מסע מצולם ביער (ה)כ"ח או איך שוזרים יחד יער קק"ל עם ביאליק, עגנון, מלחמת הקוממיות, קרבות קולה וחטיבת אלכסנדרוני

ויסעו ויחנו. נסענו אם כך וחנינו. היכן? בקצה הצפון-מזרחי של אזור תעשייה, או יותר מדויק נאמץ את השם שאימצו לאחרונה גופי התכנון והוא אזור תעסוקה, המצוי בתהליכי הקמה מתקדמים, אך טרם סיימו להיבנות כל המבנים, המשתייך למועצה המקומית "שוהם". כך או כך – נכנה אותו א"ת. והדבר למתאים לשני השמות. הישן והחדש. ואתם.ן תחליטו. זהו המשכו הצפוני של פארק תעשיה חמ"ן (חבל מודיעין).

לידיעתכם.ן היישוב שוהם, וא"ת שלו, נקרעו משטחי המועצה האזורית חבל מודיעין העוטפת אותם. בדרך זו או אחרת, לאט-לאט, מאבדת המועצה האזורית שטחים לטובת יישוביה, שגדלו ויצאו לדרך עצמאית והפכו למועצות מקומיות. תהליך המתרחש ברוב המועצות האזוריות. וכך על המפה, אם תרצו, תוכלו לראות את הדמיון בין שטח מועצה אזורית לשמיכה ובה קרעים וחורים – המועצות המקומיות. רובם של המבנים שהוקמו, הוא מבנים מתועשים המשמשים כמרלו"גים – מרכזים לוגיסטיים.

יצאנו, מחבר השורות הללו וזוגתו שתחיה, במטרה להלך כברת דרך בשביל ישראל. שעתיים הלוך, שעתיים חזור. מנקודת החנייה, דרך יער (ה)כ"ח אל אנדרטת גד' 32 של חטיבת אלכסנדרוני (חט' מס' 3 במניין חטיבות תש"ח), משם, דרך שביל הלוחמים אל שרידי מבצר קוּלָה והכפר קוּלָה שנכבשו במלחמת הקוממיות. ומשם – כל הדרך בחזרה…

אנדרטה בגן העצמאות בת"א לזכר שני הטייסים שנהרגו במלחמת הקוממיות

נקדים ונאמר כי יש הסבורים שמתוך מושג הלאומיות שבאנדרטאות עלה וצמח הפיסול הישראלי.

ישבתי וקראתי בעיתון. פרופ' אריאל הירשפלד כתב על אנדרטת זיכרון, שהוקמה ב-1956, ע"י האדריכל אבא אלחנני והסופר-האמן בנימין תמוז, לזכר הטייסים אהרון דוד שפרינצק ומתתיהו סוקניק שנפלו ביוני 1948 במלחמת הקוממיות.

ורשימה זאת היא לזכרם של כל ההרוגים והחללים של מלחמות ישראל. החיילים, האזרחים, הנעדרים שמקום קבורתם לא נודע, הקבורים בקברים ואין יודע איש  שם הקבור בקבר. כאן נטמן אלמוני ללא שם. והרי זלדה כתבה שלכל איש יש שם… והללו הם מגש הכסף.

סיפורו של "הקומנדו הצרפתי"

לפניכם/ן סיפור "הקומנדו הצרפתי". חלפו ימים רבים מאז שראיתי שלט בצד הדרך, וסקרנותי נדרכה, ועד שהחלתי ללקט את החומרים המתאימים ולאגדם לכלל סיפור קוהרנטי. עם התחלה וסוף. ואמצע באמצע. שלא יהא יותר מדי ארוך, מחד-גיסא, שכן הקורא (או הקוראת) עלול להיות מותש ולכרוע תחת המידע החדש לו שאליו נחשף. ומאידך-גיסא שלא יהיה יבשושי וקצרצר. והיכן היא נקודת שיווי המשקל?

"נוסעים?" נשאלה השאלה. "כן. נוסעים." "לאן?" "אל הדרום/הנגב. לבקר אתרים בהם היה ונלחם הקומנדו הצרפתי." "מתי זה התרחש ומה לנו ולקומנדו הצרפתי?" זהו שלא הרבה יודעים/זוכרים שאנו חייבים להם תודה. יען כי דמם רווי בקרקע המדינה שנגאלה. ולפיכך נסענו, מחבר שורות אלה וזוגתו שתחייה, דרומה. ואחר כך ערכתי השלמות. ושוב ירדתי דרומה. עד שמצאתי את אחרון החלקים והתצריף הושלם. אמנם שלם אך לא מושלם.

כבר לפני זמן רב, ראיתי במפות ואף בצדי דרכים, לא פעם ולא פעמיים, את צמד המלים: "הקומנדו הצרפתי". מהכא להתם, דהיינו מפה לשם, מחפשים, אוספים מידע. פותחים ספרים, כן יש דברים כאלה (עדיין. אך מאמין אני ש"הפרינט" לא במהרה יתפוגג), עבשים ומאובקים כמו גם כרסתנים, שזמן רב לא ירדו מן המדפים. נעזרים, מטבע הדברים, גם בדבר הנגיש ביותר, במרשתת. ספר הפלמ"ח, אתר "מרכז מידע הפלמ"ח", ערכים שונים באתר "ויקיפדיה", אתר "רגעים היסטוריים", קטעי עיתונות, ביקורים ובחינה פיזית של מקומות וגו'. דהיינו לפתוח כל קישור ("לינק") שמוביל אל אתר שמוליך אל אתר כל עוד נשמרת השרשרת… בסוף הדרך, אם אכן קיים דבר שכזה, ראו המרוץ של הארנב והצב, תמצאו את עצמכם מעושרי ידע. ויש אומרים – "ידע הוא כוח" (ממרה המשויכת לפרנסיס בייקון – הפילוסוף/מתמטיקאי ולא הצייר). בקיצור – לומדים. ואל הדרך יוצאים.

מבצע מכבי

מבצע "מכבי". על שום מה נקרא כך המבצע? על שמו של מכבי מוצרי, לוחם הפלמ"ח, ממפקדי השיירות שנפל בקרבות לפריצת הדרך אל ירושלים. נדייק: מוצרי היה קצין המנהלה של חטיבת "הראל" (פלמ"ח) שנפצע קשה בשיירת הדמים (מבצע "יבוסי") ונפטר מפצעיו בבית החולים (ראו בהמשך רשימה זאת).

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים בהם עלה עם ישראל אל עיר הבירה, אז והיום, הלוא היא ירושלים, אל בית המקדש והקריב את קרבנותיו. ואנו התרגלנו, או הפכנו להרגל, לעלות אל ירושלים, בחול המועד, אך לא רק. והפעם משכנו את עצמנו, כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה, אל מעלה ההר. התחלנו באנדרטת המח"ל שבה ביקרנו בעבר, המשכנו לעלות מזרחה בשביל ישראל אל משלט 21, ומשם אל משלט 16, ומשם אל משלט 15 ואל בית מחסיר לשעבר שהפך, משום מה, לבית מאיר. שם המשמר את צליל קודמו. ומשם שבנו, בדרך הג'יפים, אל החניה. הלוך ושוב – 10 ק"מ ב-4 ש'. ובין לבין כבר דעך/התפוגג הפקק במעלה כביש 1.

מפת מסלול ההליכה

שדות פלשת [13] – גדוד "הבוקעים" מחוליקאת

אתם זוכרים בוודאי שאבא קובנר העניק לגדוד 52 את התואר "הבוקעים".

התקפלתי מחוליקאת ופתחתי במסע לצפון.