ארכיון תג: שואה

אנדרטה לזכר קורבנות השואה בצרפת וקינה בצידה

ויום אחד, בדרך אל תל עדולם, ביום חורף שמשי – עד כדי שלא נכח בשמים עב או ענן – עצרנו ליד מושב נווה מיכאל (רוגלית) הממוקם על הכביש העולה מעמק האלה אל אפרתה והסובב אותה. מדובר באנדרטה לזכר הרוגי השואה בצרפת. שמונים אלף יהודים נרצחו.

להמשיך לקרוא

אנדרטה לזכר נרצחי השואה ברמתיים/הוד השרון וגם פואמה של אצ"ג

ב-27.1.2019 יחול יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. הנה אני קורא בבוקר זה כי, ואני מצטט: "אזרחי קנדה לא יודעים כמה יהודים נרצחו בשואה. חמישית מבני הנוער כלל לא שמעו על השואה" (מעריב). רשימה זו באה לציין זאת לקהל הקוראות והקוראים.

ברחובה הראשי של הוד השרון – דרך רמתיים – ממוקמת אנדרטה לציון השואה שנפלה עלינו בהיותנו בניכר ושרפה 6 מיליון א/נשים כולל זקנים וטף.

לפניכם עשרה צילומים. הסבר למבנה וסימבוליקה של האנדרטה – ראו בתצלום הראשון.

בהמשך פואמה שכתב אצ"ג, הלוא הוא אורי צבי גרינברג. אורי, ע"ש סבא-רבא שלו, רבי אורי מסטרליסק השרף. מצמרר. לזכור ולא לשכוח ולהנחיל זאת לצועדים בעקבותינו.

גלגלו:

להמשיך לקרוא

ביקור בתערוכה: כריסטיאן בולטנסקי – לא רוצה להיות אמן של שואה

כריסטיאן בולטנסקי. נולד בפריז. אם נוצרית קתולית מקורסיקה. משלח ידה – סופרת. אב יהודי מאודסה. משלח ידו – רופא. "השם הפרטי שלי הוא כריסטיאן ליברטה; כריסטיאן, כי אימי היתה נוצרייה; ליברטה ("חופש") – בגלל אבי." והבן הזה יצא שיצא אמן… האם הוא אחד משלנו? מה יש לחוק הלאום לומר על כך?

ומספר ימים לאחר שראינו את עבודתו של בולטנסקי – "השעון" – במוזיאון ת"א, החלטנו להשקיע באחד הבקרים ועלינו אל עיר בירתנו, אל מוזיאון ישראל. אל התערוכות של זויה צ'רקסקי, ליליאן קלאפיש וכריסטיאן בולטנסקי. רשימה זאת מוקדשת לבולטנסקי.

להמשיך לקרוא

יד לנרצחי בולגריה, מקדוניה ותרקיה

זאת הייתה לי הפתעה. הייתי בדרך מכאן לשם. מתחנות הכוח צפית+דליה לעבר תל צפית. מסע בעקבות חטיבת גבעתי של תש"ח. וגם לבקר בגן הלאומי. ולצעוד בעקבות מלחמות הפלישתים בישראלים. ולהיפך. והיו גם, לעתים, הפוגות בקרבות.

כך או כך עברתי בשולי יער חרובית. בפינה הדרומית ביותר. ושם מצאתי את שתראו – פינת ביער המוקדשת להנצחת קהילות יהודיות שהוכחדו בשואה. הפעם קהילות שהיו בבולגריה, במקדוניה ובתרקיה.

ניתן למצלמה לשאת את דברה:

להמשיך לקרוא

רשמי מסע בפולין [37] – אחרית דבר

תם ולא נשלם. תם המסע בפולין אך לא נשלם הזיכרון. בהגדה של פסח כתוב שבכול דור ודור צריך אדם לראות עצמו כאילו הוא זה שיצא ממצרים. ולכן צריך לזכור ולא לשכוח, ולכתוב על-כך, ולהנחיל זאת לדורות הבאים אחרינו לטובה, לשלוח את ילדינו לשם, את כולם. ללא יוצא/ת מן הכלל. כאן אין משתמטים. הידע הוא הכוח. אין יכולים אנו לברוח מעברנו. אנו גם לא צריכים לברוח ממנו. ובלי עבר להיכן נלך?

להמשיך לקרוא