ארכיון קטגוריה: גיאוגרפיה תרבותית

הסלפי של בת שבע ומה אמר האיכר או͘ק על כך

מהו סלפי? אליבא ויקיפדיה, אנציקלופדית המרשתת, שהחליפה את האנציקלופדיה המסורתית, הוא דיוקן עצמי מצולם. לרוב מצלם המצולם את עצמו באמצעות מצלמת הטלפון הנייד או במצלמה דיגיטלית. הצילום מתבצע כאשר המצלם אוחז המצלמה, כזאת או אחרת, ומצלם. ואם תקצר ידו מלהשיג תוצאה משביעת-רצון, נכון לידו גם מוט שיחליף וירטואלית את ידו המתארכת מעבר ליכולתה הפיזית. כלל לא בטוח שכולם אוהבים זאת. ראו דוגמה משלט המוצב במוזיאון גר דה-אורסיי בפריז: הצלמית התחתונה מצד ימין…

להמשיך לקרוא

רב-חסידויות בגליציה? לא ולא. ריב חסידויות בגליציה? כן וכן.

רב-חסידויות בגליציה? לא ולא. ריב חסידויות בגליציה? כן וכן. סופר עין לו רגישה. שם את האצבע בלב העניין. ואני, שאיני יודע לכתוב, ואם כותב אזי חוצב, ורואה וקורא בדבר רב או ריב של תרבויות, מקבל עליו את גזר הדין כי נגזר עלי להביא זאת לידיעת הציבור הרחב שכן מתחילת קורות עמנו – לטוב או לרע – לשבטים נחלקים אנו. וכבר כתבתי על כך כאן.

ולפיכך, כפי שעגנון כותב, עשיתי מעשה עגנון, טבלתי את קולמוסי בקסת הדיו, והקלדתי אל המחשב את אשר כתב הנובליסט באחד מספריו. והתוצאה – לפניכם.

להמשיך לקרוא

הגרדום

ובאחד האמשים ישבתי בחברתו של ז'ו͘אָאוּ גימָרָאֶס רו͘זָה, רופא, דיפלומט וסופר, ומתוך אותיות שמו מבינים אתם שהוא מברזיל, ושהניח על שולחני ספר/סיפור, ושאלני, בשקט ובחרש, מדוע אין אני מצוטט מספרו זה באחד מציטוטי הרבים? הנה כי-כן בחרתי עבורכם קטע, מתוך הספר המסוים הנ"ל, האוחז 536 עמודים. הקטע שלנו משתרע רק על כ-3 עמודים…

להמשיך לקרוא

סכסוכים – סיכום שנת 2017

פתח דבר

כהרגלנו, אנו ממשיכים, שנה לאחר שנה, לפחות משתדלים, לעקוב אחר מפת הסכסוכים העולמית ולתהות על קנקנו של עולם. לאן פניו מועדות? המכון לחקר סכסוכים (HIK) השוכן באוניברסיטת היידלברג (גרמניה), מקום פסטורלי על נהר הריין, פרסם לאחרונה את ממצאי שנת 2017 בנושא סכסוכים ומביא את תמונת המצב העולמית (Conflict Barometer 2017). הערה: במקור מדובר ב"קונפליקטים". אני החלטתי לאמץ מילה תחליפית בעברית – "סכסוכים".

מתודולוגיה

החלוקה המוצעת של המחקר לעצימות הסכסוכים הינה ל-5 רמות (לצערי אין ברשימה זאת המקום להרחיב לגבי הפרמטרים, המרכיבים והמדדים שלאורם נקבע הסיווג לרמת עוצמת הסכסוך):

  • רמה 1 – מחלוקת
  • רמה 2 – משבר לא-אלים
  • רמה 3 – משבר אלים
  • רמה 4 – מלחמה מוגבלת
  • רמה 5 – מלחמה

להמשיך לקרוא

היכן חנוך ומי ימלא מקומו? ובני יעקב משיבים לשאלה הראשונה ועגנון לשנייה

היכן חנוך ומי ימלא מקומו? ובני יעקב משיבים לשאלה הראשונה ועגנון לשנייה. תחילה רוצה אני לומר/לכתוב כי חביבו של עגנון היה חנוך. שכן כתב עליו כך:

"חנוך שמח בחלקו ומשמח את סוסו. קודם שיאכל וישתה נותן לבהמתו. חלב צפורים אין הסוס מבקש, ואת שמבקש חנוך נותן לו, לפיכך שניהם חביבים זה על זה ומסייעים זה את זה. כשחנוך עייף הסוס מושך את העגלה, וכשהסוס עייף חנוך מושך את העגלה, וכשהעגלה עייפה שניהם מושכים אותה." [1]

והנה הגיע החורף אל שבוש ומשהו השתבש:

"אף בבית מדרשנו הישן גבר אגרופה של צנה. נכנס אתה ואין חומו מקיף אותך. יושב אתה ואין לך קורת רוח מישיבתך. העצים מתמעטים והולכים וחנך אינו מביא חדשים. זה שלושה ימים שלא בא חנוך לבית המדרש ולא הביא עצים. חנוך שהיה רגיל לבוא כל שנים שלושה ימים נטל לעצמו דרך אחרת. שוקל אני כל גזר עד שאני מטילו בתנור ושואל, היכן חנוך והיכן העצים.

מה ראה חנוך שעקר רגליו מבית המדרש, שמא אוצר מצא בשלג והעשיר ואינו צריך לייגע עצמו בהבאת עצים. שיאלתי עליו את אנשי בית המדרש. אמר ראובן, ראיתיו היום. אמר שמעון, לא כי, אלא אתמול. אמר לוי, אתה אומר אתמול, שמא היה זה שלשום. אמר יהודה, בעגלתו ראית אותו או בלא עגלתו ראית אותו? אמר יששכר, מה חילוק אם בעגלתו או לא בעגלתו? אמר זבולון, חילוק גדול יש בדבר, שאם בעגלתו ראה אותו לא ראה כלום, שהרי שלשום שבת היה, נמצאים דבריו מכחישים אותו. אמר יוסף, מה דעתך בנימין? אמר בנימין, דעתי כדעתך. מכל מקום כדאי לחקור אם סוסו היה קשור לעגלתו. אמר דן, ואם קשור מה? אמר נפתלי, אם היה הסוס קשור משמע שיצא לדרך. אמר גד, אפשר אדם יוצא לדרך בצנה זו? אמר אשר, לא די לנו בצינת בית המדרש שהזכרת עלינו צינת דרכים.

לא טוב עשיתי שלא מיניתי את חנוך לשמש קבוע. שמש קבוע אינו מתרשל בהבאת עצים.

אומר אני לחנוך, אי לך חנוך, למה לא הבאת לנו עצים? אי אתה רואה שהוצן התנור ויהודים מרתתים בצינה. היכן היושר והיכן הרחמנות. באיזו פנים תבוא לבית דין של מעלה אחר מאה ועשרים שנה, שגרמת צער לאנשים מישראל.

ומאחר שהוא שותק מתגברת בי המרה ואני אומר, אתה חנוך אכזר והענוך שלך אכזר ועגלתכם אינה יפה משניכם. יהודים קופאים מקור ואתם מטיילים לכם להנאתכם בשלג. שמא אתם מחליקים לכם על הקרח כדרך הפריצים שאין להם בעולמם אלא תענוגים ותענוגות.

כל אותם הדברים לא אמרתי בפניו של חנוך, שעדיין לא בא לשמוע תוכחתי. היכן הוא חנוך? דבר זה צריך דרישה וחקירה.

חזרתי ושאלתי את אנשי בית המדרש, מה זה היה לו לחנוך שלא בא? אמרו, יש רגלים לדבר שיצא לכפר ונשתייר שם מפני השלג, שהרי אי אפשר לחזור בשלג זה. יפסוק השלג ויחזור חנוך. אמרתי, איני חושש לחנוך, אבל אני חושש שמא לא נמצא מחר עצים להסקה. אמרו, אם לזה חושש מר, אין לך לחשוש. אם יש מעות יש עצים, ואם יש עצים ימצא שליח להביאם.

הייתי סבור, ששימקי או יושקי או וועפטשי ילך להביא עצים. אבל וועפטשי ויושקי ושימקי בחרו להם לשבת אצל התנור מלילך ולהביא את העצים. ברם זכור רבי חיים לטוב, שהלך והביא עצים על כתפו. מכאן ואילך היה רבי חיים טוען בכל יום שק מלא עצים ומביא לבית המדרש, ובימים שהצנה מרובה – שתי פעמים ביום." [2]

לבטח שמתם לב, קוראות וקוראים, כי שמו של לוי נפקד מן הרשימה של בני יעקב. אפשר בכוונה ואפשר בשוגג. כיון שבעגנון עסקינן – אין מקום לאחרון. כך או כך, בגלל שמו של מחבר שורות אלו, שהוא ע"ש משה רבנו הזכור לטוב, שמשבט לוי היה, נמצא שלא חסר בן ליעקב ברשימה זאת.

אצל עגנון, כמו עגנון, אין סוף טוב. התעלומה נפתרה. עם הפשרת השלגים נמצאו גופותיהן הקפואות של חנוך, הסוס והעגלה.

מראי מקום:

[1] ש"י עגנון, תשנ"ח, אורח נטה ללון, שוקן, ע' 85.

[2] שם, ע' 121-120.

ביקור בתערוכה – 4 צלמים גיאוגרפים ישראלים

רגע לפני שנכנסים אל חלל התצוגה של "מפה – לקרוא בין הקווים", במוזיאון ארץ-ישראל, חולפים על-פני חדרון ובו מוצגות עבודות צילום. זאת תערוכה המלווה את התערוכה הראשית. אנו, זוגתי שתחיה ומחבר טורים אלו, התחלנו דווקא בה.

והעתקתי אל פנקסי את דבר האוצרים:

תצוגה זו, המביאה מעבודותיהם של ארבעה צלמים גיאוגרפים ישראלים, מלווה את התערוכה "המפה – לקרוא בין הקווים", העוסקת בתפישת המפה באמנות הישראלית. כמוה, היא חושפת נקודות מבט אישיות וקבוצתיות על מראות ודימויים של הארץ ומבקשת לגעת במפגש של אדם עם נופי מולדתו. בניסיון לחלץ ערכי יסוד מתוך הרעש הפוליטי ולעמוד על מושגים המחברים אדם לסביבת חייו, גם בתערוכת הצילומים שלפניכם מוצג הקשר למקום במובנו כבית ומולדת.

צלמיה של הארץ, הנשקפת אליכם ממארג תמונות זה, נתבקשו לבחור מתוך ארכיוניהם, המקיפים אלפי תצלומי נוף, את הארץ שלהם – לא זו הז'ורנליסטית, המייצגת מבחר מראות של ישראל, אלא את תבנית נוף מולדתם.

להמשיך לקרוא

אנחנו על המפה – ביקור בתערוכה במוז"א 2/2

ברוך בואכם/ן לחלק השני. אנו ממשיכים להתהלך, לצפות ולהתבונן, בחללי תערוכת "מפה". ואנו תקווה שאתם/ן, הקוראות והקוראים, מהלכים עמנו.

אורי ריזמן (שלהי שנות ה-60) – אשה-הר

להמשיך לקרוא

אנחנו על המפה – ביקור בתערוכה במוז"א 1/2

היש מצב שבו גיאוגרף לא יבקר בתערוכה הקרויה "המפה – לקרוא בין הקווים"? הרי הכנה או עריכה או יצירה של מפה, מכל סוג שהוא, שייכת, בהגדרה, לגיאוגרפיה. ואפילו יש לנו שם לענף זה – כרטוגרפיה.

ולכן, כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה, ארזו עצמם (לבד) ויצאו אל הדרך והגיעו ל-מוז"א. על משקל MOMA. עניין של מיתוג. מוזיאון ארץ ישראל (רמת אביב). וזאת אשר ראו, כתבו ואף צילמו.

להמשיך לקרוא

הדגם המרחבי של סדר השבטים במדבר ובראשם דגל מחנה יהודה

ברשותכם, אתחיל מן ההתחלה. וההתחלה היא סדר בני יעקב לפי מועד לידתם. ולפיכך הרשימה היא כדלקמן: ראובן, שמעון, לוי, יהודה – בני לאה; דן, נפתלי – בני בלהה (שפחת רחל); גד, אשר – בני זלפה (שפחת לאה); יששכר, זבולון – בני לאה; יוסף, בנימין – בני רחל. 12 בני יעקב. אל תשכחו שהייתה גם דינה בת לאה…

12 בני יעקב אינם 12 השבטים. רשימת 12 השבטים המיועדים לרשת נחלה בארץ ישראל – שונה (במקצת). שבט לוי אינו מקבל נחלה ואמור לשרת בכל שטחי ישראל ולפיכך הוא מחוץ לרשימה. ובני יוסף – אפרים ומנשה – החליפו את אביהם כשני שבטים נפרדים.

במקורותינו נכתב/הוכתב סדר השבטים במסעותיהם במדבר, מיציאת מצרים ועד חציית הירדן. סדר זה הוכתב למעשה, מלכתחילה, ע"י יעקב ברדתו מצרימה. יעקב הורה לבניו כיצד לשאת את מיטתו. כל בן ומקומו הוא.

להמשיך לקרוא

מתכון לצמחונים

ב-1930 חזר ש"י עגנון לביקור חטוף (7 ימים) בעיירת הולדתו – בוצ'אץ'. לימים הוליד הביקור ספר – "אורח נטה ללון" (שוקן, תשנ"ח). בספר, מתהלך עגנון, בדמות האורח, במשך שנה תמימה, בעיירה ושמה שבוש. ואין הוא מניח בה אבן שלא הפכה. הספד/מספד ליהדות מזרח אירופה, ולגליציה בפרט, שהייתה ואיננה עוד וזאת בטרם נחת עלינו האסון הנורא מכול.

עגנון, כפי שידוע לקוראים, היה צמחוני: להמשיך לקרוא