ארנסט המינגוויי נולד ומת בחודש יולי (2.7.1961-21.7.1899). כך שלא חשוב אם בחרתי את יום הולדתו או את יום פטירתו. מחווה זאת היא מחווה גם היא ממוקמת בין יום השנה הזה לבין יום השנה ההוא. והנה בא חודש יולי והחלטתי להעתיק למחברתי, מילה במילה, כל מילה, מתוך אחד מסיפוריו. ובמקרה שלפנינו – על הסינים.
זה שהיום בונים הסינים תשתיות ברחבי העולם – כבישים, מסילות ברזל, מנהרות, תחנות כוח, נמלים ועוד – זאת אנו יודעים. זה שהסינים חוכרים שטחים במדינות אחרות לצורך ייצור מזון עבורם – אף זאת אנו יודעים. זה שהסינים קונים מפעלים המתבססים על משאבי טבע כגון כי"ל השואבת את משאבי ים המלח והופכת אכן לים המוות – יודעים אנו גם יודעים. ידענו על החומה הגדולה. אך דומה שאחר-כך נשתכחה התורה. אך לא ידענו שהם, הסינים, כבר הפעילו את המומחיות לפני שנים רבות. ואף מילה אודות מהיכן הגיע הנגיף – כולו מולקולת חלבון – הידוע בשם COVID-19.
להמשיך לקרוא ←
סין. לא רחוק מהעיר צ'ונגצ'ינג. קרוב לוודאי ששמה אינו מוכר. זאת עיר, או שמא מגה-עיר / סופר-עיר, ובה מעל 30 מיליון איש. תתרגלו לעובדה שיותר מ-50% מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. וישנן ערי ענק החומקות מתחת לרדאר. פעם, לפני כ-70 שנה שימשה צ'ונגצ'ינג כבירת סין. זה קרה במשך מלחמת העולם השנייה, בתקופת הכיבוש היפני. הגנרליסימו הסיני צ'אנג קאי-שק נסוג לכאן תחת לחץ היפנים. ומכאן נמלט, מאימת מאו והקומוניסטים, אל האי לצד היבשת. פורמוזה. שהפכה להיות "סין הלאומנית". הלוא היא טאיואן. עד היום הקומוניסטים טרם כבשו אותה…
דאדזו היא עיירה קטנה בלב מחוז הנקרא על שמה. ייחודה בפסלי ותגליפי הסלע החקוקים בקירות הטבעיים. מדובר בעשרות אתרים ובאלפי פסלים. הפסלים ותגליפי הסלע נוצרו החל משנת 650 לספירה ופרץ היצירות שפע עד אמצע המאה ה-13.
להמשיך לקרוא ←
מלחמת העולם השנייה. ההיסטוריון הצבאי הבריטי, אנטוני ביוור (Beevor), כתב ספר עב כרס – מחזיק 974 עמודים. ואל תשכחו שהתרגום מאנגלית לעברית מקצר את אורך הטקסט בכ-30%. דהיינו במקור עבה שבעתיים. ספר מרתק. גם ספריו האחרים, אלה שתורגמו לעברית, כמו "סטלינגרד" ו"הפלישה לנורמנדי", היו מרתקים. 49 פרקים. הטלתי על עצמי משימה – פרק ליום. די והותר. ושהמידע ישקע במיקום הנכון (אנטוני ביוור, 2014, מלחמת העולם השנייה, מאנגלית: עמנואל לוטם, ידיעות ספרים).
להמשיך לקרוא ←
נכנסנו אל הבית של פו. דו-פו. Du Fu. משורר סיני. 712 עד 770 לספירת הנוצרים. אחד מן הבכירים שבמשוררי סין. הבית ממוקם בעיבורי צ'נגדו. מקווה שלא נהרס ברעש האדמה הגדול והטראומטי שהתחולל במחוז סצ'ואן לפני כך וכך שנים. מאז טרם שבתי אל האזור.
להמשיך לקרוא ←
ופגשתי פנדה. דובה. התבוננו זה בזו. ושאלה הפנדה באם אני מוכן לרשום לפני את שלושת משאלותיה. אין לה בקשות אקסטרה פרט לנ"ל. זאת משום שהלפ-טופ שלה קרס. ועד שהסינים יתקנו… ובקשתה היא שארשום ואפיץ אותן ברשתות החברתיות. אולי מהן תצמח הישועה. שכן על פיהן יישק דבר.
להמשיך לקרוא ←
חוטונגים – עולם כלה ומתכלה. ונעלם. ממש מול עיננו המתבוננות. מתפוגג ומתאייד. מתייתר. העיר קבועה. שכונותיה נהרסות ונבנות בהתאם לצו השעה. והאופנות הארכיטקטוניות. מסורת ותרבות גם הן במשוואה – אך משקלן פוחת והולך. עד כדי אפסיות. ודומה כי הבינוי העירוני החדש, של מגורים בפרט, הולך ונעשה דומה ואיכשהו מאבדת העיר את ייחודה וצביונה.
להמשיך לקרוא ←
סין. מחוז צ'ינגיאנג. השטחים החדשים. לשעבר תורכמניסטאן המזרחית. לשעבר הקיסרות האויגורית. מדבר טאקאלאמאקאן. שלוחה של מדבר גובי. אנו משייטים לאורכה של השלוחה הצפונית של נאות המדבר העוטפות את המדבר. מצפון ההרים השמימיים. מזינים במים את מרגלותיהם. את נאות המדבר. קשגר. קורלה. טורפאן.
להמשיך לקרוא ←
"ימין ושמאל רק חול וחול / יצהיב מדבר ללא משעול" כך השתורר המשורר יעקב פיכמן (1927). אנו בסין. בקצה מסדרון גאנסו (Gannsu) שזה פרובינציה (מחוז) סינית. אחת מני-אילו. הקצה המערבי. מכאן, מערבה מכאן, רק מדבר. שממה וציה. מדבר גובי. ושלוחותיו. טאקאלאמאקאן כדוגמה. את ה-"א" הוספתי להקל על גלגול השם על הלשון.
להמשיך לקרוא ←
סין. חולות דון-חואנג. תחנה חשובה בדרך המשי. אואזיס במדבר. אגם חצי הסהר. על שום צורתו החיצונית. ביקרנו במקום הזה. פגודה מוקפת בביתנים וכתם של ירוק עוטף אותם. וים של חול מסביב.
ובערב ישבתי לרשום את רשמי:
להמשיך לקרוא ←
אנו בסין. במקום הקרוי בינגלינג-סי. אגם ומערות בודהה. לקראת סופן של דרכי המשי. יש שהדרימו לסצ'ואן. יש שהמשיכו למזרח – לשיאן. קצהו המזרחי של חבל גאנסו. מסדרון הקישור של סין למערב. תרתי משמע. והדרך למערות ארוכה. באוטובוס מלאנז'ו. ואחר-כך נוטלים סירה. שטים על פני האגם. למעשה זהו חלק של הנהר הצהוב. ואז מגיעים למפרץ. והולכים מספר דקות. והנה המערות. ובראשן פסל הבודהה. 27 מ' גובהו. מאיטרייה שמו. הבודהה העתידי.
בחרתי חמישה רישומים וחמש תמונות. סה"כ עשר. המקום 10.
להמשיך לקרוא ←
משה הרפז 