ממשלת ישראל החליטה, ב-2005, על בחינת הצורך בהקמה של אוניברסיטה, מכון מחקר יישומי ובית ספר לרפואה, בגליל. ב-2009 החליטה הממשלה על הקמת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת וציינה כי היא רואה בכך "פרויקט לאומי מחולל שינוי בפריפריה" שכן צמצום הפער בין הגלעין לבין שולי המדינה בישראל הוא מרכיב חיוני לחוסן לאומי. השר לפיתוח הנגב והגליל הכריז, במספר הזדמנויות שנקרו לפניו, שהקמת הפקולטה תביא להעצמת ההון האנושי במרחב הצפון באמצעות הוספה של 5,000 מקומות עבודה בגליל וצירוף של מאות משפחות חדשות שיתיישבו באזור.
האוניברסיטה ומכון המחקר טרם הוקמו ולעת הזאת הקמתם כלל אינה מצויה על סדר היום של הממשלה ושל המל"ג/ות"ת על אף מחקרים, מסמכי מדיניות וניירות עמדה שהכינו הרשות לפיתוח הגליל, חברת צפונה-דרומה וגופים נוספים כדוגמת ה-OECD, שהצביעו על נחיצותם של האוניברסיטה ומכון המחקר כמאיצי פיתוח אזורי. אין ספק כי אי-הקמתם של האוניברסיטה ושל מכון המחקר פוגעת ביכולת הצפון הפריפריאלי לצמצם פערי אי-שוויון ביחס אל הגלעין.
להמשיך לקרוא ←
"רבותינו זיכרונם לברכה אמרו, אסור לו לאדם להינות בעולם הזה בלא ברכה. אכל כל מאכל, שתה כל משקה, צריך לברך עליהם תחילה וסוף. הריח עשב טוב, ריח בשמים, ריח פירות טובים, מברך על ההנאה. כיוצא בזה לגבי ראייה." [1]
***
כאמור בפרק א', עבודה זו התבססה על תשתית מחקרית תיאורטית ואמפירית. התשתית התיאורטית הושתתה על סקר ספרות, בארץ ובעולם. התשתית האמפירית נוצקה באמצעות איסוף מידע מגורמים משפיעים ובעלי עניין כמו גם מגורמים מושפעים במרחב הגליל, הן מתוך עבודות, דו"חות, מחקרים ומסמכי מדיניות והן באמצעות ראיונות, פגישות עבודה והתכתבויות באמצעות דוא"ל.
הקמת הפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת הייתה מימוש של החלטה פוליטית של השלטון המרכזי שראה בה פרויקט מחולל שינוי בפריפריה. על שולחן מקבלי ההחלטות עדיין מונחים שני נושאים נוספים, שהממשלה החליטה על ביצועם, אך טרם מומשו: הקמת אוניברסיטה בגליל והקמת מכון מחקר אוניברסיטאי יישומי בגליל. לעת הזאת אין צפי לקבלת החלטות בנושאים הללו.
להמשיך לקרוא ←
"ויאמר אברם אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני לבינך ובין רעי ובין רעיך כי-אנשים אחים אנחנו. הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם-השמאל ואימנה ואם-הימין ואשמאילה." (בראשית, י"ג: 9-8)
***
בשנים שהטרימו את מדינת ישראל פעלו המוסדות הלאומיים להרחבת היישוב היהודי בארץ-ישראל. ההתיישבות החקלאית בספר נתפשה ככלי מרכזי להידוק האחיזה היהודית בקרקע ולהרחבת ה-N ההתיישבותי.
הכוח המרכזי המעצב מרחבים ואזורים הוא התכנון הפיזי. לכאורה, יצרה מדינת ישראל אקלים נוח לתכנון פיזי, הן בקנה מידה ארצי, הלאומי, והן בקנה מידה אזורי, המקומי. בעשורים הראשונים מומנו מרבית מפעלי הפיתוח והבנייה השונים מאמצעים ציבוריים ומתקציבים ממשלתיים. בעלות המדינה על קרקע בהיקף של 90% ומעלה מאפשרת תכנון מקיף, כוללני, המתפרש על מרחבים. עם זאת, מציינת רחל וילקנסקי (1987), לא השכילה המדינה להציע אמות מידה לקביעת אזורים והחלוקות והגבולות הפנימיים שהותוו הם מנהלתיים ומלאכותיים המתבססות על צרכים ומטרות של גופים ממסדיים כאלה או אחרים.
