ארכיון קטגוריה: גיאוגרפיה תרבותית

ביקור בתערוכה – דוד אבידן

"דוד אבידן – נביא מדיה". זה שמה של תערוכה במוזיאון ת"א שתתקיים עד דצמבר 2019. אוצר התערוכה – אורי דרומר. האם בכלל ניתן לאצור תערוכה על משורר? התשובה אכן כן. ראו התערוכה. לאט-לאט. כל הדברים האחרים שאינם שירים ושאולי לא ידעתם כי אבידן יצר אותם. בקרו בעמדות השמע, רבצו על הפופים וצפו בסרטים. ועוד. מה בוער? בחוץ בוער. אך הבחירות עוד רחוקות דיין…

אי-אפשר / בלתי ניתן לפתוח בסיקור תערוכה מעבודותיו של אבידן שאינן שירים בלא לצטט שיר:

מקור: כל השירים, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 120-119

להמשיך לקרוא

המלחמה הגדולה

בסוף 1918 הסתיימה בפועל המלחמה הגדולה. ב-11.11.18 חתמו הגרמנים על הסכם (סוג של מסמך כניעה) מול מעצמות "ההסכמה" (במקום אחר נכתב מעצמות "הברית"). כל שאר מדינות "המרכז" – אוסטריה ותורכיה (במקום אחר מופיע הביטוי מעצמות "הציר") כבר פרשו מהמשחק קודם לכן. אך רק בינואר 1919 החלה לפעולבפועל ועידת השלום שנציגיה התמקמו בארמון ורסי שבצרפת. גרמניה סירבה לחתום ורק אחרי עמל רב, כולל איום לסיים את מה שטרם יושם ולפלוש תכל'ס אל אדמת גרמניה, נחתמו ב-28.6.1919 תנאי השלום, אך הללו אושררו רק ב-10.1.1920. וגם זאת ללא ארה"ב, שחתמה בנפרד, על חוזה השלום ב-25.8.1921 (אשרור ב-11.11.1921). לידה ארוכה ומתמשכת של חוזה שלום שאף לא אחת מן המדינות התכוונה ליישם…

כיצד ניתן לסכם את המלחמה הגדולה? זו שלימים תהפוך לראשונה בסדרת מלחמות העולם? דם רע זרם בעורקי (וגם בוורידים) המדינות האירופאיות השונות עוד טרם נרצח הארכי-דוכס, פרנץ פרדיננד, יורש העצר של האימפריה האוסטרו-הונגרית בעיר סרייבו. אז בתחום ממלכת סרביה. היום בבוסניה-הרצגובינה. מספרים לנו ואומרים כי הרצח שימש כעילה לפרוץ המלחמה. אך אפשר (ורצוי) לקרוא את ההיסטוריה גם אחרת. עם השנים חל שינוי בתפישת ההיסטוריה. מעבר לפסיקתו של נפוליאון שאת ההיסטוריה כותבים המנצחים…

להמשיך לקרוא

מזח

רשימה זאת עוסקת במזחים.

להמשיך לקרוא

האם ג'ורג' אורוול היה שונא יהודים ואנטישמי?

ג'ורג' אורוול (1950-1903). שם-עט (פסידונים) של כותב אנגלי, אחד פלוני האוחז בשם אריק ארתור בלייר. בין ספריו המפורסמים: "מחווה לקטלוניה", "1984", "חוות החיות".

לפני יום או יומיים, חגגו, במדורי הספרות בעיתונות הכתובה והמודפסת, אם אלה עדיין קיימים, הוצאה מחודשת של "1984". לדאבוני – מצאתי פן אחר של אורוול. פן מטריד. אורוול השתייך לשמאל הרדיקלי. ואני מוסיף – כנראה שהיה גם שונא יהודים דהיינו אנטישמי. זוכה פרס נובל לספרות, ז'וזה סאראמאגו, נמנה אף הוא על השמאל הפוליטי. קומוניסט אדוק. סאראמאגו לא חיבב אותנו. הוא צידד, מטבע הדברים, באלה הנתפשים כחלשים, הישמעאלים בארצנו. רוב מדכא מיעוט. אך ספריו חפים מאנטישמיות. לפחות אלו שקראתי. והוסיף, כי מדינת ישראל קמה כאשר כתיבתו של אורוול, תמה (פחות או יותר). בעת שאורוול כתב את שכתב – היינו אנו המיעוט המדוכא ע"י המנדט…

מאליו מובן שחובת ההוכחה מוטלת עלי. ואת זאת אעשה בהביאי מובאות מספרו: דפוק וזרוק בפריז ובלונדון, מאנגלית: סמדר מילוא (כנרת, 2010). זאת אעשה במסגרת ניתוח שיח.

להמשיך לקרוא

שבע מעשיות נאות של ר' ישראל בעל שם טוב

ויהי ערב, ויהי בוקר, יום אחד. ולילה אחד, בין הערב לבין הבוקר, ביקרני רבי ישראל בן אליעזר. בעל השם. ריב"ש. בעל שם טוב. הבעש"ט. ואמר לי כי כעת הגיעה שעתו. ושאלתי לפשר דבריו. פשט ולא דרש. ומנה הבעש"ט שורה של מכובדים, אפילו מכובדים עד מאוד, שכתבו אודותיו. כינסו סיפורים. האדירו וההדירו ולא הדירו ממלאכת העשייה.

להמשיך לקרוא

פסח מוקדם על-פי שלום עליכם

הנה מקיש חג הפסח בחלון. ולכבודו – ראו סיפור קצר של שלום רבינוביץ'. הלוא הוא שלום עליכם.

פסח מוקדם

א

הקהילה המפורסמת כסלונה שבמדינת גרמניה היא אחת הקהילות העבריות העתיקות, קהילה קדושה, כולה מלאה יהודים יראים ושלמים. בני הקהילה הזאת מפורסמים לשבח בזה שאין דורשים במופלא מהם, אינם עוסקים בחקירות ופילוסופיות בדברים שבין אדם למקום – יהודים בלי 'חכמות'.

להמשיך לקרוא

בחירות רבותי, בחירות!

יונתן וקסמן (כלכליסט, 2019). מקור: Google Images

קראתי זה לא מכבר ספר. דיוויד ברוקס (2014), החיה החברתית, מאנגלית: גיא הרלינג, כנרת, זמורה-ביתן, דביר. הספר מחזיק ב-439 עמ'. קראתי אותו מכריכה לכריכה. יתרה מזאת: יש בו 557 מראי מקום. וברור לכם לאן דבר זה מוביל. לא. אין זה ספר המשויך לג'אנר של ספרי הדרכה ועצות. עשו כך וכך… לא. המחבר עמל וטרח, עבורנו, להציג לנו את חזית הידע בנושאים חברתיים. אין בו ולו גם "עצה" אחת לקורא. פרט כמובן לעצה שלי – עיינו בו אם יש באפשרותכם.

לרגל הבחירות הקרובות ובאות, ממש-ממש כבר עומדות בפתח, בחרתי לצטט מתוך הספר הנ"ל מספר משפטים בעניין בחירות. סברתי כי ראוי להביא בפני הקורא תובנות שנאגדו יחד בעניין זה. הערה: נא לזכור כי מערכת הבחירות המוצגת בספר היא מעולם המושגים האמריקני ואצלנו ההתנהלות, איך נאמר, קצת "אחרת". לא 2 מפלגות אלא 22 מעמידות את עצמן הפעם. ובכל זאת, ניתן לקרוא את השורות ובין השורות, ולחשוב ולהעריך עד כמה משותפות התובנות. אתם/ן תשפטו עד כמה הדמיון בין המערכות. זאת אחרי שטקטיקות מקומיות שיובאו משם, לדוגמה מן הקרב בין טראמפ לקלינטון, אומצו כאן. אי-שפיות, גמגום, גלגול עיניים ועוד… כפי שגיא זהר, הציג בפנינו (ערוץ 11, 28.3.18).

להמשיך לקרוא

תקשורת או תשקורת? סיפור מאת שלום עליכם ליום הבחירות

באם סבורים אתם כי Fake News זאת אמצאה/המצאה של המאה ה-21 – הרי טעות בידיכם. שכן אתם יודעים זאת, עמוק בלב ו/או בראש, שכך פני הדברים מקדמא דנא. ורגע לפני שהבחירות נופלות עלינו, וכל אזרח אמור לעשות את מה שמצפים ממנו, דהיינו לבחור במישהו או במישהי, פגשתי סיפור שמצביע על העובדה כי Fake News כבר אתנו זה זמן רב.

להמשיך לקרוא

מחווה לש"י עגנון – 49 ש' לפטירתו

העתקתי לכאן, מספרו של עגנון, קטע שאני חושב כמתאים למחווה לעגנון, ליום השנה ה-49 לפטירתו. אמנם התאריך שבו מתפרסמת הרשימה, איננו התאריך "המדויק", שכן הנ"ל חל לפני כשבועיים, ובכל זאת:

בא לו הזקן לבית הכנסת והתפלל עם מתפללי מנחה גדולה, שיש אנשים בעירנו שזהירים בתפילת מנחה גדולה, בחול כדי ליכנס לכל תפילה בייחוד, בערב שבת כדי ליכנס לשבת כשהעולם מתוקן לשבת. עמד לו הזקן ואמר אשרי ושמונה עשרה. איני יודע אם זכר בתפילתו מה מוכן לו אם לא זכר מה מוכן לו. אם נאמר שזכר, אפשר זקן מן הזקנים שהיו לפנינו שהיו מעבירים כל ענייניהם מפני התפילה אפשר שזכר בשעת תפילתו את ענייניו? ואם נאמר שלא זכר מה מוכן ל, אפשר זקן שנותן מיתתו לנגד עיניו כדי לשוב בתשובה שלימה אפשר שלא זכר בשעת תפילתו את מיתתו? בין כך ובין כך זה שאיני פוסק מלהזכירו לא שכח אותו. לא הגיע לברכת מחיה מתים עד שנמצא מלאך המות עומד לפניו. ידע בו מלאך המות באותו זקן שמיום שעמד על דעתו לא הפסיק בתפילתו. ודבר שאדם זהיר בו כל ימיו אין שלוחו של חי העולמים מכשילו בשעת מיתתו. המתין לו עד שיסיים תפילתו. ואף על פי שלא ראהו הזקן מזלו ראה אותו. נתעצם בתפילתו עד ששכח את מלאך המוות ולא זכר אלא את חי העולמים, שברצונו נותן חיים לכל חי וברצונו נוטל חייו של כל חי מן העולם ואין שליטה למלאך המות על החחים העברים אלא ברצונו של החי לעד וקיים לנצח. וכך היה הזקן מתפלל והולך עד שנסתלקה דעתו מן החיים ומן המות ונקשר בחיי החיים בלא שיתוף של כלום. נתלקחו איבריו כאש לוהטת והיו מתלהטים והולכים. נתיירא מלאך המות להתקרב אצלו. ואם היה הזקן רוצה היה מאריך בתפילתו ולא היה מת, אלא שאדם ישר וירא שמים אינו עושה את תפילתו תחבולות, ומיאליו ומעצמו סיים את תפילתו. ולאחר שסיים את תפילתו אמר לו לזה שעמד עליו, עשה מה שפקד עליך יוצרנו.

מקור: ש"י עגנון (1998), האש והעצים, שוקן, ע' 210-209. תזכורת: אני כאן, ברשימה זו, משמש כיונת דואר, למען יקראו הקוראים ותקראנה הקוראות. והזכויות שמורות להוצאת שוקן.

שקץ תשקצנו

אחרי כשעה שלמה של התנועעות בדרכים באמצעות התחבורה הציבורית והליכה במרחב הציבורי, הגעתי אל היעד. ספריית אריאלה. אולם עיון. מוצא את אשר ביקשתי ומתיישב לקרוא. הספר מחזיק כמה מאות של עמודים, דבר המצביע על העובדה שכנראה אשוב לכאן עוד מספר פעמים עד שאשלים את מלאכת הקריאה. מכריכה לכריכה.

להמשיך לקרוא