מבצע ההר

חובה נעימה היא למסור לכם/ן, תריסר קוראי הנאמנים, שהופתעתי. רוצה לומר אנו הופתענו. אנו – כותב השורות הללו וזוגתו שתחיה. יען כי ראינו דבר שלא ידענו אודותיו דבר או חצי דבר. להודות על האמת, לא היינו אמורים, בהתרחש הגילוי, להיות מופתעים יתר על המידה. העובדה שלא ידענו היא הוכחה לכך שאנו יודעים שמה שאנו לא יודעים רב/עולה על מה שאנו יודעים. אמנם יצא תחת ידי משפט מסורבל, וניכר כי חסרה ידו/ה של העורך/כת, אך דומני שמטרתי הושגה. כך או אחרת – ההפתעה אתגרה אותנו.

ומעשה שהיה כך היה: ובבוקרו של אחד מימי יום שישי, הסתכלנו לימין והבטנו לשמאל, ובדקנו שוב. מצאנו כי בידנו זמן לשוטט שיטוט ברחבי ארץ ישראל. לא פרק זמן ממושך אך סביר. עד 5 שעות.

עיני נפלו על נקודה במפה. הר יעלה. הייתם בהר יעלה? שם טרם היינו. לפיכך נסענו לשם. שעה הלוך. שעתיים למעלה ולמטה. שעה חזור. בתוך קצובת הזמן.

מעובד מתוך אתר "עמוד ענן"

מבצע מכבי

מבצע "מכבי". על שום מה נקרא כך המבצע? על שמו של מכבי מוצרי, לוחם הפלמ"ח, ממפקדי השיירות שנפל בקרבות לפריצת הדרך אל ירושלים. נדייק: מוצרי היה קצין המנהלה של חטיבת "הראל" (פלמ"ח) שנפצע קשה בשיירת הדמים (מבצע "יבוסי") ונפטר מפצעיו בבית החולים (ראו בהמשך רשימה זאת).

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים בהם עלה עם ישראל אל עיר הבירה, אז והיום, הלוא היא ירושלים, אל בית המקדש והקריב את קרבנותיו. ואנו התרגלנו, או הפכנו להרגל, לעלות אל ירושלים, בחול המועד, אך לא רק. והפעם משכנו את עצמנו, כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה, אל מעלה ההר. התחלנו באנדרטת המח"ל שבה ביקרנו בעבר, המשכנו לעלות מזרחה בשביל ישראל אל משלט 21, ומשם אל משלט 16, ומשם אל משלט 15 ואל בית מחסיר לשעבר שהפך, משום מה, לבית מאיר. שם המשמר את צליל קודמו. ומשם שבנו, בדרך הג'יפים, אל החניה. הלוך ושוב – 10 ק"מ ב-4 ש'. ובין לבין כבר דעך/התפוגג הפקק במעלה כביש 1.

מפת מסלול ההליכה

אנדרטת מח"ל בשער הגיא

מי שומר על החאן בשער הגיא?

שער הגיא. באב-אל-באד. כביש מספר אחת. על אם הדרך שהוקמה ב-1869, ע"י התורכים, על מנת לאפשר לפרנץ-יוזף, קיסר הקיסרות האוסטרו-הונגרית, לבקר בעיר הקודש, בירושלים. ועדיין מתענג הוא על צלילי אאידה…

על הדרך הגנו 17 מצדיות. מתןכן רק שתיים נותרו בחיים. באזור וכאן. בתורם להיות הריבון בארץ ישראל, גם הבריטים הקימו תחנות משטרה. בדרך כלל בסמוך למורשת התורכית.

על מנת להגיע אל המצדית, הלוא היא תחנת השמירה התורכית, עליכם להיות מצפון לדרך מספר אחת. את המכונית להחנות בתחום תחנת הדלק של שער הגיא. בסמוך לתחנת המשטרה הבריטית. מכאן, בדרך עפר קצרה, פחות מ-100 מ'. תמצאו את היעד. בזהירות – כ"ר כבדים מולכם (או בעורפכם… שזה יותר גרוע):

חאן שער הגיא

שער הגיא. באב אל-ואד. תורכים, אנגלים, ערבים, יהודים וסוסים. לנצח זכור נא את שמותינו. על כך נכתוב במקום אחר. אנו מתעניינים בחאן הישן נושן. בן כ-150 ש'.  אך לפני כן – מספר מילים על חשיבות המקום.

מקור: ספר הפלמ"ח

בראשית מאי 1948 התכנסו, בדמשק, ראשי המטות הערביים במטרה לקבוע יעדים לצבאות ערב. משימתו של הצבא המצרי נקבעה כדלקמן: "הצבא המצרי ינוע צפונה לעבר תל-אביב, במגמה לרתק ולהשמיד כוחות יהודיים ובכך לעזור להצלחת הפעולות." [אריה חשביה (2005), עד הלום, מערכות, ע' 137].

וחיל המשלוח יצא לו לדרכו. כוח של מעל ל-10,000 חייל וכן התווספו לו מתנדבים מסודן, סעודיה, לוב ומרוקו. המייג’ור-ג’נרל אחמד עלי אל-מאואווי מונה למפקד. הרבה חי"ר, והרבה טנקים ומשוריינים. וארטילריה גם. ב-27 במאי ביקש הלגיון הירדני סיוע מצרי. שהמצרים יתקדמו לעבר יבנה ורמלה. שייצרו לחץ מדרום. היהודים יצטרכו להפנות כוחות וכך יוכל הלגיון לכבוש את ירושלים ואת הפרוזדור. לימים חשבו שמטרת המצרים היא תל-אביב. מסתבר שלהד"ם. אולי היו להם הרהורים אך אין ולא היו להם כתובים ומודפסים כפקודות מבצע.

משלט י"ד

מדרום לקבר אבן ג'בל ממוקמת גבעה י"ד:

אנדרטת פורצי הדרך אל ירושלים

חלפו/עברו מספר שנים. אבל מי סופר? היה לי רעיון (ועודנו), ללכת בעקבות קרבות תש"ח לפריצת הדרך אל ירושלים (וממנה בחזרה…). סיפורו של פרוזדור ירושלים. משער הגיא ועד הקסטל. מאוד רציתי לרענן את זיכרוני שלי, ובהזדמנות זאת את זיכרונכם שלכם, חמישה תריסרי הקוראים הנאמנים, ולספר את סיפורם של מבצע "נחשון", "הראל", "יבוסי", "מכבי" ועוד. כשם שתיעדתי, באופן חלקי, את קרבות חטיבת "גבעתי" בשדות פלשת אל מול הפולש המצרי.

אך רעיון לחוד ומציאות לחוד. לעתים חוברים לעתים פרודים. ובא היום-יום וטפח על פני. וכך מצאתי עצמי מתמודד עמו. והאתמול, והמחר, הונחו בצד. עד חלוף הזעם… ובאחד הימים של שנת 69 למדינה, החלטתי, לאזור כוחות ולעשות מעשה. וניגשתי אל מחברותיי ואף דליתי מזיכרונותיו של המחשב.