פסטיבל הקירות בתלפיות – 2/2

תודה על הצטרפותכם לחלקו השני של מסע מצולם בעקבות ציורי קיר וגרפיטי בדרומו של אזור התעשייה תלפיות (ירושלים).

פסטיבל הקירות בתלפיות – 1/2

וכבר כתבנו ברשימות אלו כי אנו, מחבר השורות וזוגתו שתחיה, מבקרים בירושלים בימי העלייה לרגל בפסח ובסוכות. הפעם אנו בחול המועד פסח. אגב, אנו מבקרים בעיר לא רק ב-2 הרגלים הללו אלא גם בנסיבות אחרות ונוספות.

אנו בא"ת תלפיות. במסע אחר גרפיטי. הפעם בחסות הממסד. ומן המרשתת הורדנו מפה המציגה בפנינו את מיקום העבודות של האמנים המציגים. מעבר לכך גם ראינו, בין לבין, גם עבודות נוספות. מכאן אתם למדים שיש הרבה מה לראות (ורק חלק להציג) ותקצר היריעה ונחלקה לשניים.

גלריית רחוב – יד חרוצים, א"ת תלפיות, י"ם

ירושה הורישו לנו אבותינו. עוד מימי הבית הראשון. לעלות אל עיר הבירה, ירושלים, ב-3 הרגלים. ועשינו לנו הרגל, זוגתו שתחיה של כותב השורות הללו, וכותב השורות, לעלות לירושלים ב-2 רגלים בהם, מעבר לימי החג, ישנם גם ימי חול המועד.

ובחול המועד פסח תשע"ט עלינו לתור אחר ציורי קיר וגרפיטי באזור התעשייה של תלפיות. ומן המרשתת אספנו כתובות של מבנים שעליהם הטביעו אמנים ידועים ומוזמנים את חותמם. ומכאן, מכתלי הרחוב, עוברים אל חללי הגלריות ומשם אל קירות פנימיים של הטרקלין הפרטי.

ובין לבין, הזדמנו לגלריית רחוב. ברחוב יד חרוצים. הצילומים שוכנים כאן, על גבי קיר זה, קיר מערבי ותלויים כשפניהם כלפי המזרח, זה מעל לשנה, וניכר בהם כי אותות הקיץ שחלף והחורף האחרון (המוצלח), בהחלט עשו את שלהם. ובכל אופן – הרי הגלריה לפניכם.

מבצע מכבי

מבצע "מכבי". על שום מה נקרא כך המבצע? על שמו של מכבי מוצרי, לוחם הפלמ"ח, ממפקדי השיירות שנפל בקרבות לפריצת הדרך אל ירושלים. נדייק: מוצרי היה קצין המנהלה של חטיבת "הראל" (פלמ"ח) שנפצע קשה בשיירת הדמים (מבצע "יבוסי") ונפטר מפצעיו בבית החולים (ראו בהמשך רשימה זאת).

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים בהם עלה עם ישראל אל עיר הבירה, אז והיום, הלוא היא ירושלים, אל בית המקדש והקריב את קרבנותיו. ואנו התרגלנו, או הפכנו להרגל, לעלות אל ירושלים, בחול המועד, אך לא רק. והפעם משכנו את עצמנו, כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה, אל מעלה ההר. התחלנו באנדרטת המח"ל שבה ביקרנו בעבר, המשכנו לעלות מזרחה בשביל ישראל אל משלט 21, ומשם אל משלט 16, ומשם אל משלט 15 ואל בית מחסיר לשעבר שהפך, משום מה, לבית מאיר. שם המשמר את צליל קודמו. ומשם שבנו, בדרך הג'יפים, אל החניה. הלוך ושוב – 10 ק"מ ב-4 ש'. ובין לבין כבר דעך/התפוגג הפקק במעלה כביש 1.

