אנו באיטליה. טוסקנה. דרום-טוסקנה. היום יום שישי. ערב חג השבועות ה'תשע"ז. עוד מספר ספור של שעות ואנו, מחבר השורות וזוגתו שתחיה, מזדכים על המכונית השכורה (סיטרואן C3), טסים ארצה, ולעת ערב מאוחרת כבר נסעד סעודה חלבית כיאות לחג. אך בין לבין, בדרכנו לש"ת ע"ש הגאון דה-וינצ'י, אנו פוגשים את "ירושלים הקטנה". ואתם, שסקרנותכם הסתקרנה, שואלים, ובדין, מה זה או זאת? והנה משיבים אנו – זאת עיר, או שמא עיירה הקרויה בשם – פיטיליאנו (Pitigliano). נלך על הגירסא העירונית. ראו לעיל.
ומה יש בה? רובע יהודי. "עברי" באיטלקית. וזאת הסיבה שבשלה נכנסנו לעיר זאת. ובמרכז הרובע נטוע מכלול הכולל מוזיאון, בית-כנסת וחללים נוספים הנפרשים על פני שלוש קומות. והכול חפור בסלע הרך. אין מצב שנחמיץ.
להמשיך לקרוא ←
תחת שמי טוסקנה. סוף מאי. השדות כבר הצהיבו. חלק מן הקמה כבר נקצר. חלק נאסף לגלילי ענק. הברושים, למרות היותם עמוסי אבק, זקופים וירוקים בחום הלוהט. גגות החוות החקלאיות מנקדים באדום את הגבעות האפורות. פה ושם תמרת אבק מסגירה את תוואי הדרכים המרופדות במצע שלאיטו נסדק ומתפורר, חוזר אל כור מחצבתו. אם מישהו תר אחר הדימוי הקלאסי של טוסקנה, שידרים מדרום לסיינה. וישוטט שלא בדרכי המלך…
להמשיך לקרוא ←
רוקה מג'ורה. בתרגום – הסלע הגדול. ראו תרשים עתיק. שימו לב לכיתוב בתחתית התמונה: "מבט מן הלבנט". והרי באים אנו מן הלבנט…
התחלנו את היום אל מול האגם. אחר-כך נסענו על הכביש המהיר. כיוון שאינו כביש אגרה אינו מתוחזק טיפ-טופ כיאות לאוטוסטרדות של ארץ המגף. רבות בו המהמורות. טלאים ע"ג טלאים. חלקי אספלט שלא דבקו זה בזה. והריבון יודע זאת. שכן המהירות הוגבלה ל-110 קמ"ש (במקום 130 קמ"ש). בקטעים מסוימים אף הונמכה ל-90 קמ"ש. מה לנו ונלין? כך-או-כך הגענו למרגלותיה של העיירה אסיסי. חבל אוּמבריָה. איטליה. מצאנו חניה בבטן ההר. 2 אירו/יורו לשעה. אבל יש לנו צל. וכשהטמפרטורה מטפסת לכיוון 40 מעלות צלסיוס הצל שווה אף הוא משהו… חיש-קל טיפסנו אל-על.
להמשיך לקרוא ←
והתייר צמא. מה יעשה? ישתה:
צילום: משה הרפז (אמלפי 2011). כל הזכויות שמורות.
וגם זה חלק מהחיים:
משה הרפז (נפולי, 2011). כל הזכויות שמורות.
קצת אחרי השעה 17:00 הגענו לאורגוסולו. יגעים ממסע מתסכל לטיסקאלי. ובכול אופן, סחטנו את הטיפות האחרונות של חיונותינו. ובאנו לראות את מוקד הגרפיטי הסרדי. אי-שם, לפני למעלה מ-30 שנה, החליט מקומי למחות. וצייר סיסמה ע"ג הקירות. ואחריו, החרו-חזרו רבים. ונמלאה העיירה בכתובות גרפיטי ושמה יצא למרחוק.
להמשיך לקרוא ←
סרדיניה. טיסקאלי. סיפורו של מסע מתסכל לטיסקאלי (Tiscali). "וייסעו ויחנו". כך נכתב במקורותינו. כל היום שטנו בדרכים. והללו – מפותלות, עקלקלו, מתפתלות, ומתעקלות. עולים ויורדים. חוצים הרים ועמקים. מצד מערב של האי – סרדיניה – אל צידו המזרחי. הכבישים – גן-עדן לאופנועים ולאופנוענים. אשדים של כלי-רכב דו-גלגליים זרמו בדרכים. בשיירות. בדבוקות. בקבוצות. בחבורות. כמעט וכתבתי בכנופיות. אך-לא-כך-הוא. בעיקר שוויצרים, איטלקים, צרפתים, אוסטרים. על השתייכותם מעידים אותם סמלים קטנים בצד ספרותיו של כלי-הרכב. רובם גברים. עטויי שחורים. עור וקסדות. פה ושם זנב צמה של אישה. עולם של גברים. וכשהם פושטים את חליפות המסע הם נראים אנושיים. כמוני וכמותכם…
להמשיך לקרוא ←
איטליה. האי סרדיניה. שעת ערביים. כמעט שהסתיימו שעות האור. אנו בדרכנו מ-סנט'אנטיקו ל-סו-נורקסי. מודעים לכך שהשמות של העיירות הנ"ל אינם אומרים לכם דבר וחצי דבר. בודקים את המפה. משווים למה שרואים בשטח. הנה האתר.
אנטאס. מקדש רומי. על חורבותיו של אתר פניקי. על חורבותיו של מקדש פאגני אחר. שרשרת הקדושה אינה מנותקת. המקום נשאר. שם האליל התורן הוא שמתחלף. ואין צל של ספק שהמקדש הפניקי הושתת על חורבותיו של מקדש קדום ממנו. וכך הלאה. עד תחילת הבריאה. ואין אנו יכולים לעקוב אחר השתלשלות האירועים כי נשתכחו מאיתנו שמות העמים ואבדו שמות האלים…
להמשיך לקרוא ←
אנו באיטליה. טוסקנה. דרום-טוסקנה. היום יום שישי. ערב חג השבועות ה'תשע"ז. עוד מספר ספור של שעות ואנו, מחבר השורות וזוגתו שתחיה, מזדכים על המכונית השכורה (סיטרואן C3), טסים ארצה, ולעת ערב מאוחרת כבר נסעד סעודה חלבית כיאות לחג. אך בין לבין, בדרכנו לש"ת ע"ש הגאון דה-וינצ'י, אנו פוגשים את "ירושלים הקטנה". ואתם, שסקרנותכם הסתקרנה, שואלים, ובדין, מה זה או זאת? והנה משיבים אנו – זאת עיר, או שמא עיירה הקרויה בשם – פיטיליאנו (Pitigliano). נלך על הגירסא העירונית. ראו לעיל.
משה הרפז 