להמשיך לקרוא ←
"אם ברצונך לבנות עיר עולם קלסית, הקם אוניברסיטה גדולה והמתן מאתיים שנה" [1]
***
פיתוח אזורי
"פיתוח הוא תהליך היוצר צמיחה, התקדמות, שינוי חיובי איכותי או תוספת של רכיבים פיזיים, כלכליים, סביבתיים, חברתיים ודמוגרפיים. מטרת הפיתוח היא עלייה ברמת החיים ובאיכות החיים של האוכלוסייה, והרחבת הזדמנויות להכנסה ותעסוקה, מבלי לפגוע במשאבי הסביבה. הפיתוח הוא שימושי, אך לא בהכרח בטווח המידי. כתהליך, שואף הפיתוח תמיד להמשכיות השינוי והצמיחה." (מפעם, 2013: 14)
מדיניות פיתוח אזורי היא אפוא מאמץ מרוכז של השלטון שמטרתו להאיץ את הפיתוח הכלכלי של אזור מסוים באמצעות כלים לרבות חקיקה, אסדרה, תקינה, פיתוח תשתיות, סבסוד, והשקעה במו"פ. מימוש הפיתוח יכול להיעשות בתחומים מדידים / ברי כימות (לרבות דמוגרפיה, כלכלה, תשתיות וסביבה) או בתחומים איכותיים (כדוגמת קהילה, הון אנושי, ארגון ומיומנויות). הפיתוח האזורי הוא רמת ביניים בין תכנון ארצי/לאומי לבין הרמה המקומית של יישוב בודד.
להמשיך לקרוא ←
"ההיסטוריה היא תהליך מתמשך של יחסי גומלין בין ההיסטוריון לעובדות שלו, דיאלוג אין-סופי בין ההווה לעבר" (קאר, 1986: 41)
נוסף לאי-סגירת פערי שוויון מרחביים, נאלצות בעשורים האחרונים מדינות העולם המערבי, וישראל בתוכן, להתמודד עם ביקושים הולכים וגדלים לשירותי בריאות בשל מגמות כלכליות, חברתיות ודמוגרפיות לרבות, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, שינויים בדפוסי התחלואה, עליה ברמת החיים וקצב מואץ של התפתחויות מדעיות.
על רקע זה דנו, במרוצת העשור הראשון של שנות ה-2000, ממשלת ישראל, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), בנושאים של הגדלת קיבולת מסגרות ההכשרה לרופאים, הקמת אוניברסיטה נוספת בישראל, הקמת מכון מחקר יישומי אוניברסיטאי בגליל והקמת בית ספר (בי"ס) חמישי לרפואה. החלטות ממשלות ישראל ממחישות את התפישה התכנונית ולפיה על השלטון המרכזי ליזום ולקדם פרויקטים לאומיים שיחוללו שינויים בפריפריה.
להמשיך לקרוא ←
"מן הביקור האחרון זכרתי שורות של בתי-עמידר דלים במדרון הגבעה הסלעית. קצת בתי-אבן וקצת בתי-בלוקים על עמודי-בטון אשר המתכנן, שלא יכול היה לסבול את השיפוע וביקש לבנות כאלו כאן מישור, עשה אותם גבוהים ותלושים. כאילו הבתים הם ציפורים מכוערות שרגליהן נתפסו בין הטרשים.
