בית אהרון כהנא

אהרן כהנא (1905 –1967). בית כהנא, שהיה ביתם של מידה ואהרון כהנא, הפך להיות בית המתמחה בהצגת קרמיקה. במקום התקיימו בעבר תערוכות של אמנים שונים מתחום זה. אפילו אנכי ראיתי במקום תערוכה אחת או שתיים.

תנים על גדת הירקון

ובכלותי את רוב המטלות אותן ייעדתי ליום זה, שלם אך לא מושלם, ניצבה בפני ההחלטה – לשוב ישירות למעוני ומשם לצאת להליכה או, בגלל היות המשרד ממוקם במקום חדש, לנסות ולטעון את זיכרוני בנופים שאינם מוכרים/שגורים. אז החלטתי לבחור בחלופה האחרונה. הביטוי העברי "לצאת להליכה", נשמע קצת מאולץ לנוכח הקלילות של האנגלית: "I am going to walk". אבל אנו בעד השפה השמית העתיקה. אגב, יש לה, להליכה, יתרון מסוים על ענפי ספורט אחרים. אין ההולך נדרש לחימום. אפילו לא לקליל. פשוט הולכים.

מעובד על-בסיס מפה עירונית מתוך אתר המפות "עמוד ענן"

אמנות בטון – מועד ב' (וגם ג'…)

כיוון שלא פתרתי עד תום את "אמנות בטון" שיזמו עיריית ר"ג ומשרד פרסום "אלנבי" (ראו מאמר קודם) אזי פניתי לאופציה של מועד ב' (בסוף גם היה מועד ג'…).

6 אמני רחוב קיבלו היתר להשתמש במתחם הבורסה כתשתית לעבודותיהם. רעיון לא רע. אלא מה? אין זה פותר את לב הבעיה: מה עושים בחשכה. אחרי שדיירי המשרדים (והמוסכים, והעסקים הקטנים) שבים אל מעונם ואל חיק בן או בת הזוג…

בעיתון (הארץ, מוסף גלריה) הופיעה מודעה נוספת:

בכל מקרה המודעה ציינה 6 יוצרים. כאמור, מצאתי רק 4. ולכן יצאתי שוב למתחם. חמוש בידידי צ'. שנאמר: טובים השניים מן האחד. עוד עין בוחנת. המטרה לחפש 2 אמנים ועבודותיהם שחסרו בסיבוב הראשון. יורם רובינגר ויוחאי מטוס. ומצאתי שה-2 הם למעשה 3. אתייחס לכך בהמשך.

המודעה הייתה בידי. אני מתבונן בה. מרים מבט – והנה הכתובת על הקיר. הפעם זה הלך בקלות. על דופן מוסך ישן שהפך לנדל"ן מניב כמגרש חניה.