ארכיון תג: גבעתי

מבצע ההר

חובה נעימה היא למסור לכם/ן, תריסר קוראי הנאמנים, שהופתעתי. רוצה לומר אנו הופתענו. אנו – כותב השורות הללו וזוגתו שתחיה. יען כי ראינו דבר שלא ידענו אודותיו דבר או חצי דבר. להודות על האמת, לא היינו אמורים, בהתרחש הגילוי, להיות מופתעים יתר על המידה. העובדה שלא ידענו היא הוכחה לכך שאנו יודעים שמה שאנו לא יודעים רב/עולה על מה שאנו יודעים. אמנם יצא תחת ידי משפט מסורבל, וניכר כי חסרה ידו/ה של העורך/כת, אך דומני שמטרתי הושגה. כך או אחרת – ההפתעה אתגרה אותנו.

ומעשה שהיה כך היה: ובבוקרו של אחד מימי יום שישי, הסתכלנו לימין והבטנו לשמאל, ובדקנו שוב. מצאנו כי בידנו זמן לשוטט שיטוט ברחבי ארץ ישראל. לא פרק זמן ממושך אך סביר. עד 5 שעות.

עיני נפלו על נקודה במפה. הר יעלה. הייתם בהר יעלה? שם טרם היינו. לפיכך נסענו לשם. שעה הלוך. שעתיים למעלה ולמטה. שעה חזור. בתוך קצובת הזמן.

מעובד מתוך אתר "עמוד ענן"

להמשיך לקרוא

שדות פלשת 17 – משטרת באטאני

תרפ"ט. 1929 למניינם. מאורעות תרפ"א (1921) נשכחו קמעה. כמו גם הירצחו של יוסף חיים ברנר בפאתי ת"א הקטנה. בין לבין חלפו מספר שנים ללא אירועים מיוחדים. והגענו ל-1929. הנה שוב מאורעות. טבח בחברון. שריפת רוחמה. באר טוביה, המושבה, ב-25.8.29 נהרסה ונשרפה. החיים ממשיכים בארץ-ישראל. תמיד 2 עמים מתכתשים: היהודים והכנענים. היהודים והפלישתים, היהודים והבבלים. היהודים והיוונים. היהודים והרומאים. היהודים והערבים. היהודים והפלסטינאים. צר לי, אך נאלץ אני להסכים עם קהלת: "מה שהיה הוא שיהיה".

ב-1936 החלה אינתיפאדה ערבית. לימים קראו לכך "המרד הערבי הגדול". אנו כינינו זאת "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט". הפעם היה הזיכרון מן המאורעות הקודמים. השתדלנות השתלמה. הלחץ של פרנסי היישוב הניב פרי. לא הייתה לבריטים ברירה והקימו אפוא, בפאתי באר טוביה, תחנת משטרה. הם, הבריטים, טרם הבינו את הסיטואציה שהתגלגלה לפתחם. רק אחר כך נפל האסימון ובא וינגייט. ואנו רואים בהקמת תחנת המשטרה בבאטאני כפרומו להקמת משטרות מסוג טיגארט, גדר הצפון ועוד.

להמשיך לקרוא