ארכיון קטגוריה: גיאוגרפיה תרבותית

פרו, העמק הקדוש, טרסות המלח במאראס (Maras)

ירדנו מן ההר. מהעיר האבודה. די רטובים אפשר לומר. שוב החל, כביום הקודם, רביב כמעיין המתגבר. מתחיל כגשם אנגלי ונגמר בזלעפות ובתחליף למבול. לא חיכינו עד הסוף. התקפלנו בחזרה אל העיירה למרגלות מאצ'ו פיצ'ו. ומשם לרכבת שלקחה אותנו למעמקי העמק הקדוש. ויהי ערב ויהי בוקר – יום חדש. יצאנו אל טרסות המלח מאראס (Maras).

להמשיך לקרוא

מה קורה כאשר הכובע אינו קובע והמעיל אינו מועיל

מה קורה כאשר הכובע אינו קובע והמעיל אינו מועיל? אגדה אורבאנית, מספרת מעשה שכך היה:

מהלך אדם ברחובות עיר שאיננה עיר הולדתו. והיא אף אינה בארץ מכורתו. הוא בניכר. ולבושו – מלבוש מסע ומראהו כאחד האדם. רוצה לומר כי אינו שונה ממרבית הסובבים אותו. זה עתה הגיע אל העיר. והאדם – יהודי הוא.

להמשיך לקרוא

סמבטיון

איכשהו נוצר מצב שבו אנו כאן ועשרת השבטים שם (ולנושא עשרת השבטים נקדיש משפט או שניים בסיום רשימה זאת). ובין לבין חוצץ נהר הסמבטיון הגועש ורועש כל ימות השבוע ונח רק בשבת שבו, ביום השבת, נאסר עלינו להתרחק יותר מ-2,000 אמה מגבול יישובנו. ואלפיים אמה הם כבר פי 2 ממה שהקצו לנו בתחילה. אבל התירו לנו רבותינו ז"ל את שהתירו וכפלו את ההקצאה הראשונה ולמה ומדוע שנריב עמם…

להמשיך לקרוא

ביקור בתערוכה "הדפס מקומי עכשווי" 2/2 – הגלריה החדשה מוסררה/מורשה

לארי אברמסון

ומסדנת ההדפס המשכנו אל הגלריה החדשה במוסררה היא מורשה. 5 ד' של הליכה מדודה ואתם שם. והחלל אותו מבקשים אתם לראות – במרתף. דרך דלת צדדית. חזקה עלי שתסתדרו…

להמשיך לקרוא

ביקור בתערוכה "הדפס מקומי עכשווי" 1/2 – סדנת ההדפס

ובבוקר עלינו אל ק"ק ירושלים היא ציון שיש לה, ברוך השם, 70 שמות. אנו איננו זוכרים אותם במלואם. שוטטנו פה ושם. ובמה שראינו התעשר זיכרוננו. כך או אחרת הגענו אל התערוכה – "הדפס מקומי עכשווי". היא, התערוכה הנושאית, שבה מציגים 65 אמנים מעבודותיהם בתחום ההדפס, מפוצלת בין 3 מוקדים: סדנת ההדפס (שבטי ישראל 38), הגלריה החדשה במוסררה היא שכונת מורשה (הע"ח 9) וסדנאות האמנים אצטדיון טדי. ביקרנו ב-2 הראשונות. התערוכה פתוחה עד 1.10.18.

כאמור, הראשונה שבה ביקרנו – סדנת ההדפס. לנ"ל 2 חללי תצוגה: עליון ותחתון. החלל התחתון גדול יותר אך אינו פתוח. צריך לבקש מאיש הגלריה הנמצא בקומה העליונה שיפתח לכם את הצוהר. מומלץ.

להמשיך לקרוא

ביקור בתערוכה: כריסטיאן בולטנסקי – לא רוצה להיות אמן של שואה

כריסטיאן בולטנסקי. נולד בפריז. אם נוצרית קתולית מקורסיקה. משלח ידה – סופרת. אב יהודי מאודסה. משלח ידו – רופא. "השם הפרטי שלי הוא כריסטיאן ליברטה; כריסטיאן, כי אימי היתה נוצרייה; ליברטה ("חופש") – בגלל אבי." והבן הזה יצא שיצא אמן… האם הוא אחד משלנו? מה יש לחוק הלאום לומר על כך?

