משה הרפז
ירושלים. יום של חול. עלינו אל עיר בירתנו. לסבב של אמנות ואף למעלה מזה. שתי תערוכות. אחד מוזיאון. אחת ארוחת צהרים ב"תמול שלשום". חלבית. 85 ש"ח חניון במרכז העיר.
הראשונה הייתה סדנת ההדפס בשבטי ישראל. ליליאן קלאפיש מציגה "חפצים ניבטים". וכך כתב האוצר, אריק קילמניק:
הם מסביבנו. לא צריך לחפש אותם. הם ניבטים מהחלון, באתרי הבניה, בארון הבגדים, פרחים על השולחן, ספרים, עציצים. חפצים המקיפים אותנו הם הנושאים שליליאן קלאפיש מציירת ורושמת ברגישות ובתרבותיות נדירה. הייתי מגדיר אותו כ-"ציור תרבותי".
היום הראשון, באופן רשמי, של הסתיו. עמק הירדן. 38 מעלות בצל… קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. מוזיאון לאמנות ע"ש אורי ורמי נחושתן. תערוכה של עדה עובדיה – "לאנצ' טיים". אוצרת – סמדר קרן.
הנה כך עוברת סצנת הרחוב אל הגלריה. אל הממסד. אל הבורגנות. איגור רבליס, דהיינו KLONE, מציג בגלריה חזי כהן – "אני זוכר את הצורה האנושית שלי".
סוף-סוף, לקראת ראש השנה תשפ"ב, ראה אור גיליון 56 (אביב 2021) של כתב העת "קשר". כתב העת "קשר" הינו כ"ע לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל מיסודו של המכון ע"ש שלום רוזנפלד באוניברסיטת ת"א. כ"ע זה רואה אור פעמיים בשנה. ולמה אני מספר כל זאת – כי בגיליון 56 התפרסמו שני מאמרים שלי.
מאמר ראשון:
האומנם תרמו ידיעות כזב על גירוש יהודי יפו ותל אביב להאצת ההחלטה על הצהרת בלפור? (עמ' 142-116)
מאמר שני:
מלחמת צרפת-פרוסיה והנקודה היהודית בראי העיתונות העברית: מותם של יוסף קניסברג הברלינאי בקרב ווערטה ושל ר' פייבוש ליאון האלזאסי בקרב סדאן (עמ' 271-268)
זהו זה. ועכשיו מתפנה אני לכתוב מאמרים נוספים…
המודעה שלמטה נכתבה בעיתונות העברית בארצנו, עיתון "החירות", לפני יותר ממאה שנים, בתקופת המלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, בה היה היישוב היהודי בא"י העות'מאנית נתון במשבר כלכלי עמוק.
יהדות ארה"ב שלחה מזוודות עם כסף אל השגריר האמריקאי בקושטא (50,000 דולר, מטבעות זהב – כמעט כמו השליח הקאטארי…) לחלוקה ל-70,000 התושבים היהודים שנותרו לאחר גירוש כל הנתינים של המדינות האויבות – רוסיה, צרפת ובריטניה.
הכסף יועד ליישוב הוותיק ולמושבות הצעירות וחולק באופן דיפרנציאלי. הסכום היה אמור להספיק ל-3 חודשים בתחשיב של 2 פרנק ליום לכל נפש חיה (לפי החישוב של דר' ארתור רופין, הממונה על השלוחה הארצישראלית של ההסתדרות הציונית העולמית). ומכאן החשבון כמה תקבל ירושלים, כמה צפת, כמה פ"ת וכו').
ובנוסף נשלחה ספינה, "וולקן", שבימים רגילים שימשה לאספקת פחם לספינות הצי האמריקאי ששוטט בימים רחוקים משוללי נמל-בית, ובה מצרכי יסוד כגון קמח, סוכר, מלח, שימורים, תרופות ועוד.
הספינה הגיעה מארה"ב תוך חודש וחצי אל נמל יפו וחיכתה בנמל עוד חודש וחצי עד שהתורכים אישרו או הסכימו לפרוק בתמורת לבקשיש בגובה 15%, בנוסף, צורפה על סיפון הספינה משלחת של אחיות לסייע במגפת הכולרה שפשתה בארץ באופן כללי ובירושלים בפרט. שלא נדבר על טיפוס ושאר מחלות מעיים…
שנה טובה לכל הקוראות והקוראים.
דב הלר, אמן רב-תחומי, ציור, רישום, פיסול, תחריט, מיצב ועוד, כפי שתוכלו להתרשם מצילומים שנעשו בחלל התצוגה, מציג ב"רו-ארט" (Raw Art). אוצרת – מאיה במברגר. שם התערוכה "נירים". קיבוץ נירים בא להתארח למספר ימים בכרך הגדול.
צהרים. דרום ת"א. גלריה גורדון (הזרם). תערוכת עבודות של ריטה אלימה (ז"ל). גלגלו ללא מילים ואומר:
ובתוך בית הקפה או שמא מסעדה, הקרוי "תמול שלשום", והממוקם בנחלת שבעה הירושלמית, ועל קיר דרומי של החדר הצפוני, מוצגות עבודות של הצייר הוותיק – צבי טולקובסקי.
