Category Archives: גיאוגרפיה תרבותית

גלובוסים 2/5

להמשיך לקרוא

גלובוסים 1/5

להמשיך לקרוא

הגשר

דומה שדברים מתקשרים זה לזה ונאחזים זה בזה, וכל זאת ללא תכנון מדוקדק מראש. דברים קורים. ורק לאחר מכן, שהדברים פרושים על שולחנך, מבין אתה את התמונה הכוללת. ובכול אופן ישנה יד מכוונת שנתגלתה, התבהרה והתבררה, ככול שהעמקת אתה בעיסוקך. ואכרוך את שקראתי במספר מקומות לידי תכריך אחד בעל משנה סדורה, מדויקת, ברורה וחדה כתער.

ההתחלה הייתה "גשר". אחד פלוני בשם דימטרי שומסקי כתב מאמר: "לא נשמה אחת בתוכנו, לא תרבות אחת לנו" (הארץ, תרבות וספרות, 11.10.16, ע' 3). המאמר דן בחיים של יהודים, גרמנים וצ'כים בפראג. גשרים כמטאפורה לקשרים/יחסים בין תרבויות שונות/אחרות. יצאתי אם כן לעמוד על משמעות המילה "גשר".

להמשיך לקרוא

מספר מילים על כוחו של הרגל

קורא ומוצא מכתמים בדבר כוחו של הרגל:

"ההרגל הוא המורה היעיל ביותר בכל דבר ועניין… אפלטון גער בילד אחד ששיחק באגוזים. הילד אמר לו: 'אתה גוער בי על דבר של מה בכך.' ואפלטון השיב לו: 'ההרגל אינו דבר של מה בכך.'" [מישל דה מונטיין (2007), המסות א, מצרפתית: אביבה ברק (הומי), שוקן, ע' 145-144].

להמשיך לקרוא

שינוי מגמה – מקירות הרחוב אל כותלי הגלריה

20170105_163305

כידוע לכם, קוראי הנאמנים, משוטט אני, אימתי שמתאפשר, בחוצות העיר הגדולה. בתדירות די-גבוהה. בעיקר בוחן את התחדשותה, את היופי המכוער ואת הכיעור היפה, את כתובות הקעקע, את הצלקות ואת מכתמי היוצרים. רוצה לומר – מבנים ישנים שמשנים את צורתם, החדשים שמוקמים, הסביבות העסקיות, גרפיטי וגלריות. לאחרונה, אני עד, או שמא ער, כי הגיעה אל העיר אופנה חדשה, שהיגרה אלינו, בפיגור/איחור לא-אופנתי של שנים לא-מעטות, ולפיה נכנסים הגרפיטיס אל הגלריות. מקיר הרחוב, הרטוב, הלח, המעופש, המלוכלך, המפויח והמשוכב ברבדי זוהמה, אך זוכר את עברו, אל הכותל הלבן, הבוהק, של הגלריה. ממשיכי דרכם של קית' הרינג ושל ז'אן-מישל בסקיאט. בעצם מדוע לא?

להמשיך לקרוא

המקל

המקל. שמעו סיפור:

"ר' לוי-יצחק היה פעם בלונדיני. שערו הצהוב לא האפיר לגמרי. שאריות של גוון צהבהב נשארו בזקן, בפאות, בגבות. הוא הרכיב משקפיים כהים על עיניו הטרוטות, ונשען על מקל שהיה שייך פעם לר' חַצקֵל'ה מקוזמיר. ר' לוי-יצחק סיפר שגבירים גדולים ניסו לקנות ממנו את המקל והציעו לו הון תועפות. אבל מי ימכור מקל שר' חצקל'ה הניח עליו את ידיו הקדושות?

ר' לוי-יצחק הרוויח את הוצאות המחיה שלו בעזרת המקל הזה. הוא נתן ליולדות שהתקשו ללדת להחזיק במקל, השאיל אותו לטובת ילדים חולי אדמת, שעלת, ובעלי זפק נפוח. בעזרת המקל הזה גירשו שדים, הבריחו דיבוקים, ריפאו שברים, מצאו כספים ותכשיטים שהוטמנו באדמה.

בימי החול, ר' לוי-יצחק הזיק את המקל אפילו בעת התפילה. רק בשבתות ובחגים היה מניח אותו במגירת השולחן בבית הכנסת, ונועל אותה. כעת שם את שתי ידיו על ראש המקל – ידיים מגוידות, שאצבעותיהן החיוורות מכוסה פלומת שֵֺער צהובה. ר' לוי-יצחק סמל ממיחושים בלב, בריאות ובכליות. בשיחות בין החסידים הסיקו שהמקל הזה לא מניח לו למות."

[מקור: יצחק בשביס-זינגר (2016), "שלוש מעשיות", בתוך: תשמעו סיפור!, מיידיש: בלהה רובינשטיין, עם עובד, ע' 109-108]

מעשה בצופר

קמים. מזמינים מונית. נוסעים. נתב"ג. צ'ק-אין. בידוק ביטחוני. המגנומטר מזדעק. קצת הסברים, בדיקה חוזרת ואיכשהו עוברים. רישום ביומטרי. מקבלים פתק. מוסרים פתק. עוברים. כיכר ומפל. מתיישבים. יורדים על קפה ומאפה. קוראים ספרים. הוא והיא.. הולכים אל השער. שוב מתיישבים. ממתינים לקריאה האחרונה. אין לי כוח לעמוד בשרוול. עוברים. מתיישבים. קוראים. נוחתים. ביקורת גבולות. לא שייכים למדינות האיגוד. אוספים ת'מזוודה. יוצאים אל אוויר העולם. מחפשים את הרכב. מוצאים. פורשים מפות. כללית וספציפית.

יצאנו אל הדרך. דרך האוטוסטרדה או שמא נחצה את העיר? לדידנו – הנושא כלל אינו עומד על הפרק. צוללים אל העיר. שכן לשם מה באנו? קולות חדשים, צבעים חדשים, אנשים אחרים, שפות אחרות, מראות אחרים – בקיצור: תרבות אחרת. באנו ללמוד. וגם, לאחר הטיסה, משהו לאכול…

להמשיך לקרוא

כללי החיים

עולם הספרים מוצף במדריכי העידן החדש. עשה כך וכך. אל תעשה כך וכך. הנה כך תפעל והמפתח אל האושר ייפול לידך. או ייפול מידך…

להמשיך לקרוא

פורדיזם או תשעת הדיברות התעשייתיים

פורדיזם או תשעת הדיברות התעשייתיים. לורד רידל (George Allaldice Riddel) (1934-1865), היה בעלים של מספר עיתונים שראו אור בלונדון. נציין כי החשוב בהם היה News of the World). רידל ריכז, מתוך ספרים שכתב הנרי פורד ה-1, מספר רעיונות (בהתאם לחופש בחירתו) וניסחם ב"תשעת הדיברות התעשייתיים".

והעקרונות הולכים כדלקמן: להמשיך לקרוא

מחווה לנשים

דפדפתי בלוח השנה. אימתי יום האישה, האם, או משהו בדומה. ומצאתי שעוד יחלוף זמן רב עד שנחבור אליו. ועד אז – אולי אשכח את שרציתי לצטט בפניכם. לפיכך החלטתי שלא להמתין.

להמשיך לקרוא