זכרתי דודי-שמש, חבלי-כביסה, חצרות צחיחות ומוזנחות, קוצים והרבה מגרשים עזובים בין בית לבית. ופועלים קודרים, לא-צעירים, בזיפי-זקן ובבדלי-סיגריות בזוויות-הפה. ונשים, מסורבלות, קשות-יום. אולי היה עוד זכר, פה ושם, לפחוני המעברה אשר בה התחילה…
רבים מן הבתים הדלים שבנתה כאן חברת עמידר בשנות החמישים צימחו בינתיים אגף, הוסיפו קומה, הסתעפו, גידלו שלוחה, ויש שהבית הישן הפך למחסן ובחצרו הוקמה מעין וילה." (עוז, 1984: 25-24)
***
קיומו של פער
כאשר מדברים על גלעין-שוליים, מן הראוי שייבחנו היחסים בין צמד המילים ותיבחן משמעותו של המקף – האם מפריד או מחבר. בחינת הגיאוגרפיה של חבל ארץ או של מדינה כלשהי מצביעה על מורכבות של אזורים, השונים זה מזה הן בממדים פיזיים והן במרכיבים אחרים לרבות דמוגרפיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. בספרות מקובל לסווג את המרחבים לעיל לשני סוגים עיקריים: האחד "גלעין" או "מרכז" או "ליבה" והשני "שוליים" או "פריפריה". העוצמה הפוליטית והכלכלית מתרכזת במרכז, בגלעין האזורי או בליבת המדינה. מאליו מובן כי ישנן דוגמאות של הקמת ערי בירה שאינן ערי ראשה ושאינן נמצאות בגלעין כדוגמת ברזיליה (ברזיל), קנברה (אוסטרליה), אוטווה (קנדה), אסטנה (קזחסטאן) וירושלים (ישראל). נעיר כי ירושלים הפכה לעיר הראשה בישראל רק לאחר איחוד העיר והחלת הריבונית הישראלית על מזרח-ירושלים.
להמשיך לקרוא ←
"הרכסים היו חשופים, לא עץ, לא שיח. החרמון הלבן שמנגד היה להם למצפן, פניהם מופנות תמיד אליו, צפונה. הרכס המושלג סתר את חום הקיץ של סוף מאי. לפתע התגלתה בעמק ימה גדולה, אגן של שלווה כחולה מופזת בכתום. על שפת האגם היתה בנויה עיר מזרחית קטנה.
'מה המקום הזה?' שאלה פאניה.
'ים טבריה. והעיר טבריה. ולידה בקעת גינוסר'.
'מה המרחק בין הימה לג'עוני? אפשר לטייל עד אליה?'
'איננו נוהגים לטייל'.
'מדוע לא?'
'הגליל שורץ שודדים. וחוץ מזה – העמל מתיש אותנו'.
'אבל הנוף יפה כל כך!'" (לפיד, 1982: 25)
"יום אחד סיירנו בגליל בעיצומו של חורף אפל ומעורפל וגשם זלעפות. ביקשנו מחסה באחד הכפרים, לפנות-ערב. היינו רטובים וקפואים. ראה אותנו ערבי אחד והזמיננו לביתו. נכנסנו לחדר רחב. על הרצפה מחצלות ומרבדים. באמצע החדר ישבה משפחתו סביב קערת-גחלים מהבהבת. אמו ואשתו וילדיו. הם היו מוארים חלושות באור ארגמני. בחוץ לא חדל הגשם. הפצירו בנו לפשוט את מעילנו טעוני המים, לחלוץ את נעלינו המרופשות ולהסב עמהם, להתייבש, לחמם את ידינו שהכחילו. לעולם לא אשכח את התמונה… פינו לנו מקום ליד האח המבוערת והשקונו תה חם חריף ומתוק. הטריפונו פיתות דקות כנייר וביציות צפות בשמן וחמאה ודבש וזיתים ירוקים. הא, ארץ אומללה!" (גורי, 2004: 159-158)
מחוז צפון משתרע של שטח של 4,473 קמ"ר המהווה כ-21% מכלל השטח הריבוני של מדינת ישראל (ראו מפה 1 – גבול המחוז והנפות הכלולות בו) [1]. תאי שטח של המחוז כוללים את האזורים הטבעיים של העמקים (חלקה הצפוני של בקעת הירדן ועמק יזרעאל), הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן.
להמשיך לקרוא ←
