ארכיון קטגוריה: סביבה

מסע מצולם בעקבות השושן הצחור בנחל כלח

תחילתו של המסע – כתבה במרשתת. וכך מצאנו עצמנו בחיפוש אחר השושן הצחור. מה הסיפור שלו?

להמשיך לקרוא

ביקור בשמורת טבע – אלוני יצחק

קצת דרומה מגבעת עדה, קצת מצפון לכפר גליקסון וקצת ממערב למוסד חינוכי הנושא שם זהה, מצויה שמורת הטבע אלוני יצחק. פקדנו אותה ביום חול ולא בחול המועד. גם כך הייתה די צפופה… אלו כמובן לא האלונים שהיו פעם. בעידן הממלכה המאוחדת ובתקופת ממלכת ישראל. גם/אף לא בימי הצלבנים. אבל בטוח שאילו הם הצאצאים. ולא נתווכח – נכד או נין. די לנו שהתורכי לא השמיד אותם באופן מוחלט לצורך הסקת הקטרים…

חוץ מהתצלום הראשון, שהיה בין האחרונים שצולמו, מונחים התצלומים לפי סדר התקדמותו של מי שצילם. גלגלו בכיף. כל אחת ואחד בקצב שלו או שלה…

להמשיך לקרוא

חלמוניות ברכס ירוחם

הדרמנו דרומה. לחזות בפריחת החלמונית הגדולה בינו לסלעים שברכס ירוחם. 5 ש' בדרכים. 3 ש' בשטח. יום עבודה מלא. כולל הפסקה לא"צ בשטח: כריכים, פירות ומבחר ירקות. במבחן התוצאה – שווה. לפחות על-פי דעתנו… מילוי מצברים עד לחודש נובמבר הבא שבו נצא אל אתר אחר שבו תפרחנה החלמוניות הגדולות… אנו בנושא זה כבר מעל עשור ש'. שנה אחר שנה. תחילת נובמבר. תרשמו ביומן…

להמשיך לקרוא

גן פסלים בקמפוס מכון ויצמן

"המשכיות", מנשה קדישמן (תש"ם)

להמשיך לקרוא

מחצבת בית מאיר

מחצבת בית מאיר החלה לפעול בתחילת שנות ה-60 (של המאה ה-20), טרם חקיקת חוק התכנון והבנייה (להלן: "החוק") המסדיר כל "מעשה בקרקע" בתחום מדינת ישראל. וכרייה היא בהחלט "מעשה בקרקע" המחויב בתוכנית. אך כאמור, הכרייה הטרימה את החוק…

ב-1965, במסגרת החוק, הוכרז האזור, והמחצבה נכללת בו, כ"גן לאומי הרי יהודה". לקראת סוף העשור ה-1 של המאה ה-21, החליטה רשות מקרקעי ישראל (לשעבר "המינהל" או "ממ"י" וכיום "רמ"י) להפסיק את פעילות המחצבה. המחצבה תבעה את המדינה.

"כרטיס" המחצבה לפי הקרן לשיקום מחצבות:

מועצה אזורית מטה יהודה, שבתחומה ממוקמת המחצבה, הכינה תכנית לשיקום אך זו נדחתה ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה (מחוז ירושלים). המועצה הגישה ערר ולפני כשנה דחתה וועדת הערעורים את הערעור. דהיינו אין תכנית שיקום. לפחות לא בזמן הקרוב…

גבול תכנית השיקום שנדחתה ("קו כחול"):

הדמיית התכנית שהוצעה:

יצאתי אל השטח במטרה לתהות על קנקנו. מן החנייה שבכניסה אל מושב מסילת ציון פניתי אל המזרח, והתחלתי מסע סיבובי סביב המחצבה, עם כיוון השעון, שהסתיים במפעל ייצור האגרגטים לסוגיהם והאספלט שממנו שבתי אל מכוניתי. מדובר בשלוש שעות שבמסגרתן עברתי כ-5.5 ק"מ.

מפת המסע המצולם (על רקע תכנוני לפי רשות מקרקעי ישראל):

ראו הצילומים המוצגים לפי התקדמות המצלם בשטח:

צילומים: משה הרפז (28.10.2020). © כל הזכויות שמורות.

מסע בינות פסלים ביער הנשיא דרום הוא יער צרעה

ובבוקר חם של חודש יולי השתא, במסגרת הגל השני של מתקפת הקורונה, החלטנו לחפש פתרון מוצל לשוטטות בחוץ. וללא התקהלות. והפור נפל על דרך הפסלים שחוצה את יער צרעה, פחות או יותר מצפון לדרום, שזה היה הכיוון שבו נסענו, מכביש הגבורה (דרך 4) אל קיבוץ צרעה.

בוודאי שמתם.ן לב כי משני צדדיו של כביש 44, בחלקו האחרון בואכה המפגש עם כביש 38, שפעם, לפני מלחמת ששת הימים, בו התנהלה הנסיעה אל הבירה ירושלים וממנה, לכיוון צפון ולכיוון דרום, נטוע "יער נטע אדם". ומי שהחליט – וועדת השמות ו/או קק"ל ו/או הקרטוגרפים – טבע את השם יער הנשיא כשם כולל, ובמפות מופיע יער הנשיא צפון (וגם יער אשתאול) ויער הנשיא דרום, וכפי שרואים בשלט – היער נקרא גם בשם יער צרעה. ואין לנו פתרון לריבוי השמות אבל מוצאת חן בעיננו השונות.

