ניו זילנד. האי הצפוני. העיר הדרומית באי זה. הבירה וולינגטון. עם בוקר, אך לא עם שחר, יצאנו לתור את העיר. אתמול, בצהרים, הגענו ומחר, אחר-הצהרים, נפליג דרומה – אל האי הדרומי.
לפיכך הכינונו תכנית שאמורה להיות ממצה ויעילה. גם וגם. ראשית דבר ניגשנו אל המוזיאון. נפתח ב-10. שתי דקות הליכה מן המלון. בו שמנו דגש על מערכת גליפולי (ממשק עם גד' נהגי הפרדות) שבה הובס הכוח הבריטי הפולש, שיחידות מאוסטרליה ומניו זילנד השתתפו בו והלכו כצאן לטבח, לפי רעיונו של צ'רצ'יל, ע"י התורכים. וקולונל מוסטפה כאמל הפך לגנרל ולאחר מכן לאבי האומה החדשה – אתא תורק. אגב, אם הכוח הבריטי היה מצליח – פני מלחמת העולם ה-1 היו מקבלים פנים אחרות. שכן התורכים החלו לפנות את מערכת השלטון מאיסטנבול, אל פנימה של הארץ.
לאחר מכן טיפסנו על הר ויקטוריה. יש הר ויקטוריה באוקלנד, יש בהונג-קונג ויש גם כאן. אל נצור המלכה. דומני שאליזבט השנייה שברה את השיא כמונרכית…
משם, מהר ויקטוריה, שבנו אל העיר לשוטט ותוך כדי שיטוט גם לבדוק היכן נאכל בערבו של היום. ואחר-הצהרים, לאחר קפה ומאפה דווקא סימפטיים, בסטרבאקס, ביחד עם המוני הצעירים שצבאו על הדלפקים בשעת הצהרים הדחוקה והעמוסה. הצלחנו למצוא מקום ישיבה, התעקשנו על קפה במאג ולא בכוס פלסטיק/נייר. כנ"ל לגבי הצלחות והסכו"ם – לא חד-פעמי. מכאן טיפסנו על הגבעות המערביות (הר ויקטוריה במזרח) והגענו אל הגנים הבוטניים.
משה הרפז 