מפת מסלול ההליכה

חאן שער הגיא

שער הגיא. באב אל-ואד. תורכים, אנגלים, ערבים, יהודים וסוסים. לנצח זכור נא את שמותינו. על כך נכתוב במקום אחר. אנו מתעניינים בחאן הישן נושן. בן כ-150 ש'.  אך לפני כן – מספר מילים על חשיבות המקום.

מקור: ספר הפלמ"ח

בראשית מאי 1948 התכנסו, בדמשק, ראשי המטות הערביים במטרה לקבוע יעדים לצבאות ערב. משימתו של הצבא המצרי נקבעה כדלקמן: "הצבא המצרי ינוע צפונה לעבר תל-אביב, במגמה לרתק ולהשמיד כוחות יהודיים ובכך לעזור להצלחת הפעולות." [אריה חשביה (2005), עד הלום, מערכות, ע' 137].

וחיל המשלוח יצא לו לדרכו. כוח של מעל ל-10,000 חייל וכן התווספו לו מתנדבים מסודן, סעודיה, לוב ומרוקו. המייג’ור-ג’נרל אחמד עלי אל-מאואווי מונה למפקד. הרבה חי"ר, והרבה טנקים ומשוריינים. וארטילריה גם. ב-27 במאי ביקש הלגיון הירדני סיוע מצרי. שהמצרים יתקדמו לעבר יבנה ורמלה. שייצרו לחץ מדרום. היהודים יצטרכו להפנות כוחות וכך יוכל הלגיון לכבוש את ירושלים ואת הפרוזדור. לימים חשבו שמטרת המצרים היא תל-אביב. מסתבר שלהד"ם. אולי היו להם הרהורים אך אין ולא היו להם כתובים ומודפסים כפקודות מבצע.

יזכור ללוחמי ירושלים בתש"ח

ואנדרטה זאת נחבאת מאחורי בית המשפט העליון. כלומר ממזרחו. מקום שלא רבים פוקדים אותו.

הכנות לל"ג בעומר

הגעתי לק"ק ירושלים. מצאתי פיסת חניה. ואז ראיתי אותן. את טרום המדורות. והלכתי לצלם. ובחור ישיבה הלך לצדי ואמר: "אני בא מבאר-שבע. אין מצב שלא היינו מפקידים שומרים. שכן הכול היה נגנב. וכאן בירושלים, אין דבר כזה." ואכן – ערימות קרשים, מסודרות, וללא שמירה.

מה לצ'ארלס ולירושלים?

הנחת העבודה היא שהכול מכירים את ירושלים. מלפני ומלפנים. כמובן שהנחה זו בדויה. אין האנשים מכירים את ירושלים "האמיתית". אבל הם מניחים שהם מכירים. ואתם, שני תריסרי הקוראים הנאמנים, תאמרו, על ירושלים שמענו, ותשאלו, ובצדק: אבל מיהו צ'ארלס? ואשיב בתשובה שהתשובה לשאלה תבוא במהרה. בהמשך הרשימה. בעוד כך וכך אותיות, מלים, משפטים וסעיפים. אך תחילה נייחד מספר שורות כתובות לעיר בירתנו.

יהודה עמיחי – 90 להולדתו

יהודה עמיחי. 3.5.1924 – 22.9.200. מחווה ליום הולדתו ה-90 במניין. עברנו בעמק רפאים וראינו את שראינו.

צפונותיו של הר איתן

כיצד כורכים ביחד הר, מסלולי הליכה, מבנים נטושים שההיסטוריה מבצבצת מתוכם, בור מים, שלט הנצחה, ומעיין בעטיפה ירוקה? הנה בא אני לספר לכם את צפונותיו של הר איתן שנגלו לפנינו באחד מימי השישי.

את המכונית הותרנו, זוגתי שתחיה ומחבר שורות אלו, במגרש החניה העליונה של הסטף. הראשונה משמאל. מולנו מפגש שבילים. גם שביל ישראל עובר בנקודה זו. רוכבי אופנים פורקים את האופניים מהמכוניות. משפחות אחרות פותחות שולחן. איש באמונתו יחיה. אנו בחרנו ללכת ברגל.