רשימה זאת מוקדשת לסקירת עבודות הפיסול הפזורות לאורך הדרך הסלולה החוצה את היער. אין לנו 4X4. אנחנו 2 על ארבעה… גלגלים או רגליים. מצאנו לאורך הדרך 15 עבודות. עבודה אחת – פספסנו. וקיבלנו על עצמנו לעדכן. סה"כ אפוא – 16 עבודות. לפירוט ראו בהמשך הרשימה.

עבודה יכולה להיות פסל אחד או מקבץ פסלים. עבודה יכול שתהא של פסל/ת אחד/ת או יותר. מתוכן שלוש עבודות נטולות שמות. ללא ציון שם האמן.ית ושם העבודה. מטבעם של דברים הללו תהיינה העבודות האחרונות שתוצגנה ברשימה זאת. ועם זאת, בהחלט ייתכן כי החמצנו עבודה או שתיים. עם האמנים.ות הסליחה.

להמשיך לקרוא

מצפור ויקר

זהו האתר ה-3 בו ביקרנו באותו יום. הראשון – גן פסלים של הפסל חתן פרס ישראל יגאל תומרקין במושב בורגתה (שתי רשימות – כאן וכאן). השני – מצפור "ויקר" (ע"ש טובה ולארי ויקר מוויניפג שבקנדה הרחוקה) והמתואר ברשימה זאת, והשלישי, בדרך המוליכה בחזרה לבורגתה, שאינה הקצרה ביותר, שכו נאמנים אנו, לשיטה ולפיה אין הולכים, ככל שניתן, באותה הדרך פעמיים, הוא מצפור "שוקה". הרשימות לאו דווקא ראו אור לפי סדר הביקור… העיקר שראו אור.

תזכורת:

מפת התמצאות [מקור: מעובד מתוך "עמוד ענן"]

להמשיך לקרוא

גן פסלים של יגאל תומרקין בבורגתה 2/2

קוראות וקוראים יקרות ויקרים – אנו מודים כי עזבנו אתכם/ן, לאחר ששוטטתם/ן בגן הפסלים של יגאל תומרקין הנטוע במושב בורגתה שבשרון וצפיתם/ן ב-30 צילומים שהיו בסלה של רשימה קודמת. (גן פסלים 1/2). לא ב-30 פסלים כי יש מס' פסלים שזכו ליותר מאשר מבט אחד. ומודים לכם/ן ששבתם/ן.

אגב, לעבודות אין שמות. וכל הפרשנויות לגיטימיות יען כי האמת בעיני המתבונן. אם אכן יש דבר כזה הנקרא "אמת"…

אם כי כאשר עומד הצופה מול תגזיר פלדה, פרופיל של איש מסוים, ואם הצופה אינו בקיא די הצורך במורשתו הגרמנית של תומרקין, אזי יתקשה הצופה לדעת מי היא הדמות ומה הקשרה.

אך הייתה זו עזיבה רגעית. לרגע קט שנמתח על-פני שתי רשימות, עסקנו במחוות לש"י עגנון (50 ש' לפטירתו) ולארנסט המינגוויי, בשל כפיפותן ללו"ז מסוים שהיווה אילוץ כלשהו. לא שכחנו אתכם/ן. הנה שבים אנו, ברשימה זאת, אל חלקו השני של הביקור בבורגתה. יש לצפות ל-30 צילומים נוספים בהם אפשר יהיה לצפות.

להמשיך לקרוא

גן פסלים של יגאל תומרקין בבורגתה 1/2

נסענו לבורגתה ולסביבותיו. גם לגן הפסלים של תומרקין שבתוך היישוב, גם למצפור ויקר וגם למצפור שוקה. נקטנו בלשון זכר שכן בורגתה הוא שמו של מושב הנטוע בשרון. בתחום המועצה האזורית עמק חפר. ולכן בורגתה זה הוא. ואולי צריך היה לכתוב "בורגתא" משום שבמקום הזה, פחות או יותר, בתקופת המשנה והתלמוד, שכן יישוב יהודי. בורגתא. ובאותם ימים דברו בעיקר ארמית. וכתבו ארמית בכתב עברי, מרובע, הכתב שבו השתמשנו בתקופת החשמונאים ונותר על כנו עד עצם היום הזה. וזאת הסיבה שכאשר מתגלגלת לידך הקורא, מגילה ממגילות ים המלח, יכול אתה לקרוא ואינך נצרך לתרגום.

ובלבו של המושב נטוע גן פסלים שבו זרועים או שתולים, כיאות למושב חקלאי, פסלים אותם יצר האמן יגאל תומרקין, חתן פרס ישראל לפיסול. חמוש במצלמה ובזוגתי שתחייה, עצרנו וערכנו ביקור בגן. מישהו אחר, לדוגמה מ"י, היה קורא לכך "סיבוב". כיוון שהמילה סיבוב תפוסה נאלץ להשתמש במילה אחרת. ומה רע אפוא במילה "ביקור"? נלך על זה.

אנו נתבונן בפסלי עמוד/טוטם/אובליסק, תגזירי פלדה, פסי קרוניות וראשים נמחצים.

להמשיך לקרוא

נוף ישראלי: הר תנופה (2)

צררתי את מחברת הרישום, עפרונות ומספר מכחולים, פלטת צבעי מים הקרויים אקוורלים במחוזות אחרים, צבעי גואש ואקריליק לא, מבחר מפירות העונה, כריך ובקבוק מים, כובע ומשקפי שמש, וספר לקרוא בו בין לבין – וטיפסתי ועליתי אל ראש ההר. הר תנופה. 386 מ' מעל פני הים.

וכך עשיתי זאת לאחרונה. שלוש פעמים רצופות. שבוע לאחר שבוע. 27.5, 3.6, 10.6. כולם השתא דאחר הגל הראשון ולפני הגל השני של מולקולות החלבון.

להמשיך לקרוא