שירים ומילים על כתלי הרחובות 2

דיווח על ביקור ב-3 גלריות בהן צפינו ב-4 תערוכות

היום היה יום בהיר. יום בו ניתן לראות את הנצח… בדיקת פק"ל: מסכות – יש. בקבוקון ג'ל – יש. יצאנו אפוא, כותב השורות וזוגתו שתחיה, לקראת הצהרים, לסבב קצר של ביקור בגלריות בדרומה של מדינת תל-אביב. ולא שכחנו את יפו… האדריכל מ"י קורא לכך "סיבוב" ואנו קוראים לכך "ביקור".  כך או כך ביקרנו ב-3 גלריות: גורדון (הזרם), עינגע ומאיה. וכך יהיה סדר הדברים שתראו/תראנה.

אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף – דברים לציון כ"ט בנוב' 1947

אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף – דברים לציון כ"ט בנוב' 1947. היום זה היום. 29.11. התאריך, עצם צמד המילים – כ"ט בנובמבר – הוא המצביע על אוקסימורון. יום עברי. חודש לועזי. ואכן כל חיינו מתנהלים בצל המתח וניזונים מן המתח שבין לבין. בין… לבין… ורשימת הנושאים לבחירה – ארוכה היא. על כורחך אתה נולד. על כורחך אתה מת. גם את…

מוהאו מודיסקנג (Mohau Modiskeng)

ובאמצע יום חולין הלכנו, מחבר טורים אלו וזוגתו שתחיה, לראות תערוכה. ואולי  נראה עוד אחת. וגם להצטייד בחומרים לציור שכן הם, החומרים, הניירות והצבעים, הולכים ואוזלים. בקרוב מאוד יראו אור באתר זה רשימות ובהן רישומי נוף ישראלי. כבר נצבר גוף עבודות מכובד. ולפיכך שמנו עלינו, או שמא עדיף לומר עטינו מסכות, מעבר למסכות בהן משתמש האדם בדרך הילוכו בחיי היום-יום, וירדנו אל העיר הגדולה.

גלריה "ברוורמן" שקודם שכנה בסביבות התחנה המרכזית הישנה (רח' השרון), ארזה ומצאה לה משכן ברח' אילת 33. בכך המשיכה קו או כיוון או מגמה של גלריות אחרות שהדרימו אף הן לדרום העיר. חלל במבנה תעשייתי החליף תכולה. מענף כלכלי מסוים לאחר. שכן אתם.ן ודאי מסכימים.ות שיש לאמנות גם, או בעיקר, גוונים כלכליים. ובעצם לאיזה ענף לא? לידיעתכם.ן: התערוכה – עד 8.10 ש"ז. המציג – אמן דרום-אפריקני ושמו בישראל מוהאו מודיסקנג (Mohau Modiskeng). זאת תערוכתו הראשונה בארצנו הקטנה.

בכניסה מצהירים שהכול בסדר. רושמים פרטים. מושכים דף מידע. מתיישבים וקוראים.

"מלכות ישראל" בוורשה בשנים 1939-1938

מלכות ישראל. בוורשה הרחוקה, ערב מלחמת העולם השנייה, ראה אור עיתון יהודי, שנכתב בפולנית, ושמו "ירושלים המשוחררת" (בפולנית: Jerozolima Wyzwoloma). לעיתון היה אופי ומאפיינים רוויזיוניסטיים.

הגיליון הראשון פורסם ב-11.9.1938. האחרון ראה אור ב-1.9.1939. תאריך הזכור לשמצה. לכתב העת הזה היו 40 גיליונות. 8 פורסמו ב-1938 ו-32 פורסמו ב-1939. ב-1938 יצא העיתון פעמיים בחודש. ב-1939 כבר עבר העיתון למתכונת של אחת לשבוע. הגיליונות אחזו, בדרך כלל 16 עמודים אם כי כמה מהם הגיעו להיקף של 20 עמוד. יוצא מן הכלל, מטבע הדברים, היה הגיליון האחרון. דף אחד בלבד. אחריו הגיעה השואה ואיבדנו 6 מיליון נפשות משלנו.

אין יודעים אנו מתי תגיע, אם תגיע, הנקמה. הנוקמים, ואבא קובנר בינותיהם, ניסו אך כשלה ידם. כנראה שהרגו, בהרעלת מקורות מים, רק מספר זעום של אלפי גרמנים. לסך של 6 מיליון לא הגיעו… וכפי שכתב המשורר הלאומי, עד כמה שאין זיכרוני מטעה אותי, שנים רבות לפני כן, בעקבות "סופות בנגב" או פרעות 1905: "החמה זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט…"

על המגפה שפוקדת את לבוב בסתיו שנת 1759

ונזכיר, הן לקוראות והן לקוראים, שעדיין נאמנים/ות ומנויים/ות לאתרי, כי אוסף הרשימות המוצג באתר זה, "המתבונן", דן ועוסק בגיאוגרפיה תרבותית במובנה הרחב ביותר. וברוח הימים והמגפה העכשווית של המאה ה-21, נפליג אל העבר משום שמגיפות היו בעולם מאז ומעולם. החל ממכות מצרים ועד שניגף העם במגפה. ולא פעם או פעמיים. מאליו מובן כי אי אפשר, ואולי לא ראוי, להכיל ו/או לכסות את הנושא ברשימה אחת. ולכן, מדי פעם (ולא מעת לעת – שכן "עת" הינה נקודת זמן קבועה), תראה אור, באתר זה, רשימה שעניינה דיווח על מגפה.

כיוון שכך סיכמנו, אתם.ן וכותב שורות אלו, נתחיל אפוא בתיאור הראשון למגפה מתוך ספר המונח, פתוח למחצה, על שולחני. ואחר-כך, דהיינו ברשימות נפרדות שיבואו, מתי שיבואו, נצטט מלים, משפטים או קטעים, אודות מגפות מספרים אחרים. ספר אחר ספר. ואת הכרונולוגיה המגפתית, איזו מגפה קדמה, נותיר בצד…

"יש מצב" – ביקור בתערוכתו של הצלם אלכס ליבק

תערוכת צילומיו של אלכס ליבק מתקיימת בימים אלו בגלריה "בסיס" הממוקמת בהרצליה פיתוח. עד 31.8. והיא, הגלריה, אינה זמינה בכל יום נתון אלא רק בימים מסוימים ובשעות מסוימות אף הן. אחר-הצהרים. יש להירשם באתר ולתאם את מועד הביקור. אנו, מחבר שורות אלו וזוגתו שתחיה, נרשמנו לביקור ביום מסוים ולרשותנו עמדה השעה 16:00. בפועל, הגענו כרבע ש' לפני המועד. ונכנסנו רק לאחר הצהרת בריאות ומדידת חום. לכל אחד מאתנו… רצינו לחסוך נייר – לא הסכימו. כל אחד או אחת – וההצהרה שלו או שלה. כך או כך, לא ייבשו אותנו בהמתנה.

נכנסים. לגלריה שני חללים. קטן (מימין) וגדול (משמאל). הגודל הוא כמובן יחסי בעיני המתבונן. החלל הקטן מוקדש לצילומים שנלקחו בערבה בשנים 2019-2017. צילומים גדולים. צבעוניים. נקרא לחלל זה – החדר הצבעוני.

החלל הגדול יותר מוקדש לצילומים בשחור לבן. במרכזו – שולחן ויטרינה ובו מוצגות חלק מעבודותיו של ליבק שראו אור בעיתון הארץ. הגיליונות השונים פורשים בפני הצופה/המתבונן את השינויים שחלו, עם השנים, בפורמט העיצובי של העיתון. נקרא לחלל זה – החדר בשחור/לבן.

ביקור בהתקהלות

קרית טבעון. מכללת אורנים. תערוכת בוגרים. 20 במניין. עד 23.8. לשיקולכם. התערוכה מוצגת ב-3 מבנים בתוך המכללה. בשער תאמרו כי באים אתם לראות את התערוכה. ויפתחו לכם. סעו לבניין 52. יש שילוט. תיהנו.

לדמותו של אחד משלנו – פלוני בשם ר' פייבוש ליאון

היום, 19.7.2020, לפני 150 ש', החלה מלחמת צרפת – פרוסיה/גרמניה. יהודי-צרפתי, ר' פייבוש ליאון, מצא את מותו במלחמה זאת. נתחיל אפוא במלחמה, בקצרה, ולאחר מכן נביא את סיפורו של ר' פייבוש ליאון.

"ארץ ללא ארץ" – דיווח על ביקור בתערוכה בבית חנקין, כפר יהושע

ויהי ערב ויהי בוקר. או-טו-טו סגר. ואולי לא. הממשלה מפזרת כסף כדי שאנו האזרחים, נצרוך ונניע את גלגלי/אופני הכלכלה. זה אומר שכנראה סגר אינו בא בחשבון… לקחנו אפוא ת'רגליים בידיים ונסענו צפונה. לאחר כשעה עצרנו. מצאנו את עצמנו בתוך מושב כפר יהושע. על-שם יהושע חנקין. הוא חנקין גואל האדמות. דהיינו בעל הממון שהביא לרכישתם של אלפי דונמים. ב-1927 החל הכפר את חייו באופן עצמוני. ואף ניתן לו שמו. שכן אם לא כן היו קוראים למקום נהלל ב'. אותו אדריכל – ריכרד קאופמן. גם וגם. שנים או שלושה קילומטרים בקו אווירי מפרידים בין שני המרכזים. אמנם אין בית יהושע בעל מבנה מעגלי/אליפסי כנהלל אלא דמוי האות "י" (כאשר שנושאים ת'עיניים ומביטים צפונה), אבל כפי שיודעים אנו – אף לא אחד מושלם.

בית חנקין, שהוקם ב-1950 (במאה הקודמת), סגור לרגל שיפוצים מסיביים/מהותיים. ניפגש ב-2021. רשימה זאת מוקדשת לתערוכה "ארץ לא ארץ" שאצרו אילת הרצוולף ונטע הבר. באגפו המזרחי של בית חנקין. יד מיכאל.

בעיתונות המודפסת – לדוגמה במוסף "גלריה" של גיליון יום שישי של עיתון "הארץ" – נכתב כי הגלריה פתוחה בימי ראשון, שישי ושבת. אבל ישנם טלפונים וכל מה שאתם/ן צריכים/ות לעשות – לטלפן ולתאם ביקור פרטי במועד שנוח לכם/ן ואפשרי גם מצדו של הצד השני של הטלפון. אנו סגרנו על יום ד'. אתמול.