ארכיון תג: פריז

פריז: זוגות של כיסאות מחכים לכם

פריז. זוגות של כיסאות. רק נותרה הבחירה. שלכם ורק שלכם. בהצלחה.

פריזכסאות (1)

להמשיך לקרוא

יום אחד בפריז

פריז - מבט מגג כנסיית "הלב הקדוש" במונמרטר

פריז – מבט מגג כנסיית "הלב הקדוש" במונמרטר

קמנו, זוגתי שתחיה ומחבר שורות אלו, אל בוקר בו זורח השמש. אמש עוד זלגו מים משמים. גשם לא חזק אך נמשך. ללא הרף. מרגע הנחיתה ועד להתמקמות במלון. עברנו במסדרונות אין-סופיים של בטון, דמוי שיש, פלדה, זכוכית. האפור המתכתי שולט. שדה תעופה אחד דומה למשנהו. עולם מנוכר. הולכים בעקבות החץ המורה היכן לתבוע את הכבודה. ולאחר מכן רכבת. 20 ק"מ של גרפיטי. לאורך קירות ההפרדה של הרכבת. ברובם – אותיות לטיניות. בדרך כלל – מעוותות. לא משהו מיוחד. לא צילמתי. הרכבת צללה אל מתחת לפני הקרקע.

להמשיך לקרוא

פר לשז

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

פריז. בית העלמין פר לשז. פרנסואה דה לה שז. הכומר המודה של לואי 14. מלך השמש. שהתגורר במנזר קטן, הכומר ולא המלך, במקום שבו משתרע היום בית הקברות פר לשז. והרי לכם קשר בין מקום לשמו. בית העלמין נפתח ב-1804. שנים לאחר שנשתכחו מהזיכרון המונרך והכומר. ובכל זאת מישהו זכר. נפוליאון בונפרטה הורה להפסיק את הקבורה בעיר ולקבור מחוץ לפריז, בשטחים הפתוחים, שאז לא היו מיושבים, את המתים. באותה העת הוקמו גם בתי העלמין של מונמרטר ושל מונפרנס.

פקדנו את פר לשז. השמש אמנם זרח אך היה קר. אנו ברובע ה-20. מעל ל-300 אלף קבורים כאן. גופות, לבבות, אפר. יחידים וקברים משפחתיים. וגם אגדות קבורות לצדם. ולפי מה שראינו גם בעשור האחרון נמשכה מסורת הקבורה.

מה יש לראות? בעיקר קברים. בראש ובראשונה קיר "לוחמי הקומונה" של שנת 1871. כך נקראה הממשלה הפריזאית (הקומוניסטית) לפני שחסידה נטבחו ע"י צבא וורסאי במאי של אותה שנה. פה היה מעוזם האחרון. וכאן גם האנדרטה לזכרם.

להמשיך לקרוא

גרפיטי פריזאי 2

פריזגרפיטי (13)

להמשיך לקרוא

גרפיטי פריזאי 1

פריזגרפיטי (9)

להמשיך לקרוא

סרדיניה: ביקור בתופת

איטליה. סרדיניה. סנט'אנטיקו. תופת. כך כתוב: Tofet. שחור על-גבי המפה. כן, כמו שזה נשמע –תופת. הסתקרנו. תודו שגם אתם, אם הייתם במקומי, הייתם מסתקרנים. איך-שלא-יהיה השתכנענו שיש לבקר באתר הקרוי תופת. הקונוטציה כמובן היא שלילית. גיהינום. אש-תופת. מכונית-תופת. האומנם כך פני המקום?

פונים למילון. על-מנת לדייק. למילון אבן-שושן. ומצטטים:

"תופת": (1) כינוי למקום המוקד בגיא בן-הנום בדרום ירושלים, שבו נהגו עובדי-האלילים בימי-קדם להקריב את הבנים בפולחן המולך: "במות התפת אשר בגיא בן-הנם לשרף את-בניהם ואת-בנותיהם באש" (ירמיהו ז', 31).  (2) מוקד, מקום שרפה גדולה. אחד מכינויי הגיהינום, מקום עינויי הרשעים: "התפת יהיה ראשון והעדן יהיה באחרונה" (הרומי, כ"ח, 512).

להמשיך לקרוא