ארכיון תג: יוסף חיים ברנר

מחווה ל-מו"ס לרגל מלאת 175 ש' להולדתו

מו"ס. מנדלי מוכר ספרים. הלוא הוא מיודענו שלום יעקב אברמוביץ. לפי הלוח הגרגוריאני: 2.1.1836 – 8.12.1917 (לפי הלוח היוליאני שהיה מקובל ברוסיה טרם מהפכת לנין: 21.12.1835 – 25.11.1917). התאריכים לפי "ויקיפדיה". לאחר המהפכה, קיבלו סוף-סוף הסובייטים את הלוח המערבי ויישרו קו עם העולם.

מו"ס. הסבא. זיידה. משורר, סופר, דו-לשוני. עברית ויהודית. מן הראוי לכתוב על כך מס' מילים: "יהודית" היא שפת הז'רגון. היום מכנים אותה "יידיש". בוודאי זוכרים אתם את אותו פלוני ששמו רבשקה, השליח מטעם סנחריב האשורי, שקרא לתושבי ירושלים להיכנע. והוא כרז ביהודית (האגדה טוענת כי היה יהודי…)!. ונציגי המלך חזקיהו ביקשו שידבר ארמית ע"מ שהעם לא יבין ולא ישקשק בטרם עת… חלפו 2,700 שנה, התהפכו היוצרות, ויהודית הפכה לשפת הגולה והעברית הפכה ללשון הקודש הנתונה רק בידיהם של יודעי דבר. וכך הדבר גם היום בחלק ממחוזותינו.. ממנו שאבו/לקחו ביאליק, טשרניחובסקי, שלום עליכם ואחרים את שלקחו.

פספסתי את שנת ה-100 לפטירתו. היה זה בנובמבר 2017. אך מצאתי תאריך חלופי – 175 ש' להולדתו. איכשהו "עגול" יען כל 25 ש' = דור. מכאן עולה שהרשימה תראה אור ב-2.1.2021 לספה"נ. תאריך מעניין. מספר ספרות מצומצם. אם הייתי רושם 2.1.21 הייתי מקבל תאריך מעניין אף הוא.

להמשיך לקרוא

כמה מלים על י"ח ברנר הי"ד במלאת 99 ש' להירצחו

כמה מלים על י"ח ברנר הי"ד במלאת 99 ש' להירצחו. ברנר. יוסף חיים ברנר. קיצור תולדות: נולד ב-11.9.1881 בעיירה העונה לשם נובי-מליני (טחנת הקמח החדשה) באוקראינה שבתחום רוסיה הצארית. למד בישיבת פוצ'פ אצל אביו של אורי ניסן גנסין. עבר לביאליסטוק ושב, ב-1898 לפוצ'פ. עבר להומל לתקופה קצרה ובסתיו 1901 גויס לצבא הרוסי. בתחילת 1904, כאשר יחידתו התכוננה לצאת לסיביר אל מול היפנים (ע"ע יוסף טרומפלדור) ערק ונמלט אל לונדון. לאחר 4 שנים, בתחילת 1908 עבר אל לבוב היא למברג הגרמנית, בפלך גליציה שבשלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית (היום זאת לביב אשר באוקראינה). הוא שהה בה כשנה. בפברואר 1909 ירד בנמל חיפה ומצא עצמו בא"י העות'מנית שהפכה לאחר מכן לא"י המנדטורית. בתרפ"א פרצו בארצנו מהומות. קדימון למאורעות תפר"ט שלעצמן היו קדימון למאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. יש הרואים בהן את תחילת המאבק המזוין על הארץ, בינינו לבין הערבים. י"ח ברנר נרצח ע"י פורעים ערבים ב-2.5.1921 בעת נסיגתו, ונסיגת חבריו, שישה במניין, מבית יצקר (בית מנטורה או הבית האדום) בו שהו, לכיוון ת"א הקטנה של אותם ימים רחוקים. הם כנראה פגשו מסע הלווייה של צעיר ערבי שנהרג יום לפני כן. ההמון השתלהב: "איטבאח אל-יהוד". עמו נרצחו: יהודה יצקר, אבהרם יצקר, צבי שץ, צבי גוגיג, יוסף לואידור. הרוצחים התעללו בגופות הנרצחים.

להמשיך לקרוא