ארכיון תג: מלחמת העולם השנייה

"מלכות ישראל" בוורשה בשנים 1939-1938

מלכות ישראל. בוורשה הרחוקה, ערב מלחמת העולם השנייה, ראה אור עיתון יהודי, שנכתב בפולנית, ושמו "ירושלים המשוחררת" (בפולנית: Jerozolima Wyzwoloma). לעיתון היה אופי ומאפיינים רוויזיוניסטיים.

הגיליון הראשון פורסם ב-11.9.1938. האחרון ראה אור ב-1.9.1939. תאריך הזכור לשמצה. לכתב העת הזה היו 40 גיליונות. 8 פורסמו ב-1938 ו-32 פורסמו ב-1939. ב-1938 יצא העיתון פעמיים בחודש. ב-1939 כבר עבר העיתון למתכונת של אחת לשבוע. הגיליונות אחזו, בדרך כלל 16 עמודים אם כי כמה מהם הגיעו להיקף של 20 עמוד. יוצא מן הכלל, מטבע הדברים, היה הגיליון האחרון. דף אחד בלבד. אחריו הגיעה השואה ואיבדנו 6 מיליון נפשות משלנו.

אין יודעים אנו מתי תגיע, אם תגיע, הנקמה. הנוקמים, ואבא קובנר בינותיהם, ניסו אך כשלה ידם. כנראה שהרגו, בהרעלת מקורות מים, רק מספר זעום של אלפי גרמנים. לסך של 6 מיליון לא הגיעו… וכפי שכתב המשורר הלאומי, עד כמה שאין זיכרוני מטעה אותי, שנים רבות לפני כן, בעקבות "סופות בנגב" או פרעות 1905: "החמה זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט…"

להמשיך לקרוא

אנדרטת הניצחון של הצבא האדום על הנאצים בנתניה

רשמו לפניכם – גרמניה הנאצית נכנעה לבעלות הברית ב-7.5.1945. או ב-8.5 או ב-9.5. תלוי את מי שואלים.  וזאת מדוע? כי לכל מעצמה יש אינטרס משלה. החתימה של גנרל יודל, ראש המטה הגרמני, ב-7.5, למרות נוכחות גנרל רוסי, לא הייתה מקובלת על האדומים/הסובייטים. יען כי התבצעה במפקדתו של אייזנהאואר. כיוון שכך – נבחר את התאריך האמצעי – 8.5.1945 – כיום הניצחון. רשימה זאת רואה אור אם כן ב-8.5.2020. 75 ש' לניצחון על הנאצים. עם היפנים העסק נסגר מאוחר יותר. רק לאחר 2 פצצות אטום הפנימו היפנים שלא כדאי שכל האומה תעשה חרקירי…

היכן אנו? בנתניה. נשענים על הים שממערב לאנדרטה. בסמיכות ליד לבנים. המסוק שהביא את ולדימיר פוטין, ביום ה-"ע" ובשעת ה"ש", לחנוך את האנדרטה כבר המריא. אנשי הביטחון ושאר המאבטחים התפוגגו. גם הקהל. ואנו התפנינו לעניינינו. לערוך סיור באנדרטה. ללא רעש ו/או אנשים שקופצים באוויר על-מנת שיראו אותם בטלוויזיה, בעורפו של המרואיין (או המרואיינת). ואני, איני צריך לעמול ולחכות שיואילו עוברי האורח שלא להיכנס לפריים… אין עוברי אורח! הידד. ניגשתי לעבודה.

להמשיך לקרוא

מחנות המעצר בלטרון

ובכביש הגישה אל היישוב נווה שלום (מדרך מס' 3) פגשנו, מחבר רשימה זאת וחברו צ"א, 2 אנדרטאות הנצחה. האחת לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנלחמו באזור במטרה לכבוש את משטרת לטרון והמרחב הסובב אותה והשנייה לזכר עצורי מחנות המעצר בלטרון (ראו מיקום קבר השיח' יחסית למחנה במפה בהמשך רשימה זאת). על הראשונה נספר בהזדמנות אחרת. מכאן עלה הרעיון לרשימה ורשימה זאת מוקדשת אפוא למחנות המעצר בלטרון. לטרון א' ו-ב'. כן, היה גם ג' – אך מדוע שנקדים את המאוחר?

בפועל, אין ולא נותר בשטח כל זכר למחנות המעצר בלטרון. למעט שריד מבנה אחד הבודד בשטח המתועד באתר המועצה לשימור אתרים והמשויך למחנה שממזרח לדרך הישנה לטרון-עזה – אין דבר וחצי דבר המעידים כי כאן היו/השתרעו מחנות המעצר (ויש אומרים מחנות ריכוז) של ממשלת המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י במרחב לטרון. ואם בודקים בציציות – אין האנדרטה ממוקמת בדיוק גיאוגרפי במקום שבו השתרע מחנה המעצר הגדול אלא כמה מטרים ממנה, על גבעה עליה קבר שיח', ובסמוך לאנדרטת גד' 32 של חט' אלכסנדרוני. לדידנו כאמור, דיינו שהוקמה…

נתחיל מן הטריגר לרשימה – האנדרטה. לאחר מכן נשתף אתכם בחומר מן הספרות שנאסף ממאמרים. לקינוח נציג את מבנה הכניסה שאותר בסיבוב השני שערכנו במרחב זה.

 

להמשיך לקרוא

נקמה מאוחרת: 1945-1648

"צדיקים – מלאכתם נעשית בידי אחרים". כך, במילים כאלו או דומות להן, אמרו, וכתבו, חז"ל. השנה היא 1648 למניינם. ת"ח למנייננו. בערבות אוקראינה סחף קוזאק, קצין פרשים, אחד בשם בוגדן חמלניצקי, הלא הוא "חמיל" בלשונו של עגנון, את האיכרים המקומיים למרוד בשליכתה הפולנית. וכיוון שחלק גדול מן היהודים היה מופקד מטעם האצולה הפולנית על האיכרים, כסחו גם אותנו. כיסוח שכמותו לא חווינו זמן רב. מן המרד הגדול ועד לשואה. גזרות ת"ח ות"ט כונו הנ"ל במקורותינו. קראו את שכתב נטע נתן הנובר בספרו "יוון המצולה". עורכם יצטמרר ושערותיכם יסמרו.

להמשיך לקרוא