ארכיון תג: סלובניה

פליטים באירופה: מה בין 1945 לבין 2015?

כותרת בעיתון: "כאלף פליטים פרצו את הגבול מסלובניה לאוסטריה". כך מדווחת סוכנות אי-פי (הארץ, 22.10.2015, ע' 10). האם שמתם לב שנושא הפליטים באירופה ירד מן העמודים הראשונים, מכותרות החדשות, ונדחק אל העמודים האחרונים, אם בכלל.

להמשיך לקרוא

התחיה האהבה לנצח?

אולי תמימים. אולו יודעים את העתיד ואולי… איך שלא יהיה נקשרו המנעולים ומפתחותיהם הושלכו. ונקבע: האהבה תחיה לנצח.

P5300291

להמשיך לקרוא

הבר של חנה

סלובניה. בלד. ערב בהחלט קר. במונחים ישראליים כמובן. מתחת ל- 10 מעלות צלסיוס. סגרירי. השמים עוטים עננים. ובכול זאת השמש שוקע רק לאחר שמונה בערב. לקראת תשע. אנו בסוף חודש מאי. קרעים/פתחים בעבים לובשים אדום/ורוד/כתום מבצבצים בינות לשחור/אפור.

בשעה עשר (דהיינו 22 זמן מקומי) – כבים רוב אורות העיירה. העסקים, אם ישנם כאלה, נסגרים. אחד אחר השני. כמה מסעדות וברים עדיין פתוחים. שוהים בהם הסועדים והשותים. מתי-מעט. אין עומס. אין הנכנס בדלתותיהם. אולי, בשיא הקיץ והתיירות, נראים הדברים אחרת. אך מתוך שיחות עולה שסדר היום לא ממש משתנה. חריגה בשעה אל תוך קיצו של הערב אינה נחשבת…

כמה מילים על בר/קפה ועל קפה/מסעדה. ויש הבדל בין שתי הישויות הנ"ל. ב-בר/קפה מגישים אך ורק משקה. קפה, תה, בירה, יין, מיץ, קוקטייל. מכול הסוגים. אבל אך ורק משקה. ואין בצדו דבר או חצי דבר. לא מאפה. אין משהו לנשנש. NADA. מי שמזמין כוס של קפה או יין מקבל, בדרך-כלל, גם כוס ובה מים קרים. לוגמים מזה ומזה. המים "מנטרלים" את טעמה של הגמיעה הקודמת. הזיכרון "נמחק". ואתה "נפתח" שנית לטעם המשקה שהזמנת. כמו היית בערב של טעימות… באם רצונך לאכול (וגם לשתות) – בקפה/מסעדה תקבל את מבוקשך. אך אם תזמין רק קפה – לא תקבל בצידה כוס של מים. אבל תוכל להזמין עוגה. קרם-שניט. משהו-משהו.

אבל דעו לכם, שלבר/קפה אתה רשאי להביא את מזונך עמך. משהו ליד המשקה. שקית של בוטנים, כריך, חבילה של וופלים, שוקולד ואפילו בורקס. נפוץ כאן עד מאוד. נותר דבר-מה ממורשת התורכים. בהחלט מותר. אך אל תגזימו בהביאכם רבע עוף או סטייק… פקחו עין ותבחינו בכללי המשחק. לנו זה לקח דקה או שתיים. ואחר מכן אמתנו את המסקנה. ואף המליצו על מאפיה סמוכה… מניסיוננו האישי – כך נהוג במחוזות סלובניה וקרואטיה. ועל מה שראינו – כתבנו. ועל מה שלא ראינו – במדינות אחרות בבלקן – לא כתבנו.

להמשיך לקרוא

מעשה בתיירים יפניים ובדג סלובני

צ' ראה את הרשימות הבלקניות וביקש עוד ירוק וכחול. התבוננתי ימינה וגם לשמאל. בחפץ-לב. אין סיבה שלא. ואולי גם הקוראים ייהנו. וכך הולך המעשה בתיירים יפניים שנפגשו עם דג סלובני.

צעדנו, זוגתי שתחיה וכותב שורות אלו, תחת איום מתמיד של מטר דקיק, על שביל מרוצף, לעתים זאת רק שכבת חצץ, של הטיילת החובקת את אגם בלד. אין בכך חידוש. כבר כתבנו על-כך. ואם לא אזי נכתוב… ופגשנו על גדות האגם, דייגים מקומיים. מצוידים בחכות, בפיתיונות ובבגדי עבודה ממוגפים. בצד דגרה אווזה על גוזליה העתידים לבוא.

להמשיך לקרוא

סלובניה, האלפים היוליאניים: עשר גלויות

ובשעה חמש אחה"צ, לערך, עזבנו את זאגרב ונסענו אל העיירה בלד. מקרואטיה אל סלובניה. מהלך של שעתיים ומחצה. השמים במערב היו מעוננים. שחורים ומאיימים. נראו כבדים. ואכן, למחרת, המטירו מטר בשעות לכתנו בשביל המטילים בערוץ וינטגאר.

אלפיםיוליאניים (1)

להמשיך לקרוא

סלובניה: אגם בוהין

למעשה צריכים להגות את שם האגם, שהוא הגדול ביותר בסלובניה – בוחין. אך לא נדקדק בהגיה.

בוחיןמוקטנות (3)

להמשיך לקרוא

ליובליאנה: גרפיטי סלובני

גרפיטיסלובני (1)

להמשיך לקרוא

סלובניה: קניון וינטגר

ובבוקר יצאנו אל הדרך. על המכונית לגמוא 5 ק"מ .  ערפל. גשם. לא-חם… הצטיידנו בהתאם. והתחלנו לצעוד. הלוך ושוב – 3 ש'.

ויטגרמוקטנות (3)

להמשיך לקרוא