ארכיון תג: משה דיין

מבצע ההר

חובה נעימה היא למסור לכם/ן, תריסר קוראי הנאמנים, שהופתעתי. רוצה לומר אנו הופתענו. אנו – כותב השורות הללו וזוגתו שתחיה. יען כי ראינו דבר שלא ידענו אודותיו דבר או חצי דבר. להודות על האמת, לא היינו אמורים, בהתרחש הגילוי, להיות מופתעים יתר על המידה. העובדה שלא ידענו היא הוכחה לכך שאנו יודעים שמה שאנו לא יודעים רב/עולה על מה שאנו יודעים. אמנם יצא תחת ידי משפט מסורבל, וניכר כי חסרה ידו/ה של העורך/כת, אך דומני שמטרתי הושגה. כך או אחרת – ההפתעה אתגרה אותנו.

ומעשה שהיה כך היה: ובבוקרו של אחד מימי יום שישי, הסתכלנו לימין והבטנו לשמאל, ובדקנו שוב. מצאנו כי בידנו זמן לשוטט שיטוט ברחבי ארץ ישראל. לא פרק זמן ממושך אך סביר. עד 5 שעות.

עיני נפלו על נקודה במפה. הר יעלה. הייתם בהר יעלה? שם טרם היינו. לפיכך נסענו לשם. שעה הלוך. שעתיים למעלה ולמטה. שעה חזור. בתוך קצובת הזמן.

מעובד מתוך אתר "עמוד ענן"

להמשיך לקרוא

שדות פלשת 20 – כרתיה בידנו

כרתיה בידנו. ע"ג המפה עמה יצאנו אל השטח מסומנים שרידיו המועטים של הכפר כ"עיי קרתיה". לא נתווכח עם התעתיק מערבית לעברית. נסענו, ידידי צ' ומחבר שורות אלו, לראות במה מדובר. אי-שם לפני 69 ש'. גם אז זה היה ביולי. ויולי חודש חם.

למכונית נמצא פתרון, אך בדיעבד התברר שהוא זמני בלבד. בתוככי שטח תחנת הדלק שבכניסה אל מושב רווחה. המושב הוקם, ב-1953, על-ידי עולים ממרוקו ומכורדיסטאן. זאת במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר". היישוב משתייך לזרם היישובי של "הפועל המזרחי". תחילה ניתן לו שם ארעי, זבדיאל ב'. זבדיאל נמצא מעט צפונה מכך. בסופו של יום רווח למתיישבים שיישובם נקרא "רוחה".

לאחר שהתארגנו – חצינו את דרך 25 וחיפשנו פתח/פרצה בגדר שמדרומה. התברר, שבטווח הנראה לעין, לא נראית אפשרות לעבור את גדר הברזל ללא אמצעים אלימים. מגזרי תיל או בונגלור. אז נסענו לחפש פתרון אחר. והפעם חנתה המכונית בחסות תחנת שאיבה של מקורות מדרום ליעד. על אם-הדרך בין נהורה לבין שחר. מכאן צפוי לנו מסע של כ-4 ק"מ (הלוך ושוב). לא נורא. הולכים. הלכנו.

להמשיך לקרוא