משה הרפז
נתב"ג. שעתיים לאחר המראה ואנו נוחתים בש"ת אתונה. עוד שעה חולפת ואנו למרגלות מקדש פוסידון הממוקם בחצי האי סוניון על צוק הפונה המשקיף אל הים. הים התיכון. מצפון לו, אך נמוך יותר, מקדש אתנה. ועוד מעט נעמוד על היחסים בין השניים. ובים – אותו "האי היווני" המפורסם. עדיין לא הקים בו איש או חברה את הקזינו… מטפסים, במעלה מתון, אל מקדש פוסידון. לחלק זה של הים התיכון, אגב, קוראים הים האגאי. וגם ישנה אגדה מדוע שמו כך ולא אחרת. אבל היריעה שלנו קצרה והסיפור ארוך ויסופר אי-שם בעתיד המתאים…
מתחילים במיני-סדרה המוקדשת לגרפיטי שלוקטו באתונה. וכמו במקומות רבים, מדובר במבנים נטושים, באזורי תעסוקה, מלאכה זעירה ועוד. לא. לא תמצאו את הגרפיטי ברובע השגרירויות… ורשמו בפניכם כי אחת הדרכים להתחקות על קנקנה של עיר – באמצעות מסע ציד של גרפיטי. כך תגיעו לא רק להחלפת המשמר הלאומי בחזית הפרלמנט אלא גם למקומות אחרים. שלאו דווקא על מפת התיירים. או-אז הבירה / הקפה / הסלט / הכריך עוטים צביון אחר לגמרי. שלא כמו במלכודות התיירים..
יצאנו לדרך:
א"א חד לנו חידה. פרש בפנינו תעלומה. אותגרנו ונסענו לפתור. באם לא ניתן למשש אזי לפחות לראות. ומטווח קצר.
אנו בקפריסין. היוונית. דרומו של האי. נכנסנו לקאלאוואסוס. עיירה מקומית. יכולנו לקרוא למקום כפר אך המשמעות הישראלית במונח כפר אינה קיימת כאן. אז הלכנו על גרסת העיירה.
משה הרפז 