ארכיון תג: בואנוס איירס

לה בוקה 6 (רשימה אחרונה)

להמשיך לקרוא

לה בוקה 5/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 4/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 3/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 2/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 1

אמריקה הלטינית. ארגנטינה. עיר שקוראים לה "האוויר הטוב". בואנוס איירס. שכונת לה בוקה. דייגו ארמאני מרדונה צמח כאן. והגיע לאן שהגיע. שכונה צבעונית שגדודי התיירים רואים חובה לפקוד אותה. ואצים/רצים אחר המדריך/כה הנושא/ת בסבל ובשקט את הדגלון המתנוסס ושבל יטעו היפנים לנהור אחר האמריקנים.

כיוון שאנו קבוצה מאורגת המונה שניים בלבד – כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה – ההתנהלות המרחבית פשוטה ויותר וללא תנאים מוקדמים. למעט אחד – השעון. לא של כריסטיאן בולטנסקי אלא שבצהרים חייבים אנו לחתוך אל שדה התעופה.

פעם זאת הייתה שכונה של עובדי נמל, סוורים, סבלים ושאר ירקות. הנמל התנוון. אך הצבעוניות נותרה ואולי אף טופחה. מזכיר במקצת את האי בוראנו (אחד ממכלול האיים המרכיבים את ונציה רבתי). אך שם נועדה צבעוניות הבית לשמש מגדלור לדייג השב מן הים. שביתו אכן במקומו. וכאן? איני יודע. כך או כך – יוצאים אנו אל המסע המצולם בנתיבי השכונה ב-6 רשימות. הנה מתחילים אנו עם הרשימה הראשונה:

להמשיך לקרוא

הנעלמים שנעלמו ואינם

זאת רשימה אודות הנעלמים שנעלמו ואינם. והיא מוקדשת לאלו שהיו ואינם. הנעלמים. ובהם היו גם יהודים…

"כאשר השליכו ארבעה מחיילי הצי איש צבא ותיק מבעד לחלון, הוא חשב את מחשבותיו האחרונות. קולונל בדימוס היה, ומדיו מעוטרים בשלל סרטים ומדליות של משטר צבאי – כל אותם עיטורים התהפכו אתו יחד והדם זרם היישר אל ראשו. אחת המדליות נתלשה ונפלה על הארץ בקול נקישה. חזה מלא עיטורי כבוד, ובמה זה הועיל לו? הייתי צריך לשרת בחיל האוויר, אמר בלבו. אז יכלו להיות לי כנפיים. הוא לא הספיק אפילו לעוות את שפתיו בציניות, וגופו הוטח בשדרת המשחרר." [1]

להמשיך לקרוא