיות דאז, את דם הפגר, ומיהרו לחלק ביניהן את השלל. את הירושה העות'מנית. ישבו בהיכלות והתוו גבולות. זה שלי וזה שלך. משל ערכו פרצלציה חדשה של הקרקעות – איחוד וחלוקה מחדש של מגרשים. ללא הסכמת הבעלים. מושג שגור בשדה התכנון. ובשטחים החדשים שהתווספו לאימפריות, הגם לזמן שאול, קרי מנדט, המשילו מושלים מטעמם. לימים הפכו אותם שטחים למדינות ריבוניות. והמושלים – אינם לטעמם של הנמשלים.

חלפה מאה. קם דור חדש. יש המבקשים לשנות את כללי המשחק. לפרוץ את הגבולות שנכפו. האביב הערבי, אם אכן נכון לכנות אותו בשם זה, השיא שאיפות אלו.

בואו ונבחן את המזרח התיכון החדש. שונה מחלומו של שמעון פרס ורחוק ממנו ת"ק פרסות. נתמקד ב-2 מדינות המתהוות מול עינינו. אם כי אינן מופיעות בעמוד הראשון של העיתון ו/או בעיקרי החדשות המוקרנות על המסך הקטן שכיום כבר לא קטן… אך הן מתהוות. לאט- לאט אך בבטחה. להערכתי – זהו מצב שאין חזור ממנו.

האביב הכורדי

אודות כורדיסטן כתבתי לראשונה לפני מספר חודשים. ושאלתי: למה בדיוק מחכים הכורדים? ראו רשימה. הגיעה השעה לקפוץ שוב אל מפגש 4 המדינות (תורכיה, אירן, סוריה, עירק) שבו מבקשת מדינה נוספת, הלוא היא כורדיסטן, להיווסד.

הכירו את השמות הגיאוגרפיים החדשים של חבלי-ארץ במזרח התיכון: באקור (צפון כורדיסטן – תורכיה), באשור (דרום כורדיסטן – עירק), רוג'ווה (מערב כורדיסטן – סוריה), רוג'האלאט (מזרח כורדיסטן – אירן). אומה אחת לא ריבונית, הפזורה על-פני ארבע מדינות. 30 מיליון איש – פחות או יותר – מחפשים מדינה משל עצמם. תרים אחר פתרון. זהו השיח החדש. זאת הטרמינולוגיה.

למה בדיוק ממתינים או מחכים הכורדים?

כורדיסטאן. "סטאן" זאת סיומת שמובנה או פשרה הוא "הארץ של…". גם אנו אמצנו אותה. את הסיומת הנ"ל. חמאסטאן. איך שלא יהיה כורדיסטאן היא הארץ של הכורדים. בין 20 ל-30 מיליון אישה ואיש מחפשים מדינה. עד כדי כך המספר אינו חלוט וייתכן שאם תצאו למרחב המרשתת תקבלו ערכים והערכות הנעים בין 15 ועד 40 מיליון. כך או אחרת – הכורדים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעולם ללא מדינה משל עצמם.

האמנם מגן מגינו של דוד על חצי הסהר?

א"א חד לנו חידה. פרש בפנינו תעלומה. אותגרנו ונסענו לפתור. באם לא ניתן למשש אזי לפחות לראות. ומטווח קצר.

אנו בקפריסין. היוונית. דרומו של האי. נכנסנו לקאלאוואסוס. עיירה מקומית. יכולנו לקרוא למקום כפר אך המשמעות הישראלית במונח כפר אינה קיימת כאן. אז הלכנו על גרסת העיירה.

אסלאמוקרטיה

פרופ' אורן יפתחאל, מן המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון, טבע את המונח "אתנוקרטיה". שלטון דמוקרטי + שלטון אתני. שלטון דמוקרטי של קבוצת הרוב. הוא התכוון אלינו, היהודים, השולטים בערבים הישראלים. ועושים זאת באורח דמוקרטי לחלוטין. הכנסת מקבלת הכרעה ומחוקקת חוקים. כאלה או אחרים. אחרי ככלות הכול אנו מדינה יהודית ודמוקרטית.