ומספר ימים לאחר שראינו את עבודתו של בולטנסקי – "השעון" – במוזיאון ת"א, החלטנו להשקיע באחד הבקרים ועלינו אל עיר בירתנו, אל מוזיאון ישראל. אל התערוכות של זויה צ'רקסקי, ליליאן קלאפיש וכריסטיאן בולטנסקי. רשימה זאת מוקדשת לבולטנסקי.

להמשיך לקרוא

הסלפי של בת שבע ומה אמר האיכר או͘ק על כך

מהו סלפי? אליבא ויקיפדיה, אנציקלופדית המרשתת, שהחליפה את האנציקלופדיה המסורתית, הוא דיוקן עצמי מצולם. לרוב מצלם המצולם את עצמו באמצעות מצלמת הטלפון הנייד או במצלמה דיגיטלית. הצילום מתבצע כאשר המצלם אוחז המצלמה, כזאת או אחרת, ומצלם. ואם תקצר ידו מלהשיג תוצאה משביעת-רצון, נכון לידו גם מוט שיחליף וירטואלית את ידו המתארכת מעבר ליכולתה הפיזית. כלל לא בטוח שכולם אוהבים זאת. ראו דוגמה משלט המוצב במוזיאון גר דה-אורסיי בפריז: הצלמית התחתונה מצד ימין…

להמשיך לקרוא

רב-חסידויות בגליציה? לא ולא. ריב חסידויות בגליציה? כן וכן.

רב-חסידויות בגליציה? לא ולא. ריב חסידויות בגליציה? כן וכן. סופר עין לו רגישה. שם את האצבע בלב העניין. ואני, שאיני יודע לכתוב, ואם כותב אזי חוצב, ורואה וקורא בדבר רב או ריב של תרבויות, מקבל עליו את גזר הדין כי נגזר עלי להביא זאת לידיעת הציבור הרחב שכן מתחילת קורות עמנו – לטוב או לרע – לשבטים נחלקים אנו. וכבר כתבתי על כך כאן.

ולפיכך, כפי שעגנון כותב, עשיתי מעשה עגנון, טבלתי את קולמוסי בקסת הדיו, והקלדתי אל המחשב את אשר כתב הנובליסט באחד מספריו. והתוצאה – לפניכם.

להמשיך לקרוא

הגרדום

ובאחד האמשים ישבתי בחברתו של ז'ו͘אָאוּ גימָרָאֶס רו͘זָה, רופא, דיפלומט וסופר, ומתוך אותיות שמו מבינים אתם שהוא מברזיל, ושהניח על שולחני ספר/סיפור, ושאלני, בשקט ובחרש, מדוע אין אני מצוטט מספרו זה באחד מציטוטי הרבים? הנה כי-כן בחרתי עבורכם קטע, מתוך הספר המסוים הנ"ל, האוחז 536 עמודים. הקטע שלנו משתרע רק על כ-3 עמודים…

להמשיך לקרוא

סכסוכים – סיכום שנת 2017

פתח דבר

כהרגלנו, אנו ממשיכים, שנה לאחר שנה, לפחות משתדלים, לעקוב אחר מפת הסכסוכים העולמית ולתהות על קנקנו של עולם. לאן פניו מועדות? המכון לחקר סכסוכים (HIK) השוכן באוניברסיטת היידלברג (גרמניה), מקום פסטורלי על נהר הריין, פרסם לאחרונה את ממצאי שנת 2017 בנושא סכסוכים ומביא את תמונת המצב העולמית (Conflict Barometer 2017). הערה: במקור מדובר ב"קונפליקטים". אני החלטתי לאמץ מילה תחליפית בעברית – "סכסוכים".

מתודולוגיה

החלוקה המוצעת של המחקר לעצימות הסכסוכים הינה ל-5 רמות (לצערי אין ברשימה זאת המקום להרחיב לגבי הפרמטרים, המרכיבים והמדדים שלאורם נקבע הסיווג לרמת עוצמת הסכסוך):

  • רמה 1 – מחלוקת
  • רמה 2 – משבר לא-אלים
  • רמה 3 – משבר אלים
  • רמה 4 – מלחמה מוגבלת
  • רמה 5 – מלחמה

להמשיך